קרן המטבע הבינלאומית מעלה את תחזיות הצמיחה - אך מזהירה: המצב הגיאו-פוליטי שביר
הארגון הבינלאומי מעדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה העולמית ל-3% ב-2025, אך מדגיש שהשיפור נובע מהפחתה חלקית במכסי טראמפ - מצב שעדיין נותר שביר. כלכלני הקרן מזהירים מפני סיכונים משמעותיים לכלכלה הגלובלית, כולל חידוש מלחמת הסחר ולחצים אינפלציוניים בארה"ב
קרן המטבע הבינלאומית עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה – באופן מאוד מדוד - אך המסר שיוצא מהדו"ח המקוצר מטריד: השיפור, הנובע מההתפתחויות בזירה הגיאופוליטית-מסחרית (מכסי טראמפ) שביר.
לפי הקרן, הכלכלה העולמית תצמח בשנת 2025 בכ-3% (לעומת 2.8% בתחזית הקודמת) ובשנת 2026 בכ-3.1% (לעומת 3%). עדיין, מדובר בקצב צמיחה נמוך מהממוצע מלפני הקורונה ונמוך מהתחזיות שפרסמה הקרן ערב "יום השחרור" שהכריז טראמפ באפריל.
סוגיית המכסים ומלחמת הסחר היא זו שקובעת את הטון בתחזיות הארגון הכלכלי הבינלאומי החשוב בעולם. כלומר, לעומת אפריל - אז הכריז נשיא ארה"ב על העלאה דרמטית במכסי המגן כנגד סחורה מיובאת מכל העולם לשיעורים חסרי תקדים - חל "שיפור" (מו"מ, דו-שיח ונסיגה חלקית עם שותפות הסחר של ארה"ב - לרבות סין) שהביא להפחתת שיעור המכס "האפקטיבי" מ־24% ל־17%.
אותה ירידה מיתנה את המתיחות ותומכת בכלכלה העולמית - אך המכסים הנוכחים (סבב המו"מ טרם הסתיים וחלק מההסכמים עוד לא נחתמו כך שצפויות הפתעות נוספות) עדיין נותרו ברמות גבוהות בפרספקטיבה היסטורית, כאשר אי ודאות עדיין מאפיינת את ההתפתחויות בסחר העולמי, דבר שמכביד על הפעילות ועל ההשקעות.
לפי הקרן, גם השנה משקל המסחר הבינלאומי צפוי לרדת ולהגיע ל-53%, לקראת 2030 - זאת לעומת 57% בשנת 2024. יתרה מכך, כלכלני הקרן מדגישים כי חלק מהשיפור בפעילות נובע מהקדמת יצוא לארה"ב שנבע מחשש למכסים עתידיים אסטרונומיים בעיקר באירופה ובאסיה ברבעון הראשון של השנה.
בקרן מדגישים כי התחזיות נותרו שבריריות כאשר הסיכונים לכלכלה הגלובלית כלפי מטה באופן מובהק. בראש ובראשונה כי התמונה סביב הנכסים - שעשויה להתברר רק ב-1 באוגוסט – לא ברורה לגמרי והמו"מ בין ארה"ב לשותפות הסחר נמשך.
לפי הקרן, חידוש המכסים עלול לגרוע כ-0.3% מהתוצר העולמי ב-2026. בנוסף, קיים חשש אמיתי לגבי מצבם של פירמות בעולם שכבר יצרו את מוצריהם ועדיין נותרו עם מלאים לא מבוטלים. אם הביקושים לאותם מלאים לא יתממשו אותן חברות עלולות להיפגע. הסיכון השלישי מגיע מצד לחצים אינפלציוניים בארה"ב, שכן המכסים – שעולים בכל מקרה - עלולים לייקר את הייבוא, כאשר בעלי הפירמות האמריקאים (הם אלו שמשלמים את המכסים לרשויות המס) צפויים לגלגל את ההתייקרות הסופית למשקי הבית האמריקאים - עד כמה שניתן.
בראייה רחבה יותר, בקרן מדגישים כי מדינות רבות מנהלות מדיניות פיסקלית מרחיבה למדי המאופיינת בגירעונות תקציביים גדולים שמגדילים באופן פרמננטי את החוב. אותה מדיניות מעלה או עלולה להעלות את פרמיית הסיכון של המדינות - דבר שעשוי להעלות בתורו את הריביות שאותן מדינות משלמות כדי לשרת אותו חוב (מה שמכונה הרעה של התנאים הפיננסים).
נקודה חשובה נוספת – שמודגשת בנפרד - היא הסיכון הכרוך בפגיעה בעצמאות הבנקים המרכזיים שלפי הקרן "עלולה להוביל לאי יציבות מקרו-כלכלית ופיננסית". המסר מכוון ישירות לנשיא טראמפ שממשיך להוליך אימים על נגיד ה"פד" ג'י פאוול שלא מוכן כעת להוריד את הריבית הקצרה.
"ישנן ראיות מכריעות לפיהן בנקים מרכזיים עצמאיים - בעלי מנדט צר המצטמצם לשמירת על יציבות מחירים וכלכלית, חיוניים לעגן את הציפיות לאינפלציה. העובדה שבנקים מרכזיים ברחבי העולם השיגו "נחיתה רכה" מוצלחת, למרות העלייה האחרונה באינפלציה, היא במידה רבה בזכות לאותה עצמאות ואמינות שהשיגו הבנקים המרכזיים בעמל רב", הסביר פייר אוליבה גורינשאס, הכלכלן הראשי של הקרן.
