סגור
ישראלים יושבים ב בית קפה ב תל אביב
צעירים יושבים בבית קפה בתל אביב, ערב המלחמה (צילום: רויטרס)

האטה בצמיחה עוד לפני המלחמה: הכלכלה הישראלית התרחבה ב-2.8% ברבעון השלישי

ההאטה בצמיחה נרשמה אחרי עלייה של 3.3% בתמ"ג שנרשמה ברבעון השני. כמו קודם לכן, גם ברבעון השלישי רוב הצמיחה מוסברת בהגדלת תקציב המדינה על ידי הממשלה, דבר שבא לידי ביטוי גם בהגדלת הגרעון. בהמשך לירידות ברבעונים הקודמים, הצריכה לנפש קפאה וירדה ב-0.1%

ערב המלחמה נרשמה האטה בצמיחה: התמ"ג עלה ברבעון השלישי ב-2.8% - זאת אחרי שברבעון השני נרשמה צמיחה של 3.3%.
התוצר לנפש עלה ב-0.9% בהשוואה לרבעון השלישי 2022. בכל אחד משלושת הרבעונים הראשונים של 2023 נרשם תוצר לנפש נמוך עוד יותר בהשוואה לרבעון שקדם לו, בשיעורים של 0.7%-0.8%.
גם ברבעון השלישי רוב הצמיחה מוסברת בהזנקת ההוצאה הממשלתית. כלומר, הגדלת תקציב המדינה על ידי הממשלה, דבר שבא לידי ביטוי בהגדלת הגרעון.
המקורות שעמדו למשק ירדו גם ברבעון השלישי, כאשר יבוא הסחורות והשירותים (למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים) צנחו ברבעון זה ב-2% בחישוב שנתי.
במקביל הצריכה הפרטית לנפש קפאה (ירדה ב-0.1% בחישוב שנתי) בהמשך לירידות של 1.5% ברבעון השני ושל 4.6% ברבעון הראשון.
מה ששיפר את נתוני הצריכה לנפש היתה הצריכה השוטפת (רכישות מזון, משקאות וטבק, דלק ועוד) שעלתה קצת, כאשר ההוצאה למוצרים כמו הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ועוד ירדה ברבעון השלישי ב-7.1% בחישוב שנתי. ההוצאה על מכוניות וטלוויזיות ירדה ב-4.6% בחישוב שנתי, על רקע המשך הירידה בהוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי.
ההוצאות של הגופים הציבוריים (הממשלה, הרשויות המקומיות וקופות החולים) זינקו, כאמור. ההוצאה לצריכה ציבורית כחצה שוב –הפעם בכ-6% - כאשר ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-10.6% בחישוב שנתי (בהובלת הקניות האזרחיות נטו שעלו ב-17.5% בחישוב שנתי). גם ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-11.8%.

המשק נכנס למלחמה אחרי היחלשות ממושכת בצמיחה

נתוני הצמיחה לרבעון השלישי פחות חשובים אחרי מחדל ה-7 לאוקטובר, שבעקבותיו צפויה ירידה חריפה בצמיחה לנפש, אך הם נותנים אינדיקציה חשובה: המשק הישראלי נכנס לאירוע הגדול הזה לא מנקודה של חוזק, אלא אחרי תהליך ארוך של היחלשות בצמיחת הפעילות.
מהודעת הלמ"ס עולה, בין היתר, כי גם תמונת ההשקעות במשק ערב המלחמה לא משאירה הרבה מקום לאופטימיות: למרות שכלל ההשקעות בנכסים קבועים (ההשקעות בבתי מגורים, בציוד ובכלי תחבורה) עלתה ברבעון השלישי בכ-1.2% (חישוב שנתי), ההשקעות בסחורות בענפי ה-ICT (ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) צנחו ב-24% - בהמשך לירידה של 22.8% ברבעון השני.
גם ההשקעות בכלי תחבורה יבשתיים ירדו ב-40.2% בחישוב שנתי (הכוונה היא לרכבי ליסינג). מנגד, נרשמו עליות בהשקעות במוצרי קניין רוחני ובהשקעה בבנייה – הן למגורים והן לא למגורים, דבר שנקטע במהלך המלחמה.
ההפתעה הטובה היחידה מהודעת הלמ"ס נוגעת ליצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) שעלתה בכמעט 11% (חישוב שנתי) בהובלת יצוא הסחורות (יצוא השירותים עלה ב-2.8% בלבד). סך יצוא הסחורות מענפי התעשייה למעט יהלומים עלה ברבעון השלישי ב-13% בחישוב שנתי.