סגור
מימין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' סמוטריץ וממלא מקום הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (מימין) והכלכלן הראשי שמואל אברמזון (באדיבות: גיל יוחנן, דוברות משרד האוצר)

לאן נעלמה התחזית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר?

באוצר עדיין לא מבינים את גודל המשבר: התחזית של הכלכלן הראשי עולה באיחור ובהיחבא לאתר המשרד, בלי ליידע את גורמי המקצוע וכשהיא כוללת תחזיות ורודות ולא רלבנטיות. חודשיים אחרי ההכרזה על מינויו, הכלכלן ממשיך לתפקד רק על תקן ממלא מקום, תחת לחץ אפשרי מצד השר לספק תמונה חיובית

1. יושב כלכלן ראשי במשרד אוצר במדינה שנחשבת "מתוקנת" וטורח וכותב דו"ח שלם על תרחישים ותחזיות מאקרו־כלכליים של המשק בעקבות מלחמה שהמדינה נקלעה אליה, אבל אף אחד לא שומע על כך - כולל בכירים במשרדו. זו לא תחילתה של בדיחה, אלא המציאות העגומה במשרד האוצר בראשותו של השר בצלאל סמוטריץ'.
כבר לפני כשלושה שבועות נחשפה ב"כלכליסט" מצגת שחיבר הכלכלן הראשי, ד''ר שמואל אברמזון, שכללה תחזיות למשק לפי תרחישים שונים. בתגובה לפרסום, כתב אברמזון: "משרד האוצר נמצא בעיצומו של תהליך של עדכון התחזיות המאקרו־כלכליות על רקע המלחמה. המשרד בוחן באופן שוטף השלכות כלכליות של תרחישים שונים להתפתחות הלחימה ופעילות המשק, אך נכון למועד זה טרם הושלמה העבודה על עדכון התחזיות המאקרו־כלכליות שמתבססות על ניתוח תרחישים אלה".
שלשום, חודש ימים אחרי פרוץ המלחמה שמתבררת כאירוע חסר תקדים עם השלכות מרחיקות לכת למשק הישראלי, ביקשנו שוב להבין מדוע אברמזון לא מפרסם באופן רשמי את אותה המצגת לעיון הציבור, שוקי ההון, המגזר העסקי והאקדמיה. מדובר במספרים בעלי השלכות מהותיות – למשל הגירעון. הכלכלן הראשי הוא האחראי על גיבוש תחזית גירעון, שהיא קריטית לתכנון המדיניות התקציבית. הכלכלנית הראשית הקודמת שירה גרינברג, למשל, שחררה תחזיות ראשוניות מיד אחרי אירועי ההדבקה המונית של פורים 2020, עוד לפני הסגר הראשון.
כעת מתברר לפי אברמזון, שהוא העלה את התחזיות הכלכליות לאתר האוצר באופן עצמאי ולא עדכן איש, גם לא את הדוברות של המשרד. בדיקה של המצגת החדשה לעומת המצגת שנחשפה ב"כלכליסט", מגלה שהן כמעט זהות. יש רק הבדל אחד: במצגת החדשה ישנו שקף עם תרחיש מאוד מאוד אופטימי, לפיו המלחמה תסתיים בעוד שבועיים בניצחון ישראלי וההתאוששות המשקית מתחילה כבר בתחילת 2024 – כאשר באותה שנה התוצר יזנק ב־3.3%.
כבר עתה מבהירים באגף הכלכלן הראשי כי מדובר בשקף לא רלוונטי שכולל תחזית די מנותקת מהמציאות, למרות שעלתה רק לפני שבוע. לשם השוואה, התחזית של בנק ישראל לצמיחה ב־2024 עומדת על 2.8%, וגם היא גרמה להרמת גבות בשוק ההון, שם העריכו שהיא אופטימית מדי. כך שתחזית של צמיחה של 3.3% נראית מכוכב לכת אחר.
2. אם הסיפור סביב פרסום התחזית נשמע מוזר, זה לא הסוף. למרות הודעה רשמית על מינויו של אברזמון לכלכלן הראשי הקבוע לפני חודשיים, מסתבר שעד היום, המינוי הזה לא נכנס כלל לתוקף. כך שאברמזון עדיין מכהן כממלא מקום הכלכלן הראשי. בהודעת המינוי ששיגר שר האוצר לפני יותר מחודשיים, ב־10 בספטמבר, נאמר גם ש"המינוי דרוש את אישור ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה ואת אישור הממשלה".
כעת מתברר שאברמזון עדיין ממלא מקום. מינויו מעולם לא נבדק על ידי ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה ולא אושר בממשלה. רק כדי לסבר את האוזן: מינויו של עו"ד ספי זינגר לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך, מינוי שנחשב שנוי במחלוקת, לקח פחות מחודשיים. מינויו של אברמזון לעומת זאת, היה צריך להיות מהפשוטים שניתן להעלות על הדעת. לא רק שהוא עומד בכל הקריטריונים הנדרשים לתפקיד, הוא גם כיהן כל חייו כעובד מדינה ותפקידו האחרון היה סגן הכלכלן הראשי. אפשר היה למנות אותו תוך שעות בודדות.
ההבדל בין מינוי רשמי לתפקיד לבין מילוי מקום אינו פרוצדורלי בלבד, אלא מהותי במקרה לפנינו, מאחר שסמוטריץ' יכול להחליט בכל רגע נתון שהוא מחליף את אברמזון. נניח, אם הוא מפרסם משהו שלא מוצא חן בעיני השר. הדחה של תפקיד בכיר באוצר, כמו כלכלן ראשי, היא מסובכת יותר, כרוכה בהרבה שלבים והסברים ונתונה לבחינת בג"ץ.
"שר יכול להחליט שלא למנות ראש אגף, אין חובה למנות. יגיע שר אוצר עתידי ויחליט שכדי שיוכל להתערב בעצמאות המשרה הוא פשוט צריך לא למנות איש מראשי האגפים. כל אחד אחר יכול למלא את התפקיד באופן זמני ואז כל אחד מהאגפים יהיה 'מסמר' ללא 'ראש'. זה יהיה מאוד משמעותי לתפקוד המשרד", הסביר ביולי האחרון היועץ המשפטי באוצר, עו''ד אסי מסינג, לחברי ועדה חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בדיון על ההשלכות הבעייתיות של ביטול עילת הסבירות. מסינג הוסיף: "תארו לעצמכם ששר האוצר מנחה לפעול בשונה מהנוהל ולהעביר אליו את התחזית ומבקש לשקף תחזית שונה – ורודה. מה על הכלכלן הראשי לעשות באותה עת? איזו בקרה תהיה עליו ובאיזו עילה? שר האוצר יכול להעביר את מרבית הסמכויות באוצר ולקבל את ההחלטות בידיו. קל וחומר סמכויות שאפילו לא בחקיקה".
מה שנראה אז בחודשי הקיץ כאפשרות מופרכת, הולך ונהפך לנבואה כעת. כלומר, אם אברמזון "טועה" עם התחזית שלו לפי עמדת השר, הוא עלול למצוא את עצמו מחוץ למשרד. עם זאת, אברמזון הבהיר מצידו, כי העובדה שטרם קיבל מינוי קבע אינה משפיעה על שיקול דעתו המקצועית.
אז מי בכל זאת מעכב את מינויו? גורמים באוצר מפנים אצבע מאשימה אל סמוטריץ', שממשיך להעדיף כלכלן ראשי מוחלש, דווקא בתקופה שהוא מבקש להזניק את ההוצאה באמצעות הזנקת הגירעון והחוב ולהימנע מקיצוץ בכספים הקואליציוניים.
מנציבות המדינה נמסר: "הפנייה הוגשה ב-27.09.2023, ערב חג הסוכות, שבסופו כידוע פרצה המלחמה. מיד עם פרוץ המלחמה הופנו כל המשאבים לטיפול בעניינים הנוגעים ללחימה ולנפגעים. לא נוצר צורך דחוף לכינוס הוועדה לבחינת מינויו של מר שמואל אברמזון לתפקיד הכלכלן הראשי באופן קבוע, שכן הוא כבר מכהן בתפקיד באופן זמני. בימים אלה אנו נערכים לכינוס הוועדה".
3. ובחזרה לגופן של התחזיות. באוצר סבורים כי בהינתן לחימה של שלושה חודשים בדרום עם מתיחות בצפון שלא הופכת למלחמה, התוצר יגדל השנה ב־2.2% ובשנה הבאה ב־2.5%. זו עדיין תחזית אופטימית לעומת זו שהתפרסמה שלשום על ידי סוכנות הדירוג S&P, שצופה צמיחה של 1.5% השנה ושל 0.5% בשנה הבאה - כלומר צמיחה שלילית לנפש של 0.5% השנה ושל 1.5% בשנה הבאה.
כתוצאה מכך, בסוכנות הדירוג צופים צניחה של 15% בתמ"ג לנפש במונחים דולריים בתקופה שבין השבעת ממשלת נתניהו־סמוטריץ' ועד סוף 2024. אם המצב לא מספיק מורכב, באגף הכלכלן הראשי מתריעים כי הם עוד צפוים למסור תחזית אחרת בימים הקרובים לצורך גיבוש תקציב המדינה לשנת 2024. ב־S&P סבורים כי הגירעון יזנק בשנים 2024-2023 בשיעור מצטבר של 10.5% תמ"ג.
איך מסבירים בסוכנות הדירוג S&P ירידה כה חדה בתוצר? בין השאר הם מציינים שההערכה שלהם באה על רקע "השפעות על סקטור הבנייה, שבו חלק ניכר מהעובדים הם ממוצא פלסטיני מעזה ומהגדה המערבית, כאשר מעברי הגבול סגורים עם השפעות קשות על פרויקטים מתמשכים" ובנוסף "השפעות עקיפות בעקבות ירידה בהשקעות. אנו מצפים שתהיה חוסר רצון להשקיע – הן מצד הגורמים המקומיים והן מצד גורמי חוץ – על רקע אי הוודאות המוגברת, במיוחד על רקע עליית שיעורי הריבית וביצועים כלכליים חלשים באירופה – שותפת סחר מרכזית לישראל".
אתמול דווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על צניחה של 31% במכירת דירות חדשות בין אוגוסט לאוקטובר 2023 – וזה עוד לפני המלחמה. כעת, לא ברור מתי הבנייה תחזור לעצמה, כאשר העובדים הערבים שחוששים מפעולות נקם נמנעים מלהגיע לאתרי הבנייה. ישנה אפשרות לגייס עובדים ממזרח אירופה, אבל מהלך כזה ייקח חודשים רבים ולא בטוח שנמצא מי שירצה לבוא לפה.
הבעיה המרכזית עם התחזיות של משרד האוצר, גם אלה שפורסמו כעת, היא שאין פירוט. ברור כי החלק הארי של הצמיחה הצפויה ב־2024 תגיע בעקבות הזנקת ההואצה הממשלתית – לעומת תחזית של צמיחה אפסית של התוצר העסקי. בהקשר הזה, התחזית היא גם לירידה בצריכה וגם בפעילות העסקית. משמעות הדבר היא פגיעה בהכנסות המדינה ממסים, כאשר הפגיעה בפעילות העסקית צפויה לגרום בנוסף דרישת החזרי מס משמעותיים במהלך 2024, על רקע הירידה החדה בפעילות ברבעון האחרון של 2023.