מבחן מציאות
ראשונה בהוצאות, אחרונה בתוצאות: לאן נעלם הכסף של מערכת החינוך
ישראל מוציאה על חינוך 4.7% מהתמ"ג, יותר מכל מדינה מפותחת, אך מדורגת אחרונה ביעילות התקציב ביחס להישגים; ריבוי מנגוני תיווך, תקציבים מגזריים ומערכות חינוך חלשות מסבירים כיצד הכסף גדל – והתוצאות נשארות מאחור; השיעור שצריך ללמוד מיפן ודרום קוריאה // כתבה ראשונה בסדרה
ישראל מוליכה בקביעות את טבלת המדינות המפותחות בהיקף ההוצאה הלאומית לחינוך כשיעור מהתמ"ג. אלא שזה נתון מטעה. הוא לא נובע מכך שהחינוך חשוב לממשלות ישראל או מרפורמות חדשניות במערכת החינוך. אלא מכך ששיעור פריון הילודה בישראל כמעט כפול.
את הנתון המעיד באמת על מצבה של מערכת החינוך הציג האוצר בכנס חירום בנושא מצב החינוך שנערך בכנסת ביוני האחרון. האוצר בדק את יעילות תקציב החינוך במונחים של הקשר בין גובה ההוצאה הממוצעת לחינוך לציונים הממוצעים של המדינות במבחני PISA. ישראל במקום האחרון ביעילות תקציב החינוך עם פער של 1.52 סטיות תקן. סטיית תקן היא מדד שמראה כמה המספרים בקבוצה רחוקים מהממוצע שלהם, אבל כאן היא משמשת כיחידת מידה לפער בין מה שהיה מצופה לפי ההוצאה לתלמיד בישראל לבין ההישגים בפועל.
יש רק ארבע מדינות שנמצאות מתחת לסטיית תקן אחת וישראל האחרונה ביניהן. את היעילות הגבוהה ביותר בחישוב של יחס תקציב לתלמיד מול ציון ב־PISA הוציאו יפן ודרום קוריאה. "ישראל היתה יכולה לעשות הרבה יותר בכל שקל שיוצא לחינוך", אמרה בכנס רכזת החינוך של אגף התקציבים הדר פוקס. "אנחנו לא רואים שהמחט של ההישגים זזה גם כשהמדינה מנסה לעשות רפורמות מאוד משמעותיות".
כשבודקים יכולת חשיבה במקום שינון
ישראל ממוקמת במקום ה־35 בעולם בתוצאות מבחני PISA ב־2022 שזה אומר בתחתית המדינות המפותחות. ההישגים של ישראל בכל שלושת תחומי המבחן נמוכים מממוצע ה־OECD. חשוב לזכור, PISA זה לא מבחני הבגרות שבכל שנה מעניקים בהם הקלות ובכלל הם בודקים שינון ולא חשיבה. PISA זה מבחן בינלאומי שבודק יכולות חשיבה ויישום. מערכת החינוך הישראלית היתה אמורה להכין את התלמידים אליו, כי יכולות חשיבה ויישום ומיומנויות הן חלק חשוב ממה שהיא אמורה להקנות, בייחוד במדינה שמחשיבה כל כך את ענף ההייטק שלה, אבל היא כל כך רחוקה משם.
עוד המחשה של מצבה הקשה של מערכת החינוך הישראלית נמצאת בחלק השני של הגרף של האוצר, הציונים של ישראל במבחני TIMSS במתמטיקה ומדעים לכיתות ח'. ישראל היתה תמיד טובה במבחנים האלה כי הם בדקו ידע. במבחני TIMSS 2023 החליטו ללכת בעקבות מבחני PISA ולעבור לבדיקת חשיבה ויישום. ישראל הידרדרה פלאים. היא ירדה מהמקום ה־9 במתמטיקה (ב־2019) למקום ה־23 ומהמקום ה־16 למקום ה־25 במדעים. לראשונה ישראל לא ממוקמת מעל הממוצע במדעים.
ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל (גן עד תיכון) מהווה 4.7% מהתמ"ג (נתוני 2022 שהם האחרונים שפורסמו). זה יותר מכל מדינה אחרת. ממוצע המדינות המפותחות הוא 3.3%. אבל לא רק שזה לא נתון חיובי. הסיפור הוא מאוד פשוט. שיעור פריון הילודה בישראל עומד על 2.9 ילדים לאשה, כמעט כפול מממוצע ה־OECD שעומד על 1.5 ילדים לאשה. לכן אי אפשר ללמוד הרבה מהנתון של ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל יחסית לתמ"ג.
גורם נוסף לפער בין ההוצאה הלאומית לחינוך להוצאה לתלמיד הוא תקציב הביטחון החריג בגודלו של ישראל שמקשה להקצות כסף לחינוך. הנתון המשקף יותר הוא ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד כשיעור מהתמ"ג לנפש (גן עד תיכון). כאן עומדת ישראל על 23.1%, קצת מעל ממוצע ה־OECD שעומד על 22.8%, זה עדיין סביר. אבל כאמור היא משתמשת בכסף בחוסר יעילות משווע.
נשיא ארגון פנימה פתרונות ישראליים ושר החינוך לשעבר שי פירון אומר שגורם מרכזי לחוסר היעילות של החינוך בישראל הוא מספר גורמי התיווך. לדבריו, בעולם יש מדינות שמממנות ישירות את בתי הספר או שיש גורם ביניים אחד (מחוז או רשות מקומית). בישראל מממן התקציב גם את המחוז של משרד החינוך, גם את מחלקת החינוך של הרשות המקומית ולעתים גם רשת חינוך. "12%-9% נעלמים בצינור על תקורה ולא מגיעים לתלמיד. אין מודל כזה בעולם", הוא אומר. את הבעיה הזו האוצר מנסה לפתור ברפורמה שהוא מוביל של ביטול המחוזות של משרד החינוך והעברת סמכות העסקת המורים לרשויות המקומיות. הרפורמה הזו אמורה לפתור בעיה נוספת שיוצרת חוסר יעילות - המצב שבו משרד החינוך הוא גם מפעיל החינוך וגם המפקח על עצמו.
בעיה נוספת, לדבריו, היא הכספים הקואליציוניים הרבים שמועברים בוועדת הכספים לגורמים מגזריים. בעיה שלישית היא הלימודים בימי שישי. "כל העולם מלמד חמישה ימים. מי אמר שצריכים שישה ימים? אנחנו מלמדים במערכת שלא קיימת כמותה בעולם".
המצב אף גרוע ממה שמשתקף בתוצאות
סיבה מרכזית נוספת לחוסר היעילות של תקציב החינוך הישראלי היא שכחצי ממנו מממן מערכות חינוך בעייתיות מאוד. מדובר בחינוך החרדי שחלק גדול ממנו אינו מלמד לימודי ליבה או מלמד אותם ברמה ירודה. חשוב לזכור שחלק גדול מהחינוך החרדי כלל אינו משתתף במבחני PISA, כלומר המצב שלנו גרוע ממה שמשתקף בתוצאות.
החלק השני הוא החינוך הערבי. במסגרת שתי תוכניות החומש לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הערבית ניתנו תוספות תקציב משמעותיות לחינוך הערבי. למרות זאת פערי ההישגים בין דוברי העברית לבין דוברי הערבית הצטמצמו בתוצאות 2022 PISA בכ־15 נקודות בלבד בעוד הפער הממוצע נותר כ־110 נקודות (פער שנחשב שווה ערך ליותר מחמש שנות לימוד). ממילא זה מוכיח שלא די להוסיף תקציב, יש גם לוודא שיוצא ביעילות. מצד שני, לא בטוח שיעילות אינה מוערכת יתר על המידה. אפשר במקום זה לשחק בתוצאות. התגובה של שר החינוך יואב קיש לפרסום הנתונים הקשים על התוצאות של ישראל במבחני TIMSS במתמטיקה ובמדעים היתה לוודא שכישלונות כאלה לא יפורסמו שוב. קיש מנע מהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך לפרסם את תוצאות מבחני תנופה (המיצ"ב החדש) במדעים לכיתות ט' שבהם רק 3% מהתלמידים עמדו ברמת הלימודים הנדרשת. כדי ליצור דה לגיטימציה לראמ"ה גם פתח בהליך לפיטורי מנכ"ל ראמ"ה גל אלון.
