סגור
עידית סילמן השרה להגנת הסביבה לצד אתר הטמנת פסולת פינוי זבל משאית זבל
עידית סילמן לצד אתר הטמנת פסולת. איסוף פסולת האריזות ממשקי הבית עומד על 6% בלבד (צילום: ראובן קסטרו, Jose Angel Astor Rocha/Shutterstock)
החזית הירוקה

האוצר והמשרד להגנת הסביבה מתקוטטים - והפסולת ממשיכה להיערם

משרד האוצר נחוש להקים רשות פסולת, וזוכה לתמיכת השרה להגנת הסביבה - בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרדה. אלה בתגובה בלמו את החלטתה להוציא קול קורא להקמת מתקנים להשבת אנרגיה. הצצה לפוליטיקה קטנה ולמחיר שהאזרח משלם עליה

הקרבות בתוך המשרד להגנת הסביבה למשרד האוצר מגיעים לשיאים חדשים, וכיפופי הידיים הובילו לכך שהדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה בלם קול קורא להקמת מתקנים לטיפול מתקדם בפסולת, בזמן מצוקת הטמנה הולכת וגוברת. בזמן שהענף סובל ממשבר ניהולי, לכלכליסט נודע שכספי קרן הניקיון שוריינו במלואם לרבות הכנסות עתידיות, ואין בנמצא תקציב זמין להקמה של מתקנים חדשים.
כ־80% מהפסולת בישראל מוטמנת בקרקע — כמעט פי שניים משיעור ההטמנה הממוצע ב-OECD, מה שמציב את ישראל בין המדינות הגרועות בארגון בתחום. הפער מהיעדים הלאומיים עצום: אסטרטגיית הפסולת ל-2021–2030 קבעה הפחתת הטמנה ל-20% והעלאת מחזור ל-54% - יעדים שישראל רחוקה מהם מרחק רב. המשרד להגנת הסביבה נכשל באופן עקבי בניהול התחום, שעה שהשרים המתחלפים במשרד משנים אחת לכמה שנים את אסטרטגיית הטיפול בפסולת, ומבטלים איש את החלטות קודמו. לאורך השנים האחרונות עלו רעיונות, גם במשרד להגנת הסביבה, להקמת רשות פסולת שתוציא את התחום מניהול המשרד ומהכפיפות הפוליטית. זאת, בדומה לרשות החשמל או רשות המים. בשנה האחרונה דוחף לכך משרד האוצר, שאף הציג בחוק ההסדרים האחרון טיוטה שנגנזה לבסוף בשל התנגדות השרה סילמן.
בחודש שעבר הכריזה השרה: "בשורה אדירה לאזרחי ישראל! לראשונה בתולדות המדינה תוקם רשות פסולת לאומית". ההצהרה הפתיעה רבים, שכן בשנים האחרונות סילמן התנגדה להקמת הרשות. ההצהרה ניתנה עוד לפני שהסתיימה עבודתה של הוועדה הבין־משרדית להסדרת הטיפול בפסולת, שבה מתנהלים ויכוחים רמים בין אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה ואנשי האוצר. בנאום בכנס של ראשי רשויות הוסיפה השרה כי עם הקמת רשות הפסולת, יבוטל היטל ההטמנה שנגבה כיום מהרשויות המקומיות.
אלא שכעת עולה הנושא שוב, בתזמון מעניין במיוחד: תקופת בחירות ופריימריז. ראשי הערים, שרבים מהם משתייכים למפלגות הארציות, חשים מתוסכלים מההתנהלות בנושא הפסולת ואף ביקשו מסילמן ב-2023 תחת מרכז השלטון המקומי, לבטל את היטל ההטמנה. הם מלינים על כך שהם נאלצים לשלם היטל הטמנה יקר, שעה שמתקנים חליפיים לא קמים. תשלומי ההטמנה של הרשויות נערמים בקרן הניקיון המנוהלת על ידי המשרד, שתחת סילמן נמנע מפרסום של דו"חות קרן הניקיון ב־2025 ו־2026. בעיתוי הזה החליטה סילמן כאמור לשלב כוחות עם משרד האוצר, ולחבק בשתי ידיים את הקמת הרשות.
באוצר נחושים להקים רשות פסולת ולהוציא לחלוטין את התחום מידי המשרד להגנת הסביבה, ואילו הדרג המקצועי בהגנת הסביבה מתנגד לכך. בחודשים האחרונים דנה במחלוקות ועדה בינמשרדית שהוקמה כדי לטפל בנושא, אולם סילמן אימצה את פתרונות אנשי משרד האוצר מעל לראשם של אנשי משרדה. ההשלכות מובילות להעמקת משבר הפסולת: לכלכליסט נודע כי בשל מאבקים בין המשרדים ירד מהאוויר בתוך זמן קצר קול קורא להקמת מתקנים להשבת אנרגיה, שלו מחכים זמן רב ברשויות המקומיות. זאת, מפני שבמשרד האוצר כבר התייחסו להצהרה של סילמן על הקמת רשות פסולת והעברת הסמכויות אליה כעובדה מוגמרת בתנאי המכרז וקבעו את מודל המימון של המתקנים בהתאם לכך, בניגוד לעמדת הצוות המקצועי של המשרד להגנת הסביבה. עוד נודע שכספי קרן הניקיון משוריינים באופן מלא שנים קדימה, ולכן אין מקורות מימון זמינים למתקני קצה חדשים.
אנשי המקצוע במשרד נגד השרה
בלמו קול קורא להקמת מתקנים להשבת אנרגיה
לא מדובר בהחלטה שיכולה להתבצע טרום הבחירות, אלא בהליך חקיקה מורכב שעשוי להימשך זמן רב. אולם סילמן כבר החליטה להודיע על דעת עצמה שתוקם רשות – עוד לפני שהצוות הבין־משרדי גיבש את המלצותיו והגישן לממשלה. כך גם הודיעה שתבטל את היטל ההטמנה.
במשרד האוצר כבר מתייחסים לכך כהנחת עבודה עתידית, וההכרזה של סילמן משנה למעשה מן היסוד את עבודת המשרד להגנת הסביבה, שהיה מצוי בתהליך של שינוי ארגוני שמטרתו לשפר את הטיפול במשק הפסולת. מה גם שאנשי המקצוע במשרדה מתנגדים לעקרונות שהציע משרד האוצר, שכעת החליטה סילמן לאמץ. כך, בין היתר, הם מתנגדים להחלטת משרד האוצר להפקיע מידיהם את הסמכויות הרגולטוריות, אלא תומכים בהקמת רשות שתקבע תעריפים לטיפול בפסולת ותשאיר את הרגולציה אצל אנשי המקצוע הסביבתיים. בנוסף, הם מתנגדים לביטול היטל ההטמנה, אך תומכים בהעברת ניהול קרן הניקיון לגוף מקצועי, שכן כיום היא אינה מהחלטות בעלות גוון פוליטי.
כשבאופק ייתכן ששוב יעבור משק הפסולת רפורמה, כשהמזומנים שנותרו בקרן הניקיון משוריינים לפרויקטים שנים קדימה וכשמחלוקות עם משרד האוצר לא באות על פתרונן - החליטו אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לבלום כעת קול קורא שמטרתו להקים מתקנים להשבת אנרגיה ברחבי הארץ. כך, ילך לאיבוד זמן יקר שיכול היה לשמש לקידום פתרונות אופרטיביים לטיפול בפסולת ההולכת ונערמת במזבלות ולהפחית את ההשפעות של מגזר הפסולת על איכות הסביבה ועל האקלים.
מומחי סביבה נגד המשרד
״המשרד נכשל בקידום הטיפול בפסולת"
״לאחר שנים של קיפאון הצליחו המשרד להגנת הסביבה והחשב הכללי באוצר להניע את גלגלי משק הפסולת בישראל לעתיד ירוק יותר ולהוציא לפועל מכרז ראשון למתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב, אבל מאבקי כוח פנימיים ובין־משרדיים משאירים את הרשויות המקומיות ואת אזרחי ישראל כבני ערובה״, אומר פרופ' עדי וולפסון, מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. ״הקמת רשות פסולת במתכונת זו או אחרת היא הכרחית, והיא חייבת לשלב בתוכה גם את הרשויות המקומיות. אבל עד שזה יקרה אי אפשר לעצור את התהליכים וללכת אחורה. על הפרק עומדים עכשיו ארבעה מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת לצד מתקנים לעיכול אנאירובי, בקידום של רשויות מקומיות ויזמים פרטיים ובפריסה ארצית. אם לא נשחרר את הפקק הזה עכשיו, בעוד כמה שנים נמצא את עצמנו עם זבל ברחובות ועם פסולת שנשרפת באופן לא מבוקר ולא חוקי בכל מקום״.
גם מומחים התומכים בהקמת רשות פסולת מתנגדים עקרונית למתווה האוצר ולביטול היטל ההטמנה. ״המשרד להגנת הסביבה נכשל לאורך השנים בטיפול בפסולת. כבר שנים שהיקפי ההטמנה עומדים סביב 80%", אומרת פרופ׳ אופירה אילון מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה. "אם רוצים להקים רשות, הכסף לתפעול שלה חייב להגיע ישירות מהמזהמים - כלומר הציבור, המפעלים, העסקים – ולא כחלק מהארנונה. תכליתו של היטל ההטמנה היא הכללת העלויות החיצוניות של ההטמנה. לכן, אין קשר בעצם בין הקמת רשות ובין ההיטל. עלויות הטיפול בפסולת חייבות לכלול את ההשפעות החיצוניות. הגשנו עבודת מומחים שתומכת בהעלאת ההיטל, אך המשרד להגנת הסביבה גנז את הדו"ח״.
אילון מדגישה כי המודל הנוכחי תוקע את השוק. גם ההתנהלות של קרן הניקיון מחייבת שינוי. לדבריה, ״חייבים לעשות סדר בקרן. הדיונים בוועדה לא גלויים, כספים מועברים ומובטחים למיזמים שכלל לא ברור אם יקומו, ולעתים כספים מועברים משיקולים פוליטיים ולא על פי ייעוד הכספים מהקרן. האחריות והעלויות של הטיפול בפסולת הן של הרשויות המקומיות. חייבים לקחת בחשבון את העמדה של השלטון המקומי בנושא. תפקידו של המשרד להגנת סביבה הוא להציב יעדים ולהגיד מה לעשות. הרשויות צריכות להחליט איך״. מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.