סגור
מימין היועמ"שית גלי בהרב מיארה והשר שלמה קרעי
היועמ"שית גלי בהרב מיארה והשר שלמה קרעי (צילומים: נתן ווייל/לע"מ, אוליבייה פיטוסי/הארץ)

היועמ"שית נגד קידום חוק השידורים: "פוגע בתקשורת החופשית"

החוק שמקדם שר התקשורת קרעי כולל בין השאר את ביטול החוברה של הקמת חברת חדשות עצמאית; היועמ"שית: יש להשלים את הליך ההתייעצויות עם רשות האסדרה הקבוע בחוק

היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לניסיון של שר התקשורת שלמה קרעי להעביר מחדש את חוק השידורים בוועדת השרים לחקיקה. ההתנגדות נובעת מכך שהצעת החוק קודמה באופן מהיר וללא השלמת עבודת המטה וההתייעצויות המחויבות בחוק, זאת למרות השפעתה על התקשורת והדמוקרטיה הישראלית. לדבריה, "הצעת חוק השידורים פוגעת בתקשורת החופשית, ומקודמת בניגוד להוראות החוק".
במכתב ששלחה המשנה ליועמ"שית (משפט ציבורי-חוקתי) אביטל סומפולינסקי, כתבה: "בשלב זה אין מקום לפרסם את הצעת החוק ברשומות ולהעבירה לכנסת לקריאה הראשונה, אלא נדרש לפעול בהתאם לחובת הממשלה לפי דין ולהשלים את הליך ההיוועצות עם רשות האסדרה. במקביל לכך ניתן יהיה להשלים את ליבון סוגיות הליבה הנדרשות".
אחת החובות בחוק היא שינויים משמעותיים בתחום התקשורת המחייבים להיוועץ עם רשות האסדרה, גוף הנמצא במשרד ראש הממשלה. במכתב כתבה סומפולינסקי שהעיכוב בהיוועצות עם רשות האסדרה, שנעשה רק לפני כשבוע וחצי, לא עומד בחובות של שינוי משמעותי בשוק התקשורת: "המשמעות היא שהצעת החוק, בשל קידומה המהיר, אפילו אינה עומדת בחובה הסטטוטורית שקבע המחוקק לשם בירור מקצועי על ידי מומחים של מלוא השפעותיהן של הצעות מסוג זה על המשק ושוק התקשורת, לשם שמירה על אינטרסים ציבוריים כבדי משקל"
כאמור, לפני כשלושה שבועות אושר חוק השידורים המקיף של קרעי בוועדת השרים, אך היועצת המשפטית לממשלה טענה שהעבודה על ההצעה טרם הושלמה ולכן יש קושי בלתמוך בהצעה במתכונתה הקודמת. אחד החששות המרכזיים – שנותר גם היום – הוא ביטול חברת החדשות העצמאית שהערוצים המסחריים מחויבים להקים במטרה לייצר הפרדה בין התוכן העיתונאי לשיקולים המסחריים של הערוץ.
לאחר מכן המשיכה העבודה על ההצעה – ולפני כשבוע וחצי עברה טיוטה לרשות האסדרה שכוללת דוח RIA הבוחן את ההשלכות של ההצעה, אך טרם נבחנה לעומק. עם זאת, לאור השינויים הרבים בחוק שנעשו בשלושת השבועות האחרונים בהצעת החוק, פנה בשבוע שעבר קרעי לוועדת השרים בבקשה לאשר את החוק מחדש: "בוצעו שינויי נוסח תוך עדכון שוטף של משרד המשפטים, אך מכיוון שלא זכינו מצידם לשיתוף פעולה בלשון המעטה, ולאחר שלושה שבועות מאישור הוועדה, נבקש מהוועדה לאשרר את החלטתה הקודמת כפי שבאה לידי ביטוי בנוסח הסופי".
למרות ההתקדמות, בייעוץ המשפטי לממשלה ממשיכים להדגיש שהעבודה על הצעת החוק לא הושלמה.
טיעון נוסף של משרד התקשורת הוא שאם החוק לא יעבור בקריאה ראשונה עד 15 ביוני, יופסקו באופן אוטומטי הקלות לערוצים המסחריים שקיבלו פטור זמני מתשלום על הפצת התכנים בעידן+. במשרד המשפטים פסלו את הטענה – שכן אם זה המצב במשרד התקשורת יכולים לפעול להארכת ההקלה, ושאין זה תירוץ לקדם חקיקה משמעותית כל כך בשוק התקשורת בלי הליך תקין.
"בכל הכבוד, טענה זו היא מסוג הטענות של "הזנב מכשכש בכלב", והיא אינה יכולה לשמש הצדקה לפרסם ברשומות הצעת חוק ממשלתית מורכבת, מקיפה ומשמעותית מעין זו בעלת השפעה רחבת היקף, בטרם הושלמו ההליכים הממשלתיים הנדרשים על פי דין. מכל מקום, וכפי שנמסר לא אחת לגורמי המקצוע במשרד התקשורת, במידת הצורך ניתן לפעול לקידום תיקון חקיקה אשר תאריך בתקופה מוגבלת נוספת את ההסדר האמור, לצורך השלמת הליכי העבודה התקינים המתחייבים בנוגע להצעת חוק השידורים".
היבט נוסף שהציגו במשרד המשפטים הוא הצורך לקדם היוועצות עם הציבור לקראת קידום החוק. לפני כשנתיים יצא תזכיר חוק שידורים בהסתמך על מסקנות ועדת פולקמן שהקים שר התקשורת הקודם יועז הנדל. הצעת החוק לא יצאה לפועל בסופו של דבר, בשל נפילת הממשלה.
מאז עברו שנתיים ובהצעת החוק החדשה יש שורה של שינויים, שלטענת היוע"משית מצדיקים פנייה מחודשת לציבור: "כמו כן, עמדנו על כך שעבודת המטה המקצועית המקיפה שנעשתה בעקבות פרסום טיוטת התזכיר הביאה לשינויים מהותיים בנוסח הצעת החוק בנוסחה הנוכחי, השונה מהותית מנוסח התזכיר שהופץ לפני כשנתיים להערות הציבור. על רקע נסיבות אלה, ונוכח השפעה הרחבה של הצעת החוק, אף הבענו את עמדתנו שנכון היה לפרסם את הצעת החוק לסבב הערות נוסף לציבור, אך משרד התקשורת החליט שלא לעשות כן".