דעה
מדוע לא לפתח תלות ב-AI
מחקר OECD מראה שבינה מלאכותית מגדילה פריון עובדים ב-5% עד 25%, אך המפתח הוא שימוש מושכל ללא תלות יתר
זה זמן שאנו משלבים שימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית המוכללת (Gen-AI) בחיי היום יום שלנו. ההסתמכות שלנו עליה נעשית תכופה ומקיפה יותר כל הזמן ולא ירחק היום שלפחות לגבי חלק מהדברים – כגון חיפוש אחר מידע, או הדרכות לביצוע פעולות שונות – לא נזכור איך הסתדרנו בלעדיה. כך קורה עם מהפכות.
מחקר חדש של ארגון OECD נותן לכך תימוך מדעי ודי סביר כי כל חיפוש באמצעות ChatGPT תחת הכותרת כיצד משנה AI את חיינו יציג את המאמר...
לפי החוקרים, סוד ההצלחה של הכלי החדש הוא מהירות התקדמותו והיותו נגיש וידידותי למשתמשים. כך חדירתו לחיי היום יום הייתה מהירה דיה כדי להצדיק את ההשקעה הכספית והמחקרית האדירה של החברות המציעות את השירותים הללו בפיתוח הטכנולוגיה, הכרוכה גם במשאבים נלווים אדירים, כמו פיתוח דאטה סנטרס מספקים.
המחקר ודומיו מנסים להראות את הקשר הסיבתי בין התקדמות Gen-AI לבין שיפור הפריון בתהליכים כלכליים, שהרי בכך גדל החיסכון ומשתחררים משאבים ציבוריים לתכליות חברתיות (לטובת, בין השאר, תמיכה, הכשרות והסבות מקצועיות לעובדים שבשל אימוץ הטכנולוגיה עצמה יהיו נחוצים פחות בחלק מהמקצועות). זו ההשפעה העקיפה של Gen-AI, הפועלת להגדלת התוצר והחיסכון גם יחד ועל ידי כך גם תרסן, לאורך זמן, לחצי מחירים ותסייע בידי בנקים מרכזיים למתן את הצורך בשימוש בכלים המקובלים כמו גובה הריבית. האפשרויות – בלתי מוגבלות כמעט.
כמובן, לא מדובר בתרחיש שיקרה בתקופה הקרובה, אך ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה תלך ותקרב אותו.
זה לא סוד – והמחקר החדש מראה זאת מדעית – כי Gen-AI משפרת ומייעלת משימות פשוטות ושגרתיות כמו כתיבה, סיכום, עריכה או תרגום של קטעי מלל. מי מכם, הקוראים, טרם עשה בכך שימוש...
החוקרים מדגימים זאת אצל עובדי שירות לקוחות: הם מצאו כי פריון פיתוח תוכנה, או מתן ייעוץ, של עובדים אלו גדל בין 5% ל-25% ויותר, תוך זירוז תהליכים והרחבת גישה לביצוע מטלותיהם. שירות לקוחות הינו דוגמא לתחום עיסוק המתאפיין בפעולות שגרתיות, החוזרות על עצמן. מטבע הדברים, הטכנולוגיה החדישה תלמד ותותיר את רישומה על המקצועות הללו תחילה.
נקודה נוספת קשורה בכך שהטכנולוגיה משפרת ביצועים הן עבור עובדים מיומנים פחות והן עבור עובדים מנוסים וותיקים. לדעתי, הידידותיות למשתמש שלה חשובה ביותר ככל שעובדים ותיקים יותר צריכים לשנות את דפוסי התנהלותם המקצועית על מנת להסב את השימוש אליה.
אנשים עם פחות ניסיון, או מיומנות, שעל פי רוב נעזרים במנוסים וותיקים מהם, יכולים כעת להסתייע במקור נוסף, שמספק להם מידע שהינו גם מידי וגם מתעדכן על פני זמן. בכך מצטמצמים הפערים בין עובדים וותיקים לעובדים מתחילים והתפוקה הכוללת לכל יחידה של תשומת עבודה והון גדלה והולכת. היתרון הוא שגם עובדים וותיקים משפרים את ביצועיהם, כך שצמצום הפער נעשה תוך כדי תנועה כלפי מעלה.
נכון, אימוץ Gen-AI עשוי להיות כרוך בחשדנות ולא קל לוותר על פעולות שנעשו בעבר עצמאית לטובת קופסה שחורה שעושה זאת במקומנו. ידידותיות המערכת משחקת גם כאן תפקיד חשוב, אך מן הסתם יש צורך במערכת של קורסים והכשרה מקצועית מותאמת-קהל שתסייע, היכן שצריך – לצלוח את מחסום החשדנות, הזהירות והרתיעה.
כמו כן, עשויה לעלות השאלה האם שימוש תכוף ורחב ב- Gen-AI, גם למשימות שניתן להמשיך לעשות לבד, הינו בגדר סוג של "עצלות". החוקרים אף מכנים זאת "תלות יתר". האם באמת הייתי צריך לתרגם לעברית קטע של 10-5 שורות, הכתוב באנגלית פשוטה, רק משום שהטכנולוגיה מאפשרת לי זאת? אולי אני צריך לקבוע לי גבולות שכל עוד לא נחצו אמשיך להשתמש בכלים המסורתיים יותר על אף ה"פיתוי"? אני חושב שהשימוש ביכולות הטכנולוגיות המתקדמות ייעשה במקומות שהפער בינו לבין עבודה עצמאית, או שימוש בכלים מתקדמים פחות, אכן מצדיק זאת.
כמו כל טכנולוגיה, הדעת נותנת שגם ל- Gen-AI מגבלות. בשל מורכבותה, לא קל להבחין בהן בשלבים הראשונים, אך תוך כדי הסבת השימוש בטכנולוגיה לפעילויות הולכות ומתרבות, חשוב לא לאבד את הביקורתיות כלפי התהליך. כפי שכותבים החוקרים – לגלות עירנות כלפי מגבלות אפשריות שלה וחשוב מכל – תמיד להטיל ספק בתוצאותיה. זו תכונה אנושית שרק תשפר עוד יותר את הלמידה ופרודוקציה של התוכנה בשימושים הבאים.
בשורה התחתונה, למרות שלכאורה המאמר אינו מחדש, חשוב לזכור תובנה אחת שלו, לדעתי: הסתייעות ב- Gen-AI חשובה ותועלתית, אין ספק כי מקומה בחיינו ילך ויגדל (בכפוף להימצאות המשאבים ומסדי הנתונים הנחוצים לה), אך אין לפתח בה תלות יתר. Gen-AI כבר כאן ובגדול, אך כך גם יכולתנו לחשוב ולפתור בעיות עצמאית. הבחנה בין משימות שיכולת זו לבדה מספקת, לבין משימות שלא הגיוני לא להשתמש ב- Gen-AI, היא, לדעתי, הדרך הנכונה לשלב את הטכנולוגיה הזו ודומות שתגענה אחריה בחיי היום יום – ולאורך זמן.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
