43% מהפקדות הציבור בספטמבר היו לפיקדונות לטווח קצר עם ריבית זניחה
החלק הגדול ביותר של הפקדות משקי הבית היה לפיקדונות עם ריבית של עד 1.91%. מנגד, לקרנות הכספיות, שמציעות נזילות יומית בריבית גבוהה בהרבה, זרמו רק 13% מכלל הפיקדונות. בפיקדונות לשנה בנק וואן זירו מוביל עם ריבית של 3.6%
החוסכים מעדיפים פיקדונות נזילים, ושוכחים את הקרנות הכספיות. 43% מהכספים שעברו מחשבונות העו"ש לפיקדונות, עברו לפיקדונות קצרי מועד בריבית זניחה. על פי נתוני בנק ישראל, בספטמבר הופקדו כ־14 מיליארד שקל בפיקדונות של עד חודש (כולל פיקדונות יומיים ושבועיים), שהריבית השנתית הממוצעת בהם היא 1.36%, שמשמעותה היא ככל הנראה שחיקה ריאלית. בפיקדונות היומיים, שבהם הציבור הפקיד כ־6.3 מיליארד שקל בספטמבר, הריבית הממוצעת היא כ־0.67%.
למרות זאת, לקרנות הכספיות, שמציעות אלטרנטיבה אטרקטיבית לפיקדונות קצרי המועד - הציבור הפקיד לכל היותר כ־4.6 מיליארד שקל (הנתון מייצג את העלייה בהיקף הנכסים של הקרנות). כלומר, אף שקרנות כספיות מציעות ריבית שנתית צפויה של 3.25%-3%, הן גייסו פחות משליש ממה שהפיקדונות לטווח קצר גייסו.
אחרי הפיקדונות הקצרים, היעד המרכזי לכספי החוסכים היה פיקדונות בריבית קבועה לחצי שנה עד שנה: הופקדו בהם כ־8.6 מיליארד שקל, בריבית שנתית ממוצעת של 3.54%. עוד כ־4.72 מיליארד שקל הופקדו בריבית קבועה לתקופות של בין שנה לחמש שנים, בריבית ממוצעת של 3.16%. בפיקדונות בריבית קבועה לחודש עד חצי שנה הופקדו כ־4.1 מיליארד שקל, בריבית ממוצעת של 2.63%.
בפיקדונות לשנה בריבית קבועה, שבהם הופקדו בספטמבר כ־8.6 מיליארד שקל, מובילים שני בנקים קטנים: וואן זירו הציע ריבית של 6% להפקדה של עד 100 אלף שקל למצטרפים חדשים בלבד; אחריו בנק ירושלים, שהציע ריבית של 3.6%. בפיקדונות לחודש בריבית משתנה, שבהם הופקדו 1.75 מיליארד שקל, מובילים בנק ירושלים עם ריבית חציונית של 2.75%, ואחריו וואן זירו עם ריבית של 2.5%.
בפיקדונות לשנה עד שנתיים בריבית קבועה, שבהם הופקדו כ־3.5 מיליארד שקל, בנק יהב הציע את הריבית הגבוהה ביותר, 3.8%. במקום האחרון בנק מסד עם 1.9%, ואחריו דיסקונט עם 2.4%.
