הרפורמה בהכשרת רופאים יוצאת לדרך: כך מבקשת המדינה להכפיל את מספר הסטודנטים עד 2027
משרד הבריאות מקדם "הלאמה" של מיטות ההכשרה בבתי החולים. האוצר מקצה 275 מיליון שקל לחמש שנים לטובת הרחבת ההכשרה והבטחת איכותה - אך שני שלבים קריטיים נוספים של הרפורמה צפויים להיתקל בהתנגדות ההסתדרות הרפואית
השלב הראשון של הרפורמה בתכנון כוח אדם רפואי יוצא לדרך: משרד הבריאות הודיע היום (ד') על יישום שלב קריטי ברפורמה — "הלאמה" של שדות קליניים וניהול ממשלתי ומרכזי שלהם. למעשה, משרד הבריאות פרסם היום את התקנות להערות הציבור ובכך מתחיל באופן רשמי תהליך האישור שלה.
מאחורי המונח היבש "שדות קליניים" מסתתר המשאב הקריטי ביותר בהכשרת הדור הבא של הרופאים — חדרי אשפוז, מרפאות, מחלקות וקהילות שבהם מתבצעת ההכשרה המעשית, ושבלעדיהם אין רפואה. "השדות הקליניים" הם למעשה אותן מיטות בבתי חולים שמאפשרות לסטודנטים להתנסות וללמוד רפואה "בשטח". למעשה, ישראל מככבת זה כבר כמה שנים כשיאנית במספר הרופאים שמקבלים תואר מחוץ לישראל (57.8% לעומת 21% בממוצע ב-OECD) והמחסור בשדות אלו היווה גורם מסביר מרכזי לכך.
נזכיר כי ישראל מתמודדת עם מחסור חמור והולך ברופאים, והגורמים במשרד הבריאות מזהירים כי ללא הרחבה משמעותית של השדות הקליניים — המקומות שבהם מתבצעת ההכשרה המעשית של סטודנטים לרפואה — לא ניתן יהיה להגדיל את מספר הרופאים בישראל.
במסגרת אותה רפורמה שקבע המשרד, נקבע יעד שאפתני: להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה מ־800 בשנת 2020 ל־1,700 בשנת 2027, באמצעות הרחבת התשתיות, תמרוץ הפקולטות והקמת פקולטות חדשות (חיפה, רייכמן ומכון ויצמן). כעת הרפורמה מתקדמת עוד שלב על בסיס תוכנית שגובשה בעקבות עבודתה של "ועדת גמזו" (בראשות פרופ' רוני גמזו, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל איכילוב ופרויקטור הקורונה הראשון) ובשיתוף פעולה בין משרד הבריאות, משרד האוצר, המל"ג והות"ת, דיקני הפקולטות לרפואה ומנהלי בתי החולים.
התוכנית כוללת מודל חדש בן שבעה מרכיבים ובמרכזו העברת הניהול של אותם שדות למשרד הבריאות - הזרוע הממשלתית. זאת, באמצעות ניהול כלכלי אחיד של תעריף שדות קליניים, קביעת אמות מידה אחידות להכשרה קלינית (עד 10 סטודנטים בקבוצה) וכן ניהול מרכזי של השדות הקליניים כתשתית לאומית. עוד קובעת התוכנית כי בתי חולים ופקולטות שיעמדו ביעדים - יקבלו תקציבים. זו גם בשורה של ממש: יוקם מנגנון תמריצים של 275 מיליון שקל לחמש שנים לטובת הרחבת ההכשרה והבטחת איכותה.
כדי להבין את השינוי, יש להכיר תחילה את המצב הנוכחי: במשך שנים רבות המשאב הזה נוהל על ידי בתי החולים בעיקר והיה תלוי ביחסים, באינטרסים ובמאבקים פנימיים בתוך המערכת. התוצאה הייתה עיכוב ביכולת של ישראל להגדיל את מספר הרופאים, בזמן שהאוכלוסייה גדלה, מתבגרת ודורשת יותר רפואה. לכן, השינוי המרכזי הוא כי השדות הקליניים מוכרזים כ"משאב לאומי" והניהול עובר מהידיים של מנהלי בתי החולים לידיים של המדינה.
כחלק מהתוכנית, בתי החולים יקימו רשויות הוראה בכל בית חולים, אך גם תהיה הגברה של ההכשרה בקהילה (מרפאות קופות החולים) ובשעות אחר הצהריים (לא רק בשעות פעילות רגילה של בתי חולים). זהו שינוי מהותי שכן בתי החולים — ובעיקר הגדולים והחזקים שבהם - היו רגילים לנהל את התחום כרצונם: לקבוע כמה סטודנטים ייכנסו, מאיזו אוניברסיטה, ובאיזו מחלקה. כלומר, הרפורמה כרוכה בפשרה לא מבוטלת מטעמם של מנהלי בתי החולים. כמו כן, גם האוצר יצטרך לתקצב את האירוע. ללא תקצוב אמיתי, תישאר הרפורמה על הנייר — וזו הסיבה שבגינה הסכים משרד האוצר להקצות 275 מיליון שקל על פני חמש שנים כדי לשפר את היקף ואיכות ההכשרה.
ובכל זאת אסור לשכוח שהרפורמה הגדולה של משרדי הבריאות והאוצר כללה שלושה שלבים: השלב הנוכחי הוא "הקל" מביניהם מבחינה "פוליטית פנים-מערכתית", מכיוון שההסתדרות הרפואית (הר"י) - איגוד הרופאים החזק והשולט בפועל במערכת - לא התנגדה לו. שני המרכיבים הנוספים – שהם קריטיים לא פחות ואף יותר- זוכים להתנגדות (חלקית או מוחלטת) מגילדת הרופאים: הרחבת ההכשרה בקהילה ובעיקר מעבר ניהול ההתמחויות מידי ההסתדרות למשרד הבריאות. שם טמונים שני האתגרים הגדולים יותר של הרפורמה.
