פרסום ראשון
הפסד לכללית: ביהמ"ש אישר לוועדת הבדיקה של משרד הבריאות להמשיך בעבודתה
בג"ץ דחה את עתירת כללית נגד הוועדה, ביטל את הצו שעצר את ההליך וקבע כי הקופה תידרש להגיש את תגובתה לטיוטת הדו"ח בנוגע לבעיות בממשל התאגידי שלה בתוך 30 יום. השופטים קבעו כי העתירה הוגשה מוקדם מדי וכי אין מניעה להמשיך בהליך. עם זאת, נקבע כי על שר הבריאות להודיע לכללית שבוע מראש לפני פרסום הדוח הסופי
בית המשפט העליון דחה היום (ה') את עתירת שירותי בריאות כללית נגד ועדת הבדיקה של משרד הבריאות בנושא הממשל התאגידי שלה, ובכך הסיר את המכשול המשפטי שעיכב את המשך עבודתה. הרכב השופטים רות רונן, עופר גרוסקופף ודוד מינץ ביטל את הצו הארעי שניתן בסוף יוני, אשר הקפיא למעשה את ההליך, וקבע כי לכללית יינתנו 30 ימים להגיש את התייחסותה לטיוטת הדו"ח. המשמעות המעשית ברורה: ועדת הבדיקה יכולה להתקדם בעבודתה. זו העתירה השנייה שמגישה הכללית נגד משרד הבריאות ונגד ועדת הבדיקה שהוקמה נגדה.
הפעם כללית עתרה לבג"ץ לאחר שטענה כי אינה יכולה לקיים שימוע אפקטיבי ולהגיב לטיוטת הדו"ח מבלי לקבל את מלוא התשתית הראייתית שעליה הסתמכה הוועדה – לרבות פרוטוקולים, הקלטות ותמלילים של העדויות שנמסרו לה. עם הגשת העתירה ב־30 ביוני הוציא בג"ץ צו ארעי שלפיו כללית לא תידרש להגיש את תגובתה והוועדה לא תעביר את הדו"ח לשר הבריאות חיים כץ עד להחלטה אחרת.
כעת הצו הזה בוטל והשופטים קבעו כי העתירה מוקדמת, שכן ההליך הרגולטורי טרם הסתיים ועדיין לא התקבלה החלטה סופית שעלולה לפגוע בכללית. לאחר שהקופה תגיש את תגובתה, הוועדה תצטרך לשקול אם לשנות את הדו"ח. רק לאחר מכן יועבר הדו"ח הסופי לשר הבריאות, שיחליט אם לפרסם את ממצאיו ואם לנקוט צעדים נוספים.
בכך דחה בג"ץ למעשה את טענת כללית שלפיה יש לעצור את ההליך כבר בשלב הנוכחי בשל הפגיעה הנטענת בזכות השימוע שלה. בית המשפט לא קבע שכללית קיבלה את כל החומר שהיא זכאית לקבל, אלא שהמחלוקת הזאת אינה מצדיקה בשלב זה את עצירת עבודת הוועדה.
מאז הגשת העתירה, ולבקשת השופטים, התקיים מו"מ בין הצדדים על העברת עדויות לכללית. לאחר שבג"ץ הורה לצדדים לנסות להגיע להסכמות, קיבלה הקופה בין היתר רשימה של כלל החומרים שעמדו בפני הוועדה, רשימת עדים, פרוטוקולים נוספים וחמש עדויות שבהן הושחרו פרטים מזהים. ואולם ארבע עדויות נותרו חסויות. משרד הבריאות התנגד למסירת ארבע העדויות בטענה שחשיפתן עלולה לפגוע בעתידם המקצועי של העדים. המדינה אף טענה כי קיים חשש של עובדים ועובדים לשעבר בכללית כי "יבולע להם" אם זהותם ותוכן עדותם ייחשפו. כללית, מנגד, טענה כי דווקא משום שהעדויות נוגעות לליבת הנושאים שהוועדה חוקרת, היא אינה יכולה להתגונן באופן מלא בלי לקבלן.
מדובר בעדויות מהותיות במיוחד לעבודת הוועדה. זו הוקמה בין היתר בעקבות התחלופה החריגה בצמרת הקופה – שלושה מנכ"לים הוחלפו בתוך שנים בודדות בהן כיהן יוחנן לוקר כיו"ר הקופה, והיא התבקשה לבחון את היחסים בין הדירקטוריון להנהלה, את השפעת עבודת הדירקטוריון על תחלופת המנכ"לים ואת הממשל התאגידי בכללית.
בג"ץ קבע כי כללית רשאית לשוב לבית המשפט לאחר שתושלם עבודת הוועדה ויגובש הדוח הסופי. גם החשש של כללית מפני פרסום מיידי של דו"ח שעלול לגרום לה נזק קיבל מענה: המדינה התחייבה כי אם שר הבריאות יחליט לפרסם את הדו"ח הסופי, תינתן לכללית הודעה שבעה ימים מראש, כדי שתוכל למצות את זכויותיה – לרבות באמצעות פנייה נוספת לבית המשפט.
אמנם כללית לא איבדה את האפשרות לנהל בהמשך מאבק משפטי על הדו"ח הסופי, אך במערכת הבריאות מעריכים כי הדו"ח יגיע לשלב הסיום בהתאם לשלבים שקבע החוק – ובסוף יראה אור.
