מבחן רכב
EHS של MG: למרות המוצא הסיני, האיכות מתקרבת לאירופית
הרכב כביש־שטח פלאג־אין הייבריד EHS של MG הסינית משייט היטב, אין לו בעיה עם באמפרים, והוא יודע להתמודד גם עם בורות בעיר. ההנעה החשמלית טובה, אך אין שקע לטעינה מהירה ואין גלגל רזרבי; המחיר הוא 203 אלף שקל, בדומה למתחרים הסיניים, אבל המוצר טוב בהרבה
לענף הרכב הישראלי יש שיטה. יש שיאמרו שהיא לא הכי כשרה, יש שיאמרו שהיא מונעת משיקולים של פגיעה בתחרות. אגב, מי שיאמרו את זה אינם יבואני רכב. השיטה פועלת כך: אם יש יבואן רכב שיש לו רכב כביש־שטח היברידי שאינו סיני, הוא יעלה בערך 200 אלף שקל. אם ליבואן הרכב הזה יש רכב כביש־שטח סיני שנוסע על בנזין, הוא יעלה בערך 150 אלף שקל. אם הסיני היברידי, הוא יעלה בערך 170 אלף שקל. ואם זה פלאג־אין הייבריד, אז הפלא ופלא: רכב הכביש־שטח הסיני עולה בערך כמו היברידי מערבי.
לסין אין הסכמי סחר עם ישראל, השילוח יקר, ההובלה קטסטרופה, זה לא משנה: איכשהו תמיד הפלאג־אין הייבריד הסיני עולה כמו ההייבריד הקוריאני, במיוחד בגרסה המאובזרת. השיטה הזאת, אגב, מוצדקת ברמת המוצר, כלומר יש בהחלט רכבי כביש־שטח פלאג־אין הייבריד שהם לא כל כך מוצלחים. אגב, זה לא מונע מהישראלים לרכוש אותם בהמונים, זה לא מונע מהיבואנים להצהיר שמדובר במובילי השוק, זה לא מונע מהיבואנים גם לדחוף את המכוניות האלה לכל מגרש מכוניות משומשות מבאר שבע ועד ירכא. אבל זה לא העניין, הבעיה היא שפעם בכמה זמן מגיע רכב שיש לו יכולת לשבור את המשוואה, כלומר רכב שהוא פלאג־אין הייבריד סיני, אבל הוא ממש לא גרוע ולמעשה הוא כדאי כמו היברידית קוריאנית ואירופית. קבלו את EHS של MG, רכב שאינו מושלם אבל בהחלט עושה עבודה טובה.
המתחרים קופצניים מדי
קודם כל, קצת על MG: זה מותג שפעם היה בריטי אצילי, עכשיו הוא סיני עממי. אם מישהו יטען שיש לו שורשים בריטיים, כאלה ששמים אותו במקום שיש בו מן המשותף עם מכוניות הספורט הבריטיות הקלאסיות, הוא כנראה עיוור, חירש או תתרן. אבל העניין הוא של־MG יש דגם בשם EHS. עד כה הדור הקודם היה כעור למדי עם תא נוסעים ממוצע מינוס ומערכת הנעת פלאג־אין הייבריד שהבטיחה שמי שייקח כזה בליסינג יקבל הטבת מס. עכשיו יש לו מראה חדש, תא נוסעים חדש ומערכת הנעה משודרגת.
למערכת הפלאג־אין הייבריד יש מנוע בנזין טורבו וגם הנעה חשמלית. כיום יצרני הרכב הסיניים נמצאים בסוג של מרוץ, מי יוכל לייצר רכב שנוסע על חשמל יותר זמן ויותר קילומטרים לפני שמנוע הבנזין נכנס לחגיגה. תכלס, אין בזה שום טעם: מי שקונה פלאג־אין הייבריד צריך את המערכת כדי לנסוע לעבודה וחזרה. MG מצהירה על 109 ק”מ שאפשר לנסוע על חשמל. הרכב יוצא מהמרכז, נוסע למודיעין, עולה, יורד, הכל על חשמל. רק למחרת מנוע הבנזין מתעורר, הרבה מעבר למה שישראלי ממוצע ייסע ביום. תלונות? מערכת הטעינה של MG אינה כוללת שקע טעינה מהירה, רק שקע רגיל. טעינה בעמדות המהירות היא גם ככה יקרה למדי ולא כדאית, אפשר לסלוח.
עקרונית, יצרני הרכב הסיניים לא הצליחו עדיין להשתלט על האמנות הזאת של לייצר מכוניות פלאג־אין הייבריד נוחות. אולי זה חוסר ידע, אולי זה משקל הסוללות. תכלס, MG מפתיעה לטובה בהיבט הזה. אף אחד לא ייקח MG לכבישי נהיגה כמו שהיו לוקחים MG של פעם, אבל לפחות זו מכונית נוחה. למעשה, זהו רכב הכביש־שטח פלאג־אין הייבריד הנוח ביותר בקטגוריה. אין לו בעיה עם באמפרים, עם בורות בעיר הוא יודע להתמודד, אולי זו העובדה שרכבי כביש־שטח סיניים מתחרים הם כל כך קופצניים, או לחלופין כל כך רכים, אבל הידיעה שיש רכב פלאג־אין הייבריד סיני שהוא באמת נוח היא בהחלט שינוי מרענן. ל־MG יש צמיגים איכותיים מתוצרת יפנית, כך שהוא אפילו שקט (יחסית) בשיוט בין־עירוני. עד כאן, הפתעה.
תא הנוסעים של EHS הוא סוג של יתרון שיש בו גם נקודת תורפה: יצרני הרכב הסיניים הרגילו את עם ישראל שמסך גדול עם תפעול גרוע ומבולגן פירושו "מחלקת עסקים", ולכן כאשר מגיע רכב שהתפעול שלו לא מתבצע באמצעות מסך ענק, והבקרות שלו סתם עושות את תפקידן, זה סוג של משב רוח מרענן. ראשית, ל־MG אין גג נפתח. בקטגוריה שבה לרוב המתחרים יש גג נפתח, זה חיסרון. שנית, איכות החומרים בחלק התחתון של לוח המחוונים והדלתות אינה גבוהה. כבר יש רעשים. זה לא נעים. שלישית, מושב הנהג נוח, אפילו מאוד נוח. יש אפשרויות כיוונון למכביר למושב הנהג והנוסע. וזה טוב. לפני הנהג יש מסך לא ענק, במרכז תא הנוסעים יש עוד מסך לא ענק. התפעול טוב ברובו אבל יש גם דברים מעצבנים: לשלוט במולטימדיה קל, אבל הכניסה לתפריט המזגן מסורבלת. המידע שמוקרן מול הנהג בצג האישי קטן מדי, האותיות בהירות מדי. את תפקיד המתגים שעל גלגל ההגה קשה להבין, אבל לפחות הם ממוקמים בצורה טובה. תכלס, מערכת ההפעלה של MG היא חיסרון. אם יש תפריט מצבי נהיגה, עוד לא מצאנו אותו. כנ"ל לגבי הפעלת בקרת השיוט האקטיבית. אולי זה פשוט דורש תקופת בעלות ממושכת.
הספסל האחורי מקבל ציון בינוני, הוא נוקשה בחלק העליון, יש מחסור במקום לראשו של הנוסע, זה לא אקוטי אבל נוסע גבוה ירגיש לא בנוח. תא המטען סביר בנפח, לא יותר. בחלקו התחתון אין גלגל חלופי, רק ערכת ניפוח מהסוג שלא עוזר לאף אחד בשעה שלוש בבוקר במקרה של תקר רציני.
לא מרגיש כל כך חזק
החשמל נגמר, נוסעים לגליל. MG עובר למנוע בנזין טורבו בנפח 1.5 ליטרים, שמשמש כגנרטור ליצירת חשמל. המנוע החשמלי הופך למנוע סיוע, כלומר זה רכב היברידי. ההספק המשולב הוא 272 כוחות סוס, אבל MG לא מרגיש כל כך חזק, אולי בגלל המשקל, אבל זה פחות משנה, המערכת פועלת היטב. לרכב יכולת שיוט טובה מאוד.
EHS פלאג־אין הייבריד חוזר הביתה. מחירו 203 אלף שקל. בישראל יש כיום כמה רכבי כביש־שטח סיניים עם הנעת פלאג־אין הייבריד שמחיריהם קרובים ל־200 אלף שקל. כללי המשחק של תמחור הפלאג־אין הייבריד הסיני ברורים, רוצים פלאג־אין הייבריד ב־200 אלף שקל? תתפשרו על איכות, או שתיקחו קוריאנית היברידית. אבל במקרה של EHS יש חריגה: אף שלא מדובר ברכב מושלם, הוא בהחלט מתקרב לאיכויות של הקוריאנים והאירופים, וגם מציע הנעה חשמלית יעילה. תכלס, מדובר בעסקה חריגה ששוברת את כללי השוק שקובעים שעל פלאג־אין הייבריד סיני צריך לשלם בירידה באיכות.
אהבנו
חיסכון בדלק, נוחות, מערכת הנעה טובה
אהבנו פחות
איכות חומרים
מתחרים
ג'אקו 7 פלאג־אין הייבריד. BYD סיל U פלאג־אין הייבריד
לסיכום
הפלאג אין הייבריד הסינית הטובה ביותר בקטגוריה
