הרשויות מזהירות מהשלכות הורדת תעריפי החשמל לגגות סולאריים בסוף השנה
התעריפים המשולמים לבעלי גגות סולאריים על החשמל שהם מייצרים עשויים להיחתך בעשרות אחוזים עם פקיעת האסדרה בסוף השנה. ברשויות המקומיות, במשרד האנרגיה ובענף מזהירים מפגיעה בהשקעות, מעיכוב פרויקטים ומהתרחקות נוספת מיעדי האנרגיה המתחדשת
ישראל רחוקה מיעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה, הביקוש לחשמל צפוי לזנק בשנים הקרובות ומאגרי הגז הולכים ומידלדלים. דווקא על רקע זה, רשות החשמל שוקלת להפחית בעשרות אחוזים את התעריף המשולם לבעלי גגות סולאריים — מהלך שעלול לפגוע בכדאיות הכלכלית של אלפי פרויקטים ולעצור את תנופת ההתקנות. ברשויות המקומיות ובמשרד האנרגיה כבר מזהירים: פגיעה באסדרה הקיימת תוביל לחוסר ודאות עסקית ולפגיעה עד כדי חוסר כדאיות של פרויקטים רבים, בסקטור הפרטי, הציבורי והעסקי.
בסוף 2025 הפיקה ישראל רק 16.7% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות — הרחק מיעד הממשלה שעמד על 20%. גם בהשוואה עולמית הפער בולט: שיעור הייצור בישראל נמוך בכמחצית מהממוצע העולמי, כ־34%. ישראל מדשדשת, והיכולת שלה לעמוד ביעדים שהציבה לסוף העשור — 30% אנרגיה מתחדשת – מוטלת בספק. אלא שזו היתה גם שנה שבה עלה קצב ההתקנות של גגות סולאריים, ולמרות החסמים הרגולטוריים בשטח — היה נראה שההאצה עשויה לקדם את ישראל לעבר היעדים.
בסוף 2025 היו 40 אלף גגות של בתי מגורים שהפיקו חשמל, ייצרו תועלת לרשת החשמל הארצית והניבו תשואה לבעלי הגגות. קצב התקנת הגגות הסולאריים בבתים זינק ב־30%. כ־60% מהחשמל הסולארי מיוצרים בדו־שימוש (ניצול השטח לשתי מטרות: ייצור חשמל מהשמש, ושמירה על השימוש המקורי של המבנה), מה שמציג יתרון ניכר על פני בזבוז השטחים הפתוחים ונתח שוק הולך ומתרחב. בשטח, כך הרגישו היזמים, ישראל החלה לנסות להדביק מעט את הפיגור אחר העולם במעבר לאנרגיה נקייה. אלא שכעת נראה שהאופטימיות היתה מוקדמת: אסדרת המתח הנמוך בדרך לביטול. מועד התפוגה שלה הוא סוף שנת 2026, וברשות החשמל אין כוונה להאריכה, אלא להפחית את לבעלי הגגות וכך את הכדאיות שלהם.
תחום הגגות הסולאריים מוסדר מאז 2008 באמצעות מכסות ייצור המשתנות מעת לעת. ב־2016 הונהגה אסדרת "מונה נטו", ב־2019 חזרה רשות החשמל למודל תעריפי, וב־2021 אומצה אסדרת התעריף המשוקלל. מאז נערכו בה התאמות, אך לראשונה ניתן לשוק אופק רגולטורי של כמה שנים — אופק שמסתיים בסוף 2026. למרות החלטות ממשלה שמטרתן לקדם אנרגיה נקייה בישראל, יו״ר רשות החשמל, אמיר שביט, מעדיף לשנות את האסדרה בתחום כדי למזער עלויות בתעריף החשמל לציבור — ובכך עשוי להוביל כעת למצב שבו פרויקטים לא יקודמו, ותהליך המעבר של ישראל לאנרגיה נקייה יואט.
"נערכים להתכווצות השוק"
כיום התעריף לגגות סולאריים קטנים המשמשים בעיקר למגורים הוא 54-48 אגורות קוט"ש. ככל שהגג גדול יותר, כך יורד התעריף באופן הדרגתי, עד לתעריף של 28 אגורות לקוט"ש. כעת שוקלים ברשות החשמל להפחיתו ל־35 אגורות, ולשנות שוב את מודל התמחור ברגע האחרון. אף שהאסדרה עומדת לפוג בקרוב, עד עתה לא פורסם דבר באשר לתקנות שייכנסו לתוקף בינואר, והשוק שרוי בחוסר ודאות. גם פרקי האסדרה העוסקים בסוללות ותעריפי הפרמייה האורבנית של הרשויות המקומיות יפוגו. השוק עצמו נסמך על תהליכים המתוכננים קדימה, שכן חברות חייבות להיערך מראש עם מלאים, תוכניות שיווק ועוד.
״חוסר הוודאות מייצר אווירת סיום. עושים הכל לשווק כעת אבל גם מצטמצמים, נערכים להתכווצות השוק כמו שקרה מספר פעמים בעבר. זו לא אווירה של צמיחה אלא להפך״, אמר איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. ״בלי אופק ארוך טווח, הסיכון המוגבר מיתרגם למחיר לצרכן. חברות נכונות להשקיע, משקיעים נכנסים לתחום ומזרימים הון, אבל בשוק עם אופק שלילי של 5 חודשים זה בדיוק הפוך, יש מי שבורחים מהסירה. במדינות המפותחות קובעים אסדרה ארוכת טווח, אבל ישראל עושה ההפך. זו שוב ושוב כרוניקה של טעויות ידועות מראש. עושים ניסוי והשוק מתמוטט״.
מנכ״ל חברת סולאר אדג׳, שוקי ניר, פנה לשר האנרגיה בנושא. ״ייצור מבוזר על גגות הוא הביטוח האנרגטי הזול והמהיר ביותר שישראל יכולה לרכוש לעצמה״, כתב. ״דווקא בשיא המומנטום, נוצר סיכון ממשי לעצירתו. ענף שלם, על יצרניו, מתקיניו ולקוחותיו, זקוק לוודאות של שנה לפחות מראש לצורך תכנון מלאים, שיווק, גיוס והכשרת כוח אשם ומימון. בהיעדר ודאות, השוק יקפא בהמתנה: קצב ההתקנות שצמח בעמל רב יצנח, היעדים יתרחקו ואלפי משרות ייפגעו״.
התועלות הסביבתיות נזנחו
הנפגעות העיקריות הן הרשויות המקומיות, שעשויות שוב לשלם את המחיר על הזיגזג של רשות החשמל, שכן מערכות בהספק של 100-15 קילו־ואט מצויות בעיקר על מבני ציבור. זאת, למרות הפוטנציאל של גגות סולאריים במבני ציבור. לפי דו"ח מבקר המדינה, כ־60% מפוטנציאל הייצור הסולארי ברשויות המקומיות מצויים במרחב העירוני, אך שיעור המימוש עומד על 15% בלבד. הרשויות מתמודדות עם קשיי מימון ונזילות, חסמים ביורוקרטיים ורגולטוריים ועוד. המבקר דווקא מציין לטובה את עצם קביעת הפרמיה האורבנית, כלי שמעודד הקמת מתקנים במרחב העירוני.
היות שתהליכים ברשויות לוקחים זמן, מכרזים שיצאו לדרך ותהליכים שהחלו עומדים כעת בסיכון בשל חוסר הוודאות. זאת, שכן רשות החשמל פרסמה בשנת 2023 פרמיה עירונית שלפיה מתקן שקם ביותר מ־70 רשויות בישראל זכאי לתוספת של 6 אגורות לקוט"ש, תוספת משמעותית שפוקעת יחד עם האסדרה בסוף השנה. ראש עיריית ירושלים משה ליאון פנה לשר האנרגיה אלי כהן וביקש ממנו להתערב בנושא. לדבריו, סיום האסדרה הקיימת או מעבר למודל שוק ללא הבחנה גיאוגרפית יפגעו בכדאיות פרויקטים עירוניים הנמצאים בשלבי תכנון כבר כעת. ״מהלך כזה יפגע בוודאות הרגולטורית, יעכב השקעות ומכרזים עירוניים ואף יסכן את הצלחת מרכזי היישום לאנרגיה מקיימת שמוביל משרד האנרגיה״, כתב.
גם מרכז השלטון המקומי ופורום ה־15 (המייצג את הערים הגדולות) התרעמו על התנהלות הרשות. "סיום האסדרה צפוי לפגוע בכלכליות של פרויקטים רבים, לערער ודאות רגולטורית שעל בסיסה בוצעו השקעות, ולעצור את קידום התחום. שינוי כללי המשחק בשלב זה יהפוך את ההשקעות לבלתי ישימות ויפגע באמון הרשויות במדיניות הממשלה", כתבו לשביט.
שני הארגונים אף הדגישו כי כבר היום, תעריפי הרכישה גם בשילוב הפרמיה האורבנית ״מייצרים כדאיות גבולית, כפי שמתבטא בשיעור נמוך של מימוש הפוטנציאל במרחב העירוני. התפיסה כי ניתן להפחית תעריפים בעת הזו שגויה מיסודה, שחיקת הכדאיות תביא לפגיעה במימוש הפוטנציאל״. לפי מכתבן של הרשויות, גם שינוי מינורי עלול להזיק לפרויקטים. מבדיקה שערכו עולה כי גם הפחתה של 10% בתעריף תגדיל את זמן החזר ההשקעה באופן משמעותי, בתלות גודל המתקן ובתנאים בשטח.
רשות החשמל ומשרד האוצר חשים חוסר שביעות רצון משתמשך מאסדרות הדו־שימוש בענף הסולארי בשל עלותן, ומעדיפים לתמרץ את השוק להקמת מתקנים סולאריים בשטחים הפתוחים — אשר הולכים ואוזלים במהירות בישראל. פרויקטים אלו נתקלים לרוב גם בהתנגדות גדולה מצד הארגונים הירוקים, בשל השפעתם על הסביבה. אלא שברשות ובמשרד האוצר לא משקללים את התועלות הסביבתיות והבריאותיות של הקמת גגות סולאריים חרף זלילה של השטחים הפתוחים, וגם לא את התועלות למשק החשמל.
בעוד הממשלה מזהירה מפני מחסור עתידי בחשמל בשל הגידול החד בביקוש, וברקע יעדיה השאפתניים לאנרגיה מתחדשת, הענף שסיפק בשנה האחרונה את עיקר הצמיחה בייצור המבוזר ניצב שוב בפני אי־ודאות רגולטורית — רגע לפני שהשוק החל לצבור תאוצה.
מרשות החשמל לא נמסרה תגובה.
