פרשנות
מי באמת יבחר את הרמטכ"ל: לא הריאליטי של ישראל כ"ץ
אפשר רק לדמיין מה עובר בראשי 3 המועמדים לרמטכ"לות כשפונקציונר מטעם ממשלה שבורחת מאחריות על המחדל העצום בתולדות המדינה מרביץ בהם את משנתו הביטחונית
לאחר שבתחילת החודש הצטלם עם נשק שלל של חזבאללה כמו נער שנקלע לבסיס פתוח של צה"ל ביום העצמאות, שר הביטחון ישראל כ"ץ התייצב בתעשייה האווירית כדי להצטלם עם נשק מתקדם קצת יותר, כמו המערכת "פנדה" שמסבה דחפורי ענק המשמשים את צה"ל במלחמה בעזה לכלים שמאוישים מרחוק.
מאז ביקורו בתצוגת הנשק של התע"א חלפו כשבוע וחצי אך לשכתו טרחה להודיע עליו רק אתמול, לא בלי הצהרה ביטחונית בהולה ובומבסטית כי "ישראל ניצבת מול איומים חסרי תקדים וברגעים אלו אנחנו מגבירים את קצב הייצור של מערכות ההגנה וההתקפה". כאילו שעד שבא לשם עובדי התעשייה האווירית סחטו תפוזים וחבצו גבינות.
הנספח של ראש הממשלה במשרד הביטחון גם לא החמיץ הזדמנות לצילום משותף עם מנכ"ל תע"א בועז לוי ויו"ר ועד העובדים שלה יאיר כץ, בנו של השר רב הפעלים והתיקים חיים כץ. פרט לתיק התיירות שבידיו הוא קיבל בימים האחרונים גם את כל התיקים שפינו השרים לשעבר מעוצמה יהודית שהתפטרו מהממשלה בעקבות עסקת החטופים. בעודו נמצא בכלל בהודו, חיים כץ הפך להיות גם השר לביטחון לאומי, שר המורשת ושר הנגב והגליל.
כל ה"פולישוק" הזה שעשע בסוף השבוע האחרון אפילו את בן השר, שצייץ ב־X את תמונתו עם, אכן הרבה תיקים, תוהה בהלצה "מה עושים עם כל כך הרבה תיקים?". אלה שנחשפו לציוץ היו משועשעים פחות, חמוצים.
1 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל' אייל זמיר והאלופים אמיר ברעם ותמיר ידעי
(צילומים: דובר צה"ל)
דירקטוריון התעשייה האווירית אמור להתכנס בהמשך השבוע כדי לדון על שורה של נושאים וכפי הנראה גם בפתחה של הישיבה הקרובה חבריו יאלצו להחליט מי מהם ינהל אותה. מזה כחודשיים וחצי שלחברה אין יושב ראש, למרות שראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט והשר דודי אמסלם שאמור להיות אחראי על החברות הממשלתיות, סיכמו עוד בקיץ כי מחליפו של עמיר פרץ יהיה השגריר לשעבר באו"ם גלעד ארדן.
בינתיים, בזמן שחיילים נהרגים בחזית וחטופים נמקים בשבי חמאס, נתניהו פיטר את גלנט ושלח את כ"ץ לקריה, כדי לסדר את המשך השתמטות החרדים משירות ולהציל לו את הקואליציה. זה שצה"ל משווע לאלפי חיילים זאת בעיה של צה"ל. על הדרך הוא גם מירר את חייו של הרמטכ"ל הרצי הלוי, שהודיע בשבוע שעבר על התפטרותו.
בין הלבנת ההשתמטות ההמונית להתנגחות בצה"ל ובשב"כ כ"ץ ממסמס את מינויו של ארדן, שבו הוא רואה יריב מרכזי בקרב הירושה שיחל בליכוד ברגע שנתניהו יצהיר שאינו יכול עוד. מינויו של ארדן כבר אושר בוועדה למינויים בכירים בחברות הממשלתיות, הוא עבר תחקיר ביטחוני ואף הצטרף לדירקטוריון התע"א לקראת בחירתו. והוא מחכה, עדיין. מחכה ומתמרמר.
עודו עסוק עד צוואר בפוליטיקה ובצילומים, כ"ץ התפנה אתמול כדי לראיין את מנכ"ל משרדו האלוף (במיל') אייל זמיר ואת האלופים תמיר ידעי ואמיר ברעם, אחד מהם ימונה בימים הקרובים לרמטכ"ל הבא במקום הלוי. המועמד המוביל הוא זמיר ואם התחזיות לגביו יתממשו, כ"ץ יצטרך למצוא גם מנכ"ל חדש למשרדו.
צריך לקוות שההליכים שיקדמו את המינויים האלה יהיו מהירים מאוד ובעיקר חפים משיקולים של כדאיות פוליטית כי צה"ל ומשרד הביטחון הם לא התעשייה האווירית. באחרית יום הראיונות הזה לשכתו הפיצה את תמונותיו, מראיין כל אחד מבין שלושת הפיינליסטים בנפרד, ריאליטי על מדים וחרבות ברזל שלב הגמר.
מהרגע שהוצנח בקריה להיות עושה דברו של נתניהו הוא נתפס במערכת הביטחון כנטע זר, נושא כלים שמתחפש בכל בוקר מחדש לביטחוניסט. מותר לדמיין מה עבר באותו המעמד בראשו של ידעי, בעברו מח"ט גולני ומפקד אוגדת איו"ש או בזה של סגן הרמטכ"ל היוצא ברעם, שבזמן שכ"ץ עשה דילים במרכז הליכוד פיקד על מגלן ועל סיירת צנחנים. כיצד הרגישו באמת כשפונקציונר מטעם ממשלה שבורחת מאחריות על המחדל העצום בתולדות המדינה הרביץ בהם את משנתו הביטחונית.
אפשר לתהות מה זמיר חשב, בינו לבין עצמו, בדקות שבהן הממונה מטעם ראש הממשלה הבהיר לו שהרמטכ"ל הבא יידרש "להוביל מדיניות התקפית של הכרעת האויב בכל הגזרות" ומה משמעות הדברים בהיותו של צה"ל כפוף לממשלה. וזמיר יודע גם יודע מי ביטל לא מכבר ומדוע את מעצרם המנהלי של מתנחלים כדי לרצות את האגף המשיחי בממשלה שבה שותף אותו השר, בלי כל התייעצות ותיאום עם השב"כ. זמיר, כמו ידעי וברעם גם יודעים שהכל פסאדה, שאת הרמטכ"ל הבא ימנה בסופו של דבר ראש הממשלה, אותו נתניהו שלא מסוגל לקחת אחריות על כישלונות. ורעייתו, כמובן.
