בלעדי
הורים לילדים ומטפלים בהורים קשישים? שורה של הקלות בירוקרטיות בדרך
ביום שישי תיכנס לתוקף רפורמה שצפויה להקל על עשרות אלפי ישראלים שהם הורים לקטינים, בני משפחה שמונו כאפוטרופוסים וממונים לפי ייפוי כוח מתמשך. פעולות כלכליות שבעבר ארכו חודשים בבית המשפט צפויות להתקצר וברוב המקרים בני המשפחה לא יצטרכו להגיע אליו
הורים לילדים או מטפלים בהורים קשישים? כבר מהשבוע רפורמה שתיכנס לפועל צפויה להקל עליכם בירוקרטית באישור פעולות כלכליות. ב-8 באוגוסט תיכנס לתוקף רפורמה שצפויה להקל על עשרות אלפי ישראלים שהם הורים לקטינים, אפוטרופוסים וממונים לפי ייפוי כוח מתמשך (שלרוב הם בני משפחה של הורה קשיש או בן משפחה) בהליכי אישור לביצע פעולות כלכליות. על פי נתוני האפוטרופוס הכללי לשנת 2024 ישנם כ-50 אלף אנשים באפוטרופסות והופקדו מעל 250 אלף ייפויי כוח מתמשכים, מתוכם כ-12 אלף נכנסו לתוקף.
מדובר למעשה בתיקון מס' 21 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שקידם שר המשפטים יריב לוין אשר עתיד לשנות ולהקל את תהליכי האישור לביצוע פעולות כלכליות. עד תיקון החוק, ממונים מכוח ייפוי כוח מתמשך, הורים לקטינים ואפוטרופסים, נדרשו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כדי לאשר פעולות מסוימות ברכוש של האדם לגביו מונו או לגבי רכושו של קטין, כגון בקשות לרכישת דירה או רכב, שיפוץ לצורך הנגשה, הוצאות רפואיות, נטילת משכנתא ועוד.
לאחר כניסת החוק לתוקף, הבקשה תוגש באופן מקוון, פשוט ונוח ישירות לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. במשרד מציינים כי האפוטרופוס הכללי יהיה מוסמך לאשר את הבקשה כפי שהוגשה או בתנאים, ורק במקרים שבהם יהיה סבור כי אין לאשרה, הבקשה תעבור לבית המשפט, בצירוף עמדת האפוטרופוס הכללי, לשם קיום דיון ממוקד ויעיל. ההליך באפוטרופוס הכללי יהיה פטור מאגרה וצפוי לארוך עד 60 ימים, פחות ממחצית מאורך ההליך כיום, שנמשך כ-4-5 חודשים בבית המשפט.
הרפורמה צפויה להקל במקרים רבים. אחד מהם הוא המקרה של ע', אישה שהתאלמנה מבעלה לאחר שנפל במלחמה. מכיוון שנפטר במפתיע ולא הותיר אחריו צוואה, היא ירשה את רכושו יחד עם ילדיהם הקטינים. ע', שעד כה חלקה רכוש משותף עם בן זוגה, נאלצת כעת, בנוסף לאבל האישי והטיפול היומיומי בילדיה, לחלוק את כל רכושה יחד עם ילדיה הקטינים.
ע' מעוניינת למכור את דירת המשפחה כדי להתגורר בסמוך להוריה, שיוכלו לסייע לה להסתגל למצב החדש. במצב החוקי הישן היא נדרשה לאישור בית המשפט למכירת הדירה ולקניית דירה אחרת במקומה, מכיוון שהדירה רשומה לאחר מות בעלה גם על שם ילדיה הקטינים. מדובר בהליך שעלול להיות מסורבל ולארוך זמן רב. במצב החוקי החדש, היא תוכל לקבל אישור מהאפוטרופוס הכללי, בהליך ללא עלות, מקוון, מהיר ונוח, כיוון שברור שהיא מבקשת למכור ולקנות דירה לטובת כלל בני משפחתה, וניתן בקלות להבטיח כי הזכויות הרכושיות של הקטינים יישמרו גם בדירה החדשה.
כך, הרפורמה צפויה להקל על אוכלוסיות המתמודדות עם נסיבות חיים מורכבות, ובהן אפוטרופסים המטפלים במסירות בבני משפחתם, אלמנים ואלמנות, לרבות נפגעי מלחמת "חרבות ברזל" המטפלים בילדיהם לאחר שאיבדו את בן או בת זוגם.
במשרד המשפטים מציינים כי "כיום, ההמתנה לאישור המיוחל כרוכה במתח, ופרק הזמן הארוך עלול לעתים לפגוע בעסקה. הרפורמה תאפשר נתינת שירות מהיר לבני המשפחה, לצד הבטחת זכויות האנשים שמונה להם אפוטרופוס, ממונים על פי יפויי כח מתמשך או הקטינים במגוון אמצעים, ובמקרים המתאימים, אף ביצוע ביקור בית על מנת לוודא שהם תומכים בפעולה. במקרים רגישים במיוחד, בהם יש חשש לזכויות של האדם, הדיון יועבר לבית המשפט".
עו"ד אוהד הופמן ממשרד "הופמן & פרידנברג" שהינו מוסמך לעריכת יפויי כח מתמשך מציין כי "התיקון לחוק מבשר הקלה משמעותית לציבור, לצד ההקלה בעומס על בתי המשפט. התיקון לחוק מנגיש את פרוצדורת האישור המקדים בעבור אפוטרופוסים (הורים או ממונים) ומיופי כח מתמשך באמצעות ממשק אינטרנטי ייעודי. הסמכת האפוטרופוס הכללי מחזקת את מעמדו כגוף מקצועי בר סמכא בעניינים שבהם לא נדרשים בהכרח כלים משפטיים, וכל שנותר הוא לקוות שהסמכת הגורמים הממונים תיעשה בהתאם לקריטריונים מקצועיים וחידוד האחריות שלא לחרוג ממסגרת הזמנים שהחוק הגדיר לכל פעולת אישור. הגם שהתיקון יכול לייתר את הצורך בעורכי דין בפרוצדורות האמורות, מוצע לשקול כל מקרה לגופו ובמקרים של ספק ראוי ליטול ייעוץ מקצועי מקדים".
מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד ציין כי "הרפורמה נועדה לשפר משמעותית את השירות לציבור, לחסוך זמן יקר לאזרחים, וכן לחסוך כ-25 מיליון שקל לציבור מדי שנה בשל החיסכון הצפוי באגרות ובשל הפחתת העומס בבתי המשפט".
עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי מסר כי "הרפורמה בתחום הכשרות המשפטית פורצת דרך ומממשת חזון שירותי למען בני המשפחה המטפלים באדם שאינו כשיר משפטית. הרפורמה נועדה לאפשר לבני המשפחה לפעול באופן מהיר ויעיל ברכוש של אנשים שעליהם הם אחראים. הרפורמה היא חלק ממהפכה בתחום הכשרות המשפטית הכוללת קידום חלופות לאפוטרופסות, הפחתת נטל בירוקרטי וחיזוק ההגנה על מי שנפגעה כשרותם המשפטית".
שאלנו את האפוטרופוס הכללי מספר שאלות הממחישות מצבים שכיחים:
שלושה אחים מונו במסגרת ייפוי כח מתמשך על מנת לדאוג לרכוש אביהם. אם ההליך יכול להיות מאושר בכזו קלות אצל האפוטרופוס הכללי, זה לא עלול לאפשר לאחד האחים לבצע פעולות שלא הוסכמו ע"י כולם, דבר שלבטח היה נמנע בבית משפט?
באפוטרופוס הכללי מסבירים כי "האפוטרופוס הכללי בודק שהפעולה מבוצעת לפי ההנחיות המקדימות של הממנה (האב הקשיש -ל.ד) . אם יש יותר ממיופה כוח אחד, למשל שלושה אחים, על כולם להביע את עמדתם במסגרת הבקשה ובנוסף לכך האפוטרופוס הכללי שולח באופן ייזום הודעות לכל מיופי הכוח. ככל שהממנה מינה גורם שיש ליידעו לפי החוק (גורם מיודע), תידרש גם הוכחה שנמסרה הודעה למיודע".
האם באפוטרופוס הכללי ערוכים לטפל בבקשות הרבות שיופנו אליכם ולא לבית משפט?
"באפוטרופוס הכללי נערכה בשנה האחרונה עבודת מטה מאומצת על מנת לתת מענה מותאם ויעיל לפונים, לרבות מערכת מחשובית תומכת שתיתן מענה לבקשות, שגם כיום האפוטרופוס הכללי צד להן בהליך בבית משפט. על פי הערכה, יוגשו כ-7,000 בקשות לאפוטרופוס הכללי מדי שנה ומתוכן בכ-5,500 בקשות יינתן אישור על ידי האפוטרופוס הכללי ובכ-1,500 בקשות בהן יש מחלוקת ההליך יוכרע על ידי בתי המשפט", מסבירים באפוטרופוס הכללי.
מה קורה לאחר שהרפורמה תיכנס לתוקף אם יש פעולה שתעורר חשד כלשהו?
בידי האפוטרופוס הכללי מגוון כלים כדי לבדוק את כדאיות הפעולה וכן אם הפעולה אכן משרתת את צרכי האדם. כך למשל, האפוטרופוס הכללי רשאי לגבש חוות דעת כלכלית או לערוך ביקור בביתו של האדם שמונה לו אפוטרופוס. במקרים בהם האפוטרופוס הכללי יסבור שאין לאשר את הבקשה היא תועבר להמשך דיון בבית המשפט, אם המבקש מעוניין בכך.
מוניתי (כבן משפחה) לאפוטרופוס לאבי. עד איזה סכום כיום אני יכול לבצע פעולה ומתי אני צריך אישור מביהמ"ש? מה ישתנה לאחר כניסת הרפורמה לתוקף?
כיום אפוטרופוס יכול, ככלל, לקבל החלטות כלכליות עד 100 אלף שקל אלא אם נקבע אחרת בצו המינוי של האפוטרופוס. אם מבוצעת עסקה הגבוהה מ-100 אלף שקל או שמבוצעת עסקה במקרקעין למשל: קניית או רכישת דירה, נדרש אישור של בית המשפט. עם כניסת הרפורמה לתוקף האישור על עסקאות אלה יינתן על ידי האפוטרופוס הכללי בתוך 60 יום ממועד הגשת הבקשה בהליך מקוון, נוח ופשוט במקום פנייה לבית המשפט.
מוניתי כמיופה כוח לרכוש הוריי. עד איזה סכום אני יכול לבצע פעולה כאשר ייפוי כח נכנס לתוקף (הוריי כבר לא כשירים), ומתי אני צריך לקבל אישור מביהמ"ש לפעולה? מה ישתנה לאחר הרפורמה?
ניתן לקבל החלטה בשם ההורה בהתאם לגבולות שקבועים בייפוי הכוח המתמשך ועד לסך של 500 אלף שקל . מעבר ל-500 אלף שקל או מעבר לסכום נמוך יותר שנקבע בייפוי הכוח המתמשך, וכן בעסקאות במקרקעין, נדרש כיום אישור של בית משפט. עם כניסת הרפורמה לתוקף האישור יינתן על ידי האפוטרופוס הכללי בהליך מקוון שיארך עד 60 יום ממועד הגשת הבקשה.
אם אין הסכמה בין מיופיי הכוח באשר לפעולה למכירת רכוש - זה יעבור אוטומטית לבית המשפט?
באפוטרופוס הכללי מציינים כי אם אין הסכמה או אם עולה חשש לחילוקי דעות מהותיים במשפחה – הבקשה תועבר לבית המשפט בצירוף עמדת האפוטרופוס הכללי להמשך דיון בבקשה.
פרק הזמן של 60 יום לטיפול עלול להתארך אם מתבקשים עוד מסמכים מהפונים. כיצד מבטיחים שלא יהיה עיכוב?
במסגרת הבקשה המקוונת יתבקשו כלל המסמכים הנדרשים לבחינת האפוטרופוס הכללי ועל כן ככל שהבקשה תוגש באופן תקין, ברוב המקרים לא תידרש השלמת מסמכים.
