דעה
ג'וב ה-AI של אלמוג כהן - זלזול בעתידה הטכנולוגי של ישראל
בזמן שמעצמות העולם משקיעות במרוץ הבינה המלאכותית, נתניהו מפקיד את עתידנו בידיים לא מוכשרות. המינוי הציני חושף את האמת המרה: הישרדות פוליטית חשובה יותר מעתיד המדינה
קשה שלא להביט בתדהמה – ואפילו בייאוש – על ההחלטה למנות את חבר הכנסת אלמוג כהן לנציג ראש הממשלה בישיבות בתחום הבינה המלאכותית. כהן, חסר כל ניסיון רלוונטי, לא השכלה טכנולוגית ולא רקע ניהולי אסטרטגי (ולא, ניהול מסעדת פנקייק אינו שקול לניהול אסטרטגיה טכנולוגית מורכבת ומתוחכמת), מקבל כאתנן פוליטי אחריות מסוימת על תחום שדורש הבנה עמוקה, חשיבה מערכתית ויכולת לתקשר עם קהילה מקצוענית של מומחים, חוקרים ויזמים.
ברור לכל שהמינוי לא נובע משיקולים מקצועיים, ושמדובר בפוליטיקה צינית - לא יותר מ"ספין עלוב" שנועד לרצות פוליטיקאי שהאצבע שלו קריטית בהצבעות, תוך התעלמות מהצרכים האמיתיים של המדינה. זו אינה הפעם הראשונה שממשלת נתניהו נוקטת צעדים כאלה: מינויים פוליטיים של יס-מנים חסרי כישורים הפכו לדפוס התנהלות, שמרסק את אמון הציבור ואת יכולת המדינה להתמודד עם אתגרים מורכבים. כדי להמשיך לשרוד בתפקידו, ראש הממשלה בנימין נתניהו התמכר לאפקט הנרקוטי של כניעה לסחטנות המגזרית של שותפיו לממשלה. כל תביעה קואליציונית שמתפתחת לסערה - מסתיימת בכניעה ובאופוריה רגעית שקונה לו עוד כמה דקות של שקט ושלווה. עד לקריז הבא.
התוצאה של הדפוס ההרסני הזה היא תחושת תסכול עמוקה בקרב אזרחים פטריוטים ושומרי חוק – מילואימניקים, עובדי הייטק ומשלמי מסים – שמרגישים כי תרומתם למדינה מופקרת לטובת אינטרסים צרים.
אבל זהו גם זלזול בעבודתם של אנשי מקצוע שבאמת חרדים לעתידה הטכנולוגי והחינוכי של המדינה ועוסקים בתחום ובהשלכות שלו במסירות ומתוך תחושת שליחות אמיתית. לא רק אנשי הייטק, אלא גם אנשי המקצוע והניהול שממלאים תפקידים ממלכתיים כמו מערך הדיגיטל הלאומי, או במחלקות החינוך הטכנולוגי. "הפקידים", כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו נוהג לכנות אותם - כדי להקטין את תרומתם, כדי להאדיר ולשחד בכך את חברי כנופיית הקואליציה שלו.
המינוי המתריס של כהן אינו שונה מההתנהגות המבזה של שרי המפלגות החרדיות, שמצד אחד שואבים את הקופה הציבורית ומצד שני רוקדים לצלילי להיטי הענק "נמות ולא נתגייס" ו"בלשכותיהם לא נתייצב". הוא אינו שונה מתחושת האומניפוטנציה המשיחית של אנשי הציונות הדתית שמזלזלים בפחדיהם של החיים, בחייהם של החטופים ובכבודם של המתים. האינטרס הפוליטי - לפני האזרחים והחיים עצמם.
דקות אחדות לאחר פרסום ידיעות על המינוי, הוציא נתניהו הודעה ריקה מתוכן על "ישיבת התנעה של ועדת נגל לגיבוש המלצות להאצת תחום הבינה המלאכותית בראייה לאומית". זה לא צירוף מקרים ולא חלק מתהליך חשיבה אסטרטגית, אלא בדיחה צינית על חשבון הציבור, על חשבון המומחים המקצועיים שמרכיבים את הוועדה ועל חשבון הציבור כולו. מצג שווא של התייחסות רצינית שעטוף בהקמת גופים ריקים מתוכן, ועדות מיותרות ובירוקרטיה מסובכת שמבטיחה ששום דבר לא יצמח מכל אלה.
ועדות מקצועיות כשלעצמן יכולות להניע שינויים חיוביים לטובת המדינה והאזרחים - לפתור בעיות, לצמצם פערים, לקדם מדיניות, להציב את ישראל בחזית הגלובלית. אבל בתנאי שלוועדה כזאת יהיה כוח, סמכויות ויכולת לקדם באמת את החלטותיה, לא כדי לשלם אתנן פוליטי לנציג ממשלה שהג'וב שלו מורכב מעשרות סמכויות ערטילאיות בתחומים שאין כל קשר ביניהם (לצד מינויו כנציג הממשלה לענייני AI, קיבל כהן אחריות גם על: ועדת היגוי להקמת שדה תעופה, פיתוח יישובי הצ'רקסים והדרוזים, טיפול בנפגעי מסיבת הנובה, מעבר צה"ל לנגב, מאבק בפשיעה במגזר הערבי וביזור ההשקעות בנגב ובגליל).
מדובר לא רק במינוי חסר היגיון – אלא בצעד שמעיד על זלזול מכוון בעתידה של מדינת ישראל. אין כאן ניסיון אמיתי לקדם את תחום הבינה המלאכותית. אין כאן אסטרטגיה, אין חזון ואין הבנה של ההשלכות האדירות של הטכנולוגיה הזו על החברה, הכלכלה והביטחון הלאומי. זהו מינוי פוליטי ציני, עוד עסקה קואליציונית שמבזה את תחום ההייטק ומזלזלת באזרחים.
הביקורת אינה רק על חוסר ההתאמה של כהן לתפקיד, אלא על המסר הרחב שהמהלך הזה משדר: שבמדינת ישראל של היום, גם עתיד כלכלי וביטחוני-אסטרטגי הוא קלף מיקוח פוליטי. כל עוד הקואליציה עומדת ונתניהו שורד - "המדינה יכולה להישרף", כפי שהתבטאה בעבר רעייתו.
