מחירי הפאנלים הסולאריים צנחו, ורשות החשמל מציעה להפחית התמיכה באנרגיה ירוקה
ברשות מבקשים להקטין הסבסוד למתקנים סולאריים במתח נמוך, המותקנים בעיקר על גגות בתים פרטיים ומבני ציבור; כמו כן מוצע להפסיק לגמרי את התמיכה בהקמת מתקני אגירת אנרגיה לצד הלוחות הסולאריים
רשות החשמל פרסמה היום לשימוע ציבורי הצעה להפחתת הסבסוד למתקנים סולאריים במתח נמוך, בשיעור של כ-5% בשנה. זאת, ברקע הירידה החדה במחירי הפאנלים הסולאריים בעולם. כיום, כ-10% מתעריף החשמל מיועד לתמיכה באנרגיות מתחדשות, והפחתת הסבסוד יכולה לתרום להוזלת התעריף. ברשות מקווים כי מספר המתקנים הסולאריים על מבנים יגדל למרות הפחתת הסבסוד. האסדרה מיועדת להיכנס לתוקף ב-2027.
מתקנים סולאריים במתח נמוך הם, לרוב, לוחות פוטו-וולטאיים המותקנים מעל מבנים קיימים ("מתקנים דו-שימושיים"). אפשר להתקין לוחות כאלה כמעט מעל כל מבנה, בהתאם להסכמת הדיירים - מבית פרטי קטן, דרך בתי ספר ומבני ציבור, קניונים ועד מפעלים גדולים ושטחי חממות. ככל ששטח המתקן גדול יותר, כך ההספק שלו (יכולת ייצור החשמל) גבוהה יותר. עודפי ייצור של פאנלים סולאריים, בעיקר בסין, הביאו לירידות של כ-40% במחיריהם בעולם בתוך כארבע שנים.
החשמל שמיוצר במתקנים משמש קודם כל את המבנה עצמו (למשל, אספקת חשמל לבית פרטי), והעודפים מוזרמים לרשת החשמל. כאשר אין ייצור סולארי, למשל בלילה, המבנה מקבל חשמל מהרשת. חישוב מחיר החשמל הכולל נעשה דרך מונה דו-כיווני, באמצעות חברת החשמל או ספק חשמל מתחרה. בעוד התעריף למתקן סולארי גדול במתח גבוה בשוק החופשי הוא כ-15-20 אגורות לקוט"ש (בשעות השפל וללא סבסוד), בעלי מתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך נהנו מתעריף של 28-48 אגורות לקוט"ש. התעריף הגבוה נועד לעודד התקנת תאים סולאריים על בתים פרטיים ומבנים קטנים יחסית.
ההצעה החדשה מפחיתה את התעריף בהדרגה, ולאורך זמן: התעריף למתקנים קטנים (עד 15 קוט"ש) יירד בהדרגה ל-45.44 אגורות במחצית הראשונה של 2027, וב-2030 יעמוד על 36.77 אגורות. הרשות מציעה להפסיק את הסבסוד למתקנים גדולים, בהספק של 520-630 קילו-וואט, ב-2028, וב-2030 יינתן סבסוד רק למתקנים קטנים יחסית - עד 300 קילו-וואט. עלות הסבסוד לכל המתקנים צפויה להיות 150-180 מיליון שקל ב-2027, בדומה לעלות כיום, וכלל תקופת האסדרה תהיה עד סוף 2047.
הפחתת הסבסוד יכולה להיות חדה אף יותר, מאחר שכדי לחבר את המתקנים לרשת יידרשו בעליהם לערוך הליך מכרזי פעם בחצי שנה, וסדר החיבור ייקבע לפי גובה ההפחתה מהתעריף. באזורים בהם רשת החשמל עמוסה, ונדרשות עבודות פיתוח כדי להרחיבה, סביר כי הפחתת התעריף תהיה גבוהה יותר. לפי ההצעה, המנגנון התחרותי ייכנס לתוקף בינואר 2028. מתקנים ביתיים קטנים (עד 15 קילוואט) יוחרגו מהמנגנון המכרזי ויוחברו לרשת ללא עיכובים.
בעלי המתקנים (בהספק של 100 קילו-וואט ומעלה) יוכלו גם לוותר על התעריף המובטח ולסחור בחשמל שהם מייצרים בשוק החופשי. כדי לעודד זאת, רשות החשמל מציעה פרמיה של 16.82-10.64 אגורות מעל מחיר השוק, בהתאם להספק המתקן.
עוד מוצע להפסיק לגמרי את התמיכה בהקמת מתקני אגירת אנרגיה (סוללות) לצד הלוחות הסולאריים; זאת, מאחר שרשות החשמל מתעדפת מתקני אגירה גדולים, המתחברים לרשת החשמל במתח גבוה ומאפשרים גמישות וניהול ביקושים. בכל מקרה, מעריכים שם, כי יש כדאיות כלכלית להקמת מתקן אגירה קטן לצד לוחות סולאריים.
התעריפים יהיו צמודים לשערי החליפין של הדולר ושל היורו, בשיעור 40% מהתעריף, כדי שישקפו במידת מה את עלויות התאים הסולאריים המיובאים.
כיום, יש בישראל מתקנים סולאריים במתח נמוך בהספק כולל של 2,323 מגה-וואט. רובם במתקנים בינוניים, שההספק של כל אחד מהם נע בין 15 ל-200 קילו-וואט. למרות הסובסידיות, ישראל לא עומדת ביעדים שקבעה הממשלה לאנרגיה מתחדשת. ב-2025, רק 16.7% מהחשמל הופק מאנרגיות מתחדשות, בעוד יעד הממשלה עמד על 20%. הפחתת התמריצים עלולה להאט את קצב התקנת הגגות הסולאריים.
