פרשנות
המלחמה בעזה הסתיימה, ובקואליציה יוצאים לקרב נגד החילונים, שומרי הסף והערבים
פתיחת מושב הכנסת היא גם יריית הפתיחה למערכת הבחירות וחברי הקואליציה מנסחים ללא הפסקה הצעות חוק לחיסול הדמוקרטיה, בהן החוק להגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי, והפחתת המספר הדרוש להדחת חבר כנסת ערבי
1. למגר את חמלניצקי בתל אביב
"הצעת חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי" - זו כותרת הצעת החוק שתעלה מחר בוועדת שרים לענייני חקיקה. המשמעות המסתתרת היא ההכרזה על הקמת מדינת "גלעד", אותה דיקטטורה הלכתית מסדרת הטלוויזיה "סיפורה של שפחה". מציעי החוק ההזוי ביותר שהועלה עד כה לסדר היום הפרלמנטרי, הם הח"כים גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד ואליהו ברוכי מיהדות התורה. הצטרפו אליהם יצחק קרויזר מעוצמה יהודית ואריאל קלנר מהליכוד.
ולפני הפרטים, קטע קצר מדברי ההסבר שמנמקים את הצורך בחוק הזה: "עדויות רבות מפרעות ת"ח ות"ט מספרות כי יהודים שנפלו בידי הפורעים הקוזאקים של חמלניצקי עונו, ולפני שהוצאו להורג נקרעו רצועות התפילין שלהם לעיניהם". ועכשיו האיום על התפילין קם מחדש לתחייה במדינת ישראל, במיוחד בתל אביב שאסרה מחיצות הפרדה בתפילות במרחב הציבורי והסירה באופן חלקי דוכני תפילין.
"עלינו להבין", נכתב בהסברים להצעת החוק, "כי זו 'הקנרית במכרה הפחם' שלנו. היהדות הגנטית שלנו איננה חיסון מפני נפילה, שוב, לדפוסים של כפיה אנטי־דתית ודיכוי הזהות היהודית מטעמי התייוונות".
את סכנת ההתייוונות מבקשת הצעת החוק לסלק באמצעות שלל רעיונות: כל גוף מתוקצב, ואפילו בשני שקל, בידי המדינה (כולל במגזר הערבי?), יחויב בהתקנת מזוזה; כל הפרעה לפעילות דתית במרחב הציבורי תיחשב לעבירה פלילית; שופטים לא ימונו ולא יקודמו אלא לאחר שייבחנו במשפט עברי; האכיפה של החוק תהיה בידי השרים. ההצעה מחברת ישירות בין אכיפת המשטרה לאכיפת הממשלה: "קיבלה המשטרה קריאה לטיפול באירוע, הכולל עבירה של שימוש בסמכות נגד היהדות כאמור בחוק זה, והוגשה תלונה על אירוע כזה, בין שהוא מלווה בעבירות על החוק הפלילי ובין אם לאו, תעביר את המידע שהוגש לה לידי השר הממונה על בעל הסמכות". אם תרצו - הרחבה מושגית ומוסדית של "משמרות הצניעות" ממאה שערים לכל המדינה.
מעמד מכריע יינתן לממסד האורתודוקסי שיוכל לדרוס את הקהילות שאינן אורתודוקסיות. ההצעה מפקידה בידי המדינה, באמצעות הממשלה והרבנות, את הסמכות לקבוע מהי יהדות ומהי ההלכה כשערעור על קביעותיהם יגרור ענישה. זה יתחיל בקנסות ויסתיים, אולי כמו בגלעד או איראן, בתליית הכופרים ברחבי העיר. לפי יואלי ברים מחדשות 13, מקדם את ההצעה "מרכז יכין" באמצעות ח"כ דיסטל אטבריאן והיא הביטוי המוקצן ביותר לריסוק הדמוקרטיה והחילוניות בישראל.
2. ערכאות כלכליות של גויים
חוק הגשמת הזהות היהודית שמוביל את מצעד הטרלול הפרלמנטרי, אמור לעלות מחר בוועדת שרים לענייני חקיקה לצד 27 הצעות חוק פרטיות נוספות. הוועדה אמורה להחליט האם הממשלה מתנגדת או תומכת. ואם תומכת — תמשיך ההצעה לקריאה טרומית ולעיצובה הסופי בקריאה שנייה ושלישית.
מושב הכנסת שנפתח השבוע הוא גם יריית הפתיחה למערכת הבחירות. הצעות החוק הן כלי עבודה של הח"כים בתחרות על תשומת הלב - בבייס, בפריימריז, בקלפי. ההצעות של הקואליציה טובלות בפשיזם דתי־הלכתי שמתיישב עם ההפיכה המשטרית: נגד דמוקרטיה ליברלית, נגד שומרי הסף, נגד הערבים ועם הפנים למתנחלים, לסיפוח, ולהדתה על סטרואידים.
ח"כ צבי סוכות מציע הטבות מס למתנחלים וח"כ לימור סון הר מלך מבקשת להגן על פורעי השטחים מפני הבנקים שמאמצים את משטר הסנקציות הבינלאומי שמטילות עליהם מדינות כארה"ב, בריטניה וצרפת. "תיאבון סיכון נמוך", כהגדרת הח"כית שגורם לאמץ "את משטרי הסנקציות של המדינות הזרות". ולכן היא מציעה לאסור על הבנק הישראלי מלחסום את פעילותו הבנקאית של הלקוח שהוגבל בידי הערכאות הכלכליות של הגויים.
בנוסף, שלוש הצעות סיפוח יעלו היום בוועדה. אחת של אביגדור ליברמן וסיעתו שמסתפקת במעלה אדומים, ושתי הצעות להחלת ריבונות מלאה בשטחים. עשרות הצעות דומות עלו ונפלו בכנסות הקודמות, אלא שהפעם אם ועדת השרים תתמוך - הן עלולות לפגוש את יוזמות השלום האזוריות של הנשיא טראמפ וזה לא יהיה מפגש ידידותי.
3. הסרת חסמים בדירקטוריונים ובשירות הציבורי
ח"כ אביחי בוארון מהדהד את השר דודי אמסלם האחראי על החברות הממשלתיות בהצעה שדורשת "הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות". הסעיף המרכזי קובע: "דירקטור ימונה בהתאם לשיקול דעת השרים וללא צורך בקיום הליך תחרותי". ייצוג, גיוון ופריפריה הפכו לשמות קוד במרחב הליכודי למחיקת נבחרת הדירקטורים "הצפונבונית" של יאיר לפיד. נבחרת שמציבה קריטריונים כמו השכלה, ניסיון, מקצועיות ושאר תכונות שעשויות להועיל לחברה הממשלתית.
ואכן, תנאי הקבלה האלה העבירו את החברות מהפסד לרווח, אבל הותירו בחוץ את תאבי הג'ובים. הצעת בוארון נועדה להשיב עטרה ליושנה: "בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות יינתן ביטוי הולם לייצוגם של אנשים תושבי פריפריה... מכיוון שבשנים האחרונות עולות שוב ושוב טענות של אפליה מכוונת כלפי קבוצות אוכלוסייה שהודרו מנבחרת דירקטורים". להחזיר את הג'ובים במסווה של החזרת המשילות.
להגברת משילות השרים במינוי דירקטורים מצרף ח"כ אושר שקלים מהליכוד את ביטול ועדת גרוניס להגברת המשילות במינוי שבעת בכירי השירות הציבורי: רמטכ"ל, מפכ"ל, נציב שב"ס, ראשי השב"כ והמוסד, נגיד בנק ישראל ומשנהו. בחינת טוהר המידות תחוסל ותסולק מעל דרכה של המשילות. "הצעת חוק זו נועדה להסיר חסמים בהליכי מינוי לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולחזק את עקרון המשילות", נכתב בהצעה שתכליתה, אין מנוס ממסקנה זו, לסלול את הדרך למינוי עבריינים. "הסרת חסמים" ו"משילות" הן שמות קוד להכשרת פיגולים בשירות הציבורי, בדיוק כמו ש"ייצוג" ו"גיוון" ו"פריפריה" נועדו להכשיר פיגולים בחברות הממשלתיות.
4. אין ערבים לא מעורבים
ב־2016 נחקק החוק שמאפשר לכנסת להדיח חבר כנסת ברוב של 90 חברים. איימן עודה היה הראשון שהחוק הופעל נגדו אלא שעודה ניצל בגלל ש"רק" 86 תמכו בהפסקת כהונתו. מה עושים? מורידים את המספר. בפוליטיקה, להבדיל מבמדע, אפשר לסדר את המספרים כמו שרוצים. איתמר בן גביר וחברי עוצמה יהודית מציעים להפחית את המספר הדרוש להדחה ל־80. ואם מחר יצביעו רק 76 ח"כים בעד הדחה - יורידו את המספר ל־70.
בן גביר ועוצמה יהודית מבקשים לחסל לא רק את חברי הכנסת הערבים, אלא גם את הפשיעה במגזר הערבי. לאחר הזינוק במספר הנרצחים, מציע ח"כ צבי פוגל להכריז על ארגון פשיעה כארגון טרור. האם ההצעה תחול גם על טרור יהודי, בתחומי ישראל או כלפי הפלסטינים? דברי ההסבר מתמקדים כמובן בארגוני פשיעה בחברה הערבית. בממשלת השינוי, בהובלת סגן השר לביטחון פנים, יואב סגלוביץ', הופעלה תכנית חירום לאומית שהחלה לתת מענה ראוי. בן גביר זרק את התוכנית לפח, השתלט על המשטרה וכיוון אותה נגד מתנגדי ההפיכה המשטרית. שאר משימותיה, ובכלל זה הפשיעה בחברה הערבית, נזנחו. ועכשיו, כשמספרי הנרצחים חזרו להמריא, הוא שולף את הנשק האהוב עליו — מילים וחקיקה. סגלוביץ' לא היה צריך חוק כדי להצליח, בן גביר רוצה אותו כדי למסגר ולזהות את הערבים עם הטרור. וכמו שבעזה אין לא מעורבים, גם בישראל, לשיטתו, אין ערבים לא מעורבים ובראשם איימן עודה ואחמד טיבי. ולכך מופנות שתי הצעות החוק - להקל את הדחת חברי הכנסת הערבים ולהקל את המאבק בפשיעה במגזר הערבי.
5 דרוזים - נועדו לבנייה ולהגנה
חוק הלאום התקבל בזמנו בזעם רב בקרב העדה הדרוזית. בגלל העליונות היהודית והיעדר השוויון האזרחי שבו. ח"כ אליהו רביבו מהליכוד מציע לתקן את החוק. לא במתן שוויון ללא יהודים, אלא בהכרה במעמדה של העדה הדרוזית "הנוטלת חלק בהגנה ובבנייה של מדינת ישראל".
מגילת העצמאות אימצה את ערך השוויון "לכל אזרחיה" של המדינה. הערבים תושבי ישראל נקראו בה "ליטול חלקם בבניין המדינה". פרופ' יורם שחר, חוקר מגילת העצמאות, התבדח פעם שאת הקריאה הזו "בניין" אפשר לקרוא גם כפשוטה. ואם הערבים מוזמנים לתרום ב"בניין", הדרוזים בהצעת רביבו נקראים ליטול חלק "בהגנה ובבנייה". כלומר, לא רק בבניין אלא גם במסירת נפשם על הגנת המדינה. ומי שרוצה גם שוויון? שיחפש אותו במגילת העצמאות, לא בחוק הלאום.
6. משפט נתניהו: צמצום וחנינה, קלנר וטראמפ
בשבוע שחלף הודיע שר המשפטים יריב לוין על כוונתו לאמץ את הצעת החוק של ח"כ קלנר מהליכוד שתאפשר לשרי הביטחון והמשפטים לצמצם ימי דיונים במשפט ראש ממשלה מטעמי חירום ומלחמה. אז מעבר לתמריץ מחודש שייפתח לנתניהו לפצוח במלחמות שולל, לוקה ההצעה בחמישה פגמים שחלקם יפיל את החוק בבג"ץ.
מדובר בחקיקה רטרואקטיבית ופרסונלית; מדובר בחקיקה שמפרה את הסדר ניגוד העניינים בבג"ץ שהכשיר את כהונת הנאשם כראש ממשלה והתחייבותו לנהל במקביל מדינה ומשפט; והכי גרוע, מדובר כאן בהכנסת פוליטיקאים לניהול משפט פלילי. ביטול מוחלט של הפרדת הרשויות; והבאג החמישי: גם בלי הצעת החוק, ספק אם המשפט יסתיים לפני מועד פרישת ראש ההרכב רבקה פרידמן־פלדמן במחצית 2027. אם ההצעה תעבור, אין סיכוי שהמשפט יסתיים לפני זה.
ומה עם בקשת החנינה שטראמפ הגיש בשמו של הנאשם לנשיא המדינה? החוק קובע את סמכות הנשיא לחון "עבריינים" ואין הגדרה בחוק לעבריין. לכן התקבעה ובצדק הפרשנות שעבריין הוא רק מי שהורשע במשפט. פרשת קו 300 "אילצה" למתוח את ההגדרה כדי להכניס את אנשי השב"כ שסרחו להגדרת "עבריין" אף שלא הורשעו. הפתרון נמצא באמצעות הודאה שלהם, כתנאי לחנינה, בביצוע העבירות. מקרה נתניהו מחייב מתיחה נוספת: הוא טרם הורשע, אבל משפטו כבר החל. במצב הזה ראוי שנשיא המדינה יותיר את הזירה לשופטים וליועצת המשפטית לממשלה. אבל, לשון החוק לא מונעת חנינה אם נתניהו יהפוך ל"עבריין" באמצעות הודאה. ואם בעבירות כרוך קלון (וכרוך), תתחייב גם הרחקתו מהחיים הציבוריים.
