ניתוח
הצהרות צה"ל על גיוס חרדים רחוקות מפעולותיו בשטח
שנה אחרי פסיקת בג"ץ: הצבא לא מחיל את החוק על גיוס חרדים ולא עומד ביעד שקבע. הצווים הרבים שנשלחים אינם נאכפים, סנקציות אפקטיביות אינן מופעלות, והסיכוי לעמידה ביעדי הגיוס פוחת. בינתיים, אנשי מילואים מזומנים שוב בצווי 8 כדי שהצבא יממש את גחמות הממשלה בעזה
הדובר החדש של צה"ל תא"ל אפי דפרין התייצב שלשום מול המצלמות ברקע ההכנות למבצע "מרכבות גדעון" בעזה, בפיו מסר מרגיע ומעצים לאומה מותשת: "יש לצה"ל מספיק כוחות עבור משימותיו".
כמה שעות לפני כן נציג אגף כוח אדם של צה"ל תא"ל שי טייב הופיע בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת שבו שב והדגיש כי לצבא חסרים 12 אלף חיילים ומהם 7,000 לוחמים, אגב כישלונו הקולוסאלי בגיוסם של בני הישיבות. הסקירה שמסר לח"כים היתה עגומה, שחרף המחסור העצום בחיילים הצבא לא יצליח לעמוד ביעד שקבע לעצמו לשנת הגיוס 2025, להלביש 4,800 חרדים במדים ומספרם יעמוד על כ־2,800 בלבד. אתמול הצהיר הרמטכ"ל אייל זמיר כי ינחה את אכ"א להיערך לגיוס כלל החרדים בגילאי גיוס 26-18, זאת לאחר שבשבוע שעבר הצהיר על גיוס 24 אלף חרדים. אך בינתיים, בשטח, אין לכך ביטוי.
אם יש לצה"ל מספיק כוחות עבור משימותיו, כדברי דובר הצבא דפרין, הרי שהוא נובע ממערך המילואים שרבבות ממשרתיו מקבלים החל מסוף השבוע האחרון צווי 8 ונדרשים להתייצב ביחידותיהם ולהתארגן להרחבת התמרון בעזה. הצווים לא תחומים בזמן, לפחות בשלב הראשון המתייצבים יחליפו את חיילי הסדיר ביהודה ושומרון ובגבולות עם לבנון וסוריה שיישלחו לכבוש את עזה בשביל בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק.
"כמה תזכורות אכ"א צריך"
אחרי יותר משנה וחצי של מלחמה, ולא רואים את הסוף שלה, אלה מהמילואימניקים שמתייצבים ביחידותיהם מותשים. לחלקם זה כבר סבב שישי או שביעי מתחילת המערכה, עם מאות ימי מילואים. הם הרימו דגל כבר מזמן, זעקו שהצווים התכופים השתלטו להם על החיים, מחבלים לרבים מהם בתאים המשפחתיים, פוגעים בפרנסה ובקריירות, עוצרים לסטודנטים את הלימודים. לא מעט מהם הבהירו בשבועות האחרונים שאם צה"ל מצפה גם כעת לאחוזי התייצבות פנומנליים כמו אלה שבתחילת המלחמה הוא עלול להתאכזב. מה גם שביטוי לשחיקה הרבה ניכר בגיוסים האחרונים שבהם נרשמה צניחה באחוזי ההתייצבות של המילואימניקים. אנשים לא אוהבים להרגיש שמנצלים אותם, בייחוד כשמפקדי צה"ל מספרים שאת מחיר אי־גיוסם של בני הישיבות משלמים חיילי המילואים.
כשההשתמטות הגדולה נמשכת גם כשישראל מדשדשת במערכה הקשה בתולדותיה, המילואימניקים כבר לא מסוגלים להסתפק באמירות ריקות על הוקרתם והשתייכותם ל"קבוצת איכות" בחברה הישראלית, על היותם "מלח הארץ". פראייר שיודע שהוא פראייר נוטה לנקוט במהלכים שישפרו לו את ההרגשה, אחד מהם הוא להפסיק להיות פראייר.
לפני פחות משנה, ביוני 2024, שופטי בג"ץ ביטלו את ההסדר "תורתו אומנותו" ואפשרו לצה"ל לגייס נערים חרדים כפי שהוא מגייס נערים חילונים. "בג"ץ שואל את צה"ל מדוע הוא לא מגייס חרדים, אחרי שכבר ביוני שעבר אמר לו לגייס אותם. אחר כך ועדת החוץ והביטחון של הכנסת נזפה בו על אי־גיוס החרדים, המשנה ליועמ"שית גיל לימון הבהיר לו שזאת התנהלות בלתי סבירה ולא הגיונית. כמה תזכורות אכ"א צריך?", תהה בשיחה עם כלכליסט תא"ל (במיל') ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל.
4 צפייה בגלריה
היועץ הכספי לרמטכ"ל לשעבר ראם עמינח. "כשחסרים כל כך הרבה חיילים ובג"ץ מאשר לגייס חרדים, באכ"א היו צריכים לקפוץ משמחה ולגייסם"
(צילום: אוראל כהן)
"כשלצבא חסרים כל כך הרבה לוחמים ובג"ץ אומר לו שהוא יכול לגייס — מפקדיו אמורים לצרוח משמחה. לצרוח עד שקולם יישמע מהקריה ועד בית המשפט בירושלים", מוסיף עמינח. "אז איך יכול להיות שלא רק שזה לא קורה אלא שאכ"א זקוק לעוד ועוד תזכורות וגם אחרי שהוא מקבל אותן זה עדיין לא קורה?". לגבי הצהרת הרמטכ"ל אמר: "השאלה כעת היא האם אכ"א מתכוון לקיים את מה שהרמטכ"ל אמר לו כי את מה שבג"ץ, ועדת החוץ והביטחון והיועמ"שית אומרים לו — הוא לא עושה".
צה"ל מתרפס בפני ראשי ישיבות
באשר לנחישותו לגייס את בני הישיבות לשורותיו צה"ל מרוויח את החשדנות כלפיו ביושר. זמיר וראש אכ"א האלוף דדו בר כליפא נמנעים מכניסה לעימות חזיתי עם ההנהגה החרדית, ייתכן בגלל ההבנה שספק אם יקבלו בו גיבוי משר הביטחון ישראל כ"ץ שמקדם מתווה להסדרת ההשתמטות. שניהם ראו כיצד חברי הממשלה, חלקם משתמטים בעצמם, ממררים את חייו של הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי, וזה הספיק להם כדי להבין עם מי ועם מה יש להם עסק.
באוקטובר האחרון, שעות אחרי שמונה לראש אכ"א, בר כליפא השתתף בתפילה שהתקיימה בישיבת "אור החיים" בירושלים, תועד מסלסל את הפיוט "עננו". ההופעה של בר כליפא היתה מרשימה אך ספק אם קידמה ולו במעט את גיוס החרדים. כשפה מפייטים, ושם ממסמסים אין פלא שעוד ועוד מילואימניקים, רובם הגדול משתייכים למגזר היצרני שמניע ומוביל את המשק, מקבלים שוב ושוב צווי 8 לתחזוק מלחמת הנצח של ממשלת נתניהו.
במשך שנים צה"ל מתרפס לפני ראשי הישיבות והמגזר החרדי, ממש תוך תחנונים שיתגייסו כדי לעמוד ביעד כלשהו. בימים שבהם חרדים נקראים להתייצב בלשכות הגיוס חיילות מורחקות מהן, צה"ל מקים מסגרות הכשרה ושירות שמותאמות לחייל החרדי, מתחייב להקפיד על שימור אורח חייהם החרדי למשך כל תקופת השירות. מי שמתנהג כמו שטיח שלא יתפלא שדורכים עליו.
שיעור ההתייצבות של חרדים הנקראים ללשכות הגיוס זעום, המעטים שמתייצבים נתקלים בשעריהן בחרדים קיצונים, כמו פעילי "הפלג הירושלמי", שמנסים להניא אותם מלהתייצב. "יש מגמה חיובית אך לא מספקת", אמר שלשום בכנסת נציג אכ"א תא"ל טייב. "צה"ל יצר יכולת קליטה גבוהה יותר, אך לא נגיע לשם. יש הסכמה רחבה לכך שאם רוצים לשלב את הציבור החרדי — צריך לעשות זאת בצורה מותאמת. יש הרבה סיבות שמשפיעות על התוצאות כמו האווירה הציבורית, רמת החיכוך, הגיבוי שאנשים מקבלים, וגם השאלה האם הסנקציות שאנו מפעילים אפקטיביות. המאמץ בצד של המקל עדיין לא אפקטיבי".
חוק שירות הביטחון קובע כי אי־התייצבות בלשכת גיוס, בשלב הצו הראשון, מהווה עבירה פלילית. למועמד לשירות ביטחון שלא התייצב לשלוש פעמים בלשכת הגיוס אמורה לצאת פקודת מעצר וצה"ל מעביר את פרטיו לטיפול משטרת ישראל. 30 יום לאחר מכן ייצא נגדו "צו 12" הכולל צו עיכוב יציאה מהארץ. כשמועמד לשירות אינו מתייצב ליום הגיוס שנקבע לו תצא נגדו פקודת מעצר וחל עליו חוק השיפוט הצבאי גם אם לא התחייל והוא מוגדר משתמט.
נקודת המפגש הכמעט יחידה של רשויות החוק עם המשתמטים היא בשערי הכניסה והיציאה מישראל, בנמל התעופה בן גוריון. מנתוני צה"ל עולה כי מתחילת השנה עוכבו בו כ־340 מלש"בים. צה"ל לא מפרט על השתייכותם המגזרית, אך על פי הערכות רובם חרדים. בצה"ל לא ענו על שאלות כלכליסט על הצעדים שננקטו כלפיהם, ובכלל זה השאלה מהם צעדי האכיפה שבהם נוקט הצבא כלפי משתמטים ומה תוצאותיהם.
גם ח"כ משה (קינלי) טור פז (יש עתיד) שחבר בוועדת החוץ והביטחון ניסה לבדוק עם נציגי הצבא. "אמרו לי שאין פעולה אקטיבית כלפי חרדים שנעצרו בנתב"ג כי לא התגייסו. הם משתחררים כעבור מספר שעות וללא שום פעולת המשך. בעיניי הם צריכים לעבור מתא המעצר בנתב"ג לתא המעצר בכלא צבאי ומשם לקבל שתי ברירות, מאסר ממושך בכלא צבאי או גיוס לצה"ל", אמר לכלכליסט.
"צה"ל לא מתכוון לפעול נגד לומדי תורה"
לפני כשבוע וחצי ועדת החוץ והביטחון דנה על גיוס בני ישיבות והמשנה למנכ"ל משרד הביטחון קובי בליטשטיין התייחס לאכיפת החוק נגד עריקים ומשתמטים. "כל מי שעריק יש נגדו צעדים משמעתיים. זה לא שאין היום סנקציה לצבא, פשוט לא משתמשים בה. למה לא משתמשים בה ב־20 השנים האחרונות? כמו בהרבה תחומים אחרים שלא אוכפים".
תשובה חלקית לשאלה הזאת סיפק יו"ר ש"ס אריה דרעי בריאיון שהעניק באחרונה לעיתון החרדי "הדרך". כשנשאל היכן מתוח הקו האדום שממנו ש"ס תפרוש מהממשלה, ענה ש"ברגע שבו, חלילה וחס, תקרה תקרית אחת — אפילו אחת — שבה תיכנס המשטרה הצבאית לתוך ישיבה או בית ותעצור אפילו בחור ישיבה אחד. באותו הרגע, ש"ס לא תוכל להישאר בממשלה. לא ייתכן שבני התורה יהיו תחת איום ממשי ואנחנו נמשיך לשבת בממשלה. לשמחתנו, בצה"ל יש עדיין מידה של הבנה. הם אומרים במפורש שאין להם כוונה לפעול נגד לומדי התורה, לא עשו זאת בעבר ולא יעשו זאת גם עכשיו — גם מתוך הבנה אין להם משאבים לכך וגם מתוך ההכרה שזה חסר תועלת".
לחרדי המשתמט שחפץ לטוס לחו"ל דרעי מציע לבדוק את מעמדו אל מול החוק. "אם מותר לו לנסוע — ייסע ואם אסור — שלא ייסע. אלו ההנחיות של חכמי וגדולי ישראל. בדרך כלל גם כשיש בעיה, אנחנו מיד נכנסים לתמונה ופועלים לפתרון. לא משאירים את העצורים לבד, וראינו שהדברים נפתרו".
מדובר צה"ל נמסר כי "מי שנעדר משירות צבאי שלא ברשות צפוי לעמוד בפני דין משמעתי או בפני בית הדין הצבאי, בהתאם למשך היעדרותו. עונשו ייגזר בהתאם לנסיבות העניין. כל מקרה נבחן לגופו, וכחלק ממכלול השיקולים שנשקלים במסגרת העונש ואפיק הטיפול, נשקלת אף מידת המוטיבציה של המלש"ב להשתלב בשירות צבאי סדיר".
