המגזר העסקי מחשב מסלול מחדש: "אין אפשרות לבטל את כל הסיכון"
המלחמה באיראן משפיעה כבר עכשיו על שרשראות אספקה ומייצרת לחברות בכל המשק אתגר לוגיסטי ופיננסי מורכב. איך הן יכולות להתמודד איתם והאם הם יתגלגלו לצרכן הסופי? "עשויות להיות עליות מחיר של 10%-15%"
המלחמה לאיראן נכנסה רשמית לתוך החודש השני שלה, וההשלכות הכלכליות שלה משמעותיות לא פחות מאלו הביטחוניות. מאז הימים הראשונים למלחמה מתמודדות חברות רבות עם קושי תפעולי ניכר, על רקע סיכון גובר, שיבוש לוגיסטי חריף וצורך לחשב מסלול מחדש הן מבחינת שרשראות אספקה ולוגיסטיקה והן מבחינת היערכות פיננסית, מקורות מימון והשלכות עומק על ההוצאות וההכנסות שלהן.
רוני אלפרן, סמנכ"ל הדאטה של דן אנד ברדסטריט, מסביר כי ברמה המאקרו-כלכלית, המלחמה באיראן מובילה לעלייה בסיכונים העסקיים עבור חברות ועסקים. לדבריו, הסיכון המרכזי כיום הוא לא רק עלייה במחיר הנפט עצמו, אלא חוסר הוודאות התפעולי שנוצר סביב שרשראות האספקה והלוגיסטיקה העולמית. סגירה או איום על מיצרי הורמוז, שדרכם עובר חלק משמעותי מאספקת הנפט העולמית, לא משפיעים רק על מחירי הדלק, אלא גם על עלויות הובלה ימית, זמני אספקה, עלויות ביטוח ימי, זמינות אוניות, ועל החלטות מלאי של חברות בכל העולם. ברגע ששרשרת האספקה הופכת לפחות יציבה, חברות נאלצות להגדיל מלאים, לשנות נתיבי שילוח, לעבוד עם יותר ספקים ולהחזיק יותר הון חוזר: כלומר, יותר כסף “תקוע” במלאי ובתפעול..
"המשמעות היא סיכון תפעולי ופיננסי במקביל", הוא אומר. "תפעולית, זמני אספקה מתארכים, יש עיכובים, מחסור בחומרי גלם ורכיבים, ושיבושים בייצור. פיננסית, חלה עלייה בעלויות המימון כי צריך לממן מלאי, לתת מענה לעלות הביטוח והשילוח שעולות וגם להתייחס לתנאי האשראי שמחמירים. במצב כזה, גם אם הביקוש לא משתנה, הרווחיות נשחקת והסיכון התזרימי עולה".
אלפרן אף מסביר כי הצטברות של כל התנאים מהווה למעשה פרמיית סיכון גבוהה בהרבה. "הסיכון הגדול היום לחברות הוא לא אירוע נקודתי, אלא מצב שבו כל המערכת הופכת לפחות יעילה, פחות צפויה ויותר יקרה לתפעול. בסיטואציה כזו, קשה מאוד לתכנן קדימה וזה למעשה הקושי האמיתי של חברות ועסקים בימים אלו".
"ראייה מערכתית של כל שרשרת הערך"
מלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת Tefen, מצביעה כך ש"חברות כיום צריכות לאזן בין עלויות אחסון לבין זמינות סחורות, כשכל טעות בתכנון עלולה להוביל למחסור או לאובדן הכנסה. בעידן כזה, החלטות אסטרטגיות קצרות טווח מלוות בסיכון גבוה, ומצריכות ראייה מערכתית של כל שרשרת הערך".
לשיטתה, "הדרך להתגבר על חוסר הוודאות היא שילוב של ניהול סיכונים פרואקטיבי וגמישות תפעולית. ראשית, מומלץ לפתח אלטרנטיבות אספקה: לא להסתמך על ספק יחיד, ולהשקיע בשיתוף פעולה עם מספר שווקים וגופים לוגיסטיים. שנית, ניהול מלאי מבוסס תחזיות וביג דאטה מאפשר חיזוי טוב יותר של ביקושים ושיבושים פוטנציאליים. בנוסף, השקעה בטכנולוגיות דיגיטליות המאפשרות מעקב בזמן אמת אחרי סחורות ובקרת שרשרת האספקה מחזקת את היכולת להגיב במהירות. לצד כל אלה, חברות יכולות לגדר סיכונים באמצעות חוזים גמישים, ביטוחי סחורות והגדרות ברורות מול ספקים אך חשוב להבין: אין אפשרות לבטל את כל הסיכון, אלא רק למזערו ולהיות מוכנים לפעול במהירות כששינויים חיצוניים קורים".
כולנו נשלם יותר
מאור אליאסי, מנכ"ל ובעלים של סוכנות הביטוח אוריינט, מציין כי כל הבעיות בשרשרת האספקה וקשיי התפעול לא נשארים נחלתן הבלעדית שח החברות. למעשה, לדבריו, הם עשויים להתגלגל עד מהרה לפתחם של הצרכנים ולהחריף את הנטל הפיננסי שבלאו הכי גבוה. "הייבוא לישראל מושבת באופן כמעט מוחלט בחודש שבו המלחמה נמשכת וזאת מפני שכמעט ואין טיסות נכנסות ובדומה הייבוא הימי עובד בקצב מואט ונמוך מאוד. התוצאה היא מלאים שמדלדלים ולא מתחדשים – מה שצפוי לייצר מחסור משמעותי במוצרי חשמל, מוצרי מזון ומוצרי סטוק. אמנם לרשתות עוד יש מלאים בארץ אבל ככל שהמצב יימשך נראה עליות מחירים משמעותיות של המוצרים הללו".
"לכך גם צריך להוסיף את העליות בפרמיות הסיכון שמתגלגלות גם לביטוחים שאותן חברות רוכשות – ומשם גם לצרכנים. "חברה שמייבאת סחורות מחו"ל מתמודדת עם התארכות השילוח וסיכון גובר מלבד לעלות הדלק עצמו. כל אלו יגולמו מחדש במחיר הסופי לצרכן ויובילו לעליות של 10%-15% במחירים", מבהיר אליאסי.
עוד הוא מציין כי "גם תרחיש של הפסקת אש בימים הקרובים – ככל שאכן יתממש - עשוי אולי לאזן את העליות אך לא בהכרח לבלום אותן. "השוק כבר מתמחר את העליות הללו ואת הסיכונים, וחברות שמבינות שלא יוכלו לעבור במיצרי הורמוז הולכות על הנתיב העקיף – שארוך ויקר יותר. בתרחיש כזה, העלויות גדלות ולא מן הנמנע שמיד אחרי פסח כבר נרגיש את העליות".
