פרשנות
באוצר של סמוטריץ' לא חשוב התקציב, רק ההעברות הפוליטיות לאחר אישורו
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובכירי משרדו התכנסו אתמול כדי להציג את העקרונות של תקציב 2026, שלכאורה יחוקק. המספר היחידי שהוצג – גירעון של 3.2% במונחי תוצר לא הגיוני כבר היום ב־2025. ההבטחות לרפורמות והטבות מס לא אפשריות פוליטית ופיסקלית. אפילו ראש הממשלה או נציגיו לא גילו עניין בתקציב שמכין סמוטריץ'
גם הפעם ניסה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להרים מופע אור־קולי מרשים סביב תקציב המדינה, הפעם לשנת 2026, שאמורה לסמן את המעבר ממלחמה להתאוששות. גולת הכותרת, שהיא גם המספר היחיד שנזרק לחלל האוויר במסיבת העיתונאים המיוחדת אתמול, היתה גירעון של 3.2% תוצר. זאת התקרה ששר האוצר קבע וצריך להודות שהיא סבירה, שכן מדובר בגירעון "מתכנס", כלומר עוצר את המסלול העולה שמאפיין את ממשלת נתניהו־סמוטריץ': מ־60% תוצר ל־71% תוצר היום (וכל זאת למרות 10 מיליארד שקל שנשארו בקופת המדינה עוד מימי שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן).
1. תקרת הגירעון שמציע סמוטריץ' מזכירה קמפיינים שיווקיים בסגנון "רכב החל מ־39,999 שקל*". כשהולכים לבדוק מה מסתתר מאחורי הכוכבית, מגלים באותיות הקטנות שהמחיר אינו כולל מערכת מולטימדיה, לא כולל גלגלים, לא כולל ריפוד ובקושי כולל מנוע. כך, למשל, הגירעון שעליו מדבר סמוטריץ' אינו כולל תוספות לתקציב הביטחון שבוא יבואו, גם אם היקפן עדיין לא ברור. זהו בעצם לב התקציב: האם התוספת לתוכנית הרב־שנתית תסתיים ב־5 מיליארד שקל או ב־15 מיליארד שקל, כפי שתהתה סגנית הממונה על התקציבים תמר לוי־בונה. פער של 10 מיליארד שקל, משמעותו 0.5% תוצר – וזה מקפיץ כבר את הגירעון ל־3.7% תוצר.
וזו עדיין הערכה אופטימית ביותר. הרי הביטחון ידרוש עוד וכנראה שיש להם סיבות טובות. אף ששר האוצר סמוטריץ' מדבר על כך שהמלחמה הסתיימה ועכשיו מתחיל עידן חדש, ח"כ בצלאל מדבר על הצורך הדחוף לחדש את המלחמה בעזה ועושה את כל המאמצים האפשריים כדי להתחיל אחת חדשה ביו"ש. אז למי להאמין?
ואם כבר מדברים על צד ההוצאה, סמוטריץ' היה מאוד ברור ושקוף: לא תהיה סגירת משרדים ממשלתיים מיותרים וגם לא קיצוץ של שקל אחד בכספים הקואליציוניים. אין לשר האוצר שום כוונה לגעת בזה ואחרי שלוש שנים של היכרות הוא הרשה לעצמו גם להכחיש את המונח הזה: אין דבר כזה כספים קואליציוניים. זו המצאה של ה"שמאל". הכסף לישיבות ולמערכות החינוך החרדיות הפרטיות, שלא מלמדות כמעט ליבה, שקול וזהה לתקציב לתיאטרון הבימה - הסביר שר האוצר, תוך התעלמות מההבדל הגדול בהיקפי התקציבים לטובת החרדים, וקבע כי "גם תרבות לא מעודדת צמיחה". לפי סמוטריץ', הכל עניין של "השקפת עולם".
2. זה לא החור השחור היחידי במיזם שסמוטריץ' מנסה לשווק. השר מדבר על הפחתת מסים משמעותית, להוריד את מס ההכנסה לאותם אנשים טובים שנכנסו תחת האלונקה, תרמו וגם מימנו את המלחמה. ראשית כל, סמוטריץ' יתקשה לקדם צעד כזה עם שותפיו החרדים בקואליציה, שיחתרו דווקא להפחתת מע"מ והחזרתו לרמתו ערב המלחמה. מבחינתם זה המס היחידי שכל החרדים משלמים, הטבות במס הכנסה לא מתגלגלות לציבור שלהם. רק שלשום פרסם ה־OECD דו"ח שהציג את הפערים העצומים בהכנסות מעבודה בין גבר לא חרדי לגבר חרדי: 71%. שלוש סיבות לכך, הראשונה היא שיעור תעסוקה נמוך; השנייה היא מספר שעות עבודה נמוך (כלומר מי שכן עובד, עובד מעט); והשלישית היא פערי שכר עצומים על רקע פערי פריון (מי שכן עובד, מרוויח מעט בגלל שאין לו הון אנושי).
וגם אם סמוטריץ' יצליח לעמוד בהבטחתו לקדם הפחתת מס הכנסה במילארדים רבים – כיצד זה מסתדר עם גירעון של 3.2%? התשובה היא שזה לא. למרות ששר האוצר הבטיח, שיטיל מס על הבנקים (מהלך בעייתי מאוד מבחינה משפטית וזעום מבחינה פיסקלית) ויעלה את מס הרכוש (שדווקא יפגע בשוק הנדל"ן המקרטע) – זה לא מתקרב ל"כמה מיליארדים טובים" שהבטיח. אמנם הבנקים הפגינו חזירות ומסי הרכוש בישראל לא גבוהים מדי - אבל מציאות לחד ומשאלות לב לחוד. לפיכך, צריכים להוסיף עוד 0.3% תוצר לגירעון. עכשיו כבר הגענו ל־4% תוצר בתחזית כלכלית רציונלית. בשעה טובה.
נקודה שכמעט ולא עלתה במסיבת עיתונאים נוגעת לציפיות האופטימיות של סמוטריץ', שהשלמת עסקת גוגל־וויז (WIZ) תיצור בוננזה של מסים – לפחות עוד 20 מיליארד שקל, שהם 1% תוצר. אלא העסקה טרם נסגרה ולא ברור כמה היא תניב בכלל. במקרה שעסקה כזאת כלל לא תצא לפועל אנחנו כבר מגיעים לתקרה של 5% תוצר. כלומר, הגענו למספר הקסם שמלווה את סמוטריץ' מתחילת הקדנציה שלו - גירעון גבוה מאוד ולא בר־קיימא. אלא שהפעם, כאמור, אין מלחמה ונגמרו התירוצים. אי אפשר להגיש תקציב מדינה עם גירעון של 5% בפעם הרביעית ברציפות. קל וחומר כאשר כולנו, כולל המשקיעים וחברות הדירוג, כבר מכירים היטב את האיש שמנסה לשווק לנו את הנס הכלכלי הזה.
ב־2024 סמוטריץ' הבטיח גירעון של 4% תוצר, שגדל כבר בעת אישור הממשלה ל־4.2%, והוכנס בו סעיף שהוא יכול "להתגמש" ל־4.7% תמ"ג במקרה של "המשך המלחמה" (ואכן לא היתה כל כוונה שלא תהיה מלחמה, והממשלה המשיכה אותה). הגירעון גדל ל־5% תמ"ג והגיע ל־5.2% בגלל מבצע "עם כלביא". כלומר, למרות כל ההכרזות נוספו עוד 25 מיליארד שקל לגירעון.
3. שר האוצר הציג שתי רפורמות מבניות. הראשונה היא סביב מערכת הבנקאית על בסיס ועדה שהקימו הממונה על התקציבים לשעבר, יוגב גרדוס, והמפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, שהוצגה כבר במאי 2025. החידוש האמיתי הוא רפורמה שהאוצר מתכנן במשק החלב, אשר מבוססת על ארבעה צעדים. להוריד את "מחיר המטרה" (המחיר המינימלי לרכישת חלב מהרפתנים). עם זאת, צעד שני יחייב את המחלבות להמשיך לרכוש כמות דומה לזו שרכשו ערב הרפורמה במחיר מינימום, כדי להגן על הרפתות. צעד שלישי הוא ביטול התכנון הענף (כל רפת תוכל לייצר כמה שהיא רוצה); והרביעי – לאפס את המכסים על יבוא חלב.
התוצאה הרצויה תהיה ירידה במחיר החלב ומוצריו (בעיקר בגלל היבוא); רפתות יותר יעילות יוכלו להגדיל את הייצור (כאן יש גם יתרונות לגודל ולכן גם עלות הייצור תקטן); הרפתות הלא יעילות ייסגרו או יימכרו את הפעילות לרפתות הגדולות. הערכה היא כי מתוך צריכה משקית של 1.5 מיליארד ליטרים חלב, כשליש (חצי מיליארד) יגיע מחו"ל. ההנחה היא כי הוזלת החלב ומוצריו תגדיל את הביקושים למוצרים יותר יקרים. הפתיחה ליבוא תכניס תחרות לתנובה ודומותיה, תפחית מחיר ותגדיל את המגוון. עם זאת, בואו נראה את סמטריץ' מעביר רפורמה שתפגע בתנובה או ביצרנים גדולים אחרים, ברפתנים הקטנים ובמועצת החלב.
4. השאלה הגדולה היא איפה ראש הממשלה בנימין נתניהו. האם הוא רוצה תקציב מדינה, האם זה משרת אותו? לפי התחושות במשרד האוצר, הוא "בורח" מסמוטריץ'. פקידי האוצר היו אמורים להציג את התקציב בפני המנכ"לית החדשה של משרד ראש הממשלה, דרורית שטיינמץ, למרות שהיא לא מגיעה מהתחום הזה או מכירה אותו (היא היתה האחראית על הוצאות המעון של משפחת נתניהו). אבל גם היא לא מצאה זמן לפגוש את פקידי האוצר והלו"ז דחוק.
מאז שהחל לכהן כשר האוצר, סמוטריץ', מעולם לא הגיש תקציב בזמן. התירוצים מגוונים, חלקם טובים וחלקם פחות. עם זאת, נראה שעובדה זו משקפת את מה שהוא באמת חושב על התהליך הזה – הוא ממילא מעביר מיליארדים אחרי אישור התקציב למי שחפץ בעיקרו. בדיקה שהזמינה ח"כ אורית פרקש הכהן ממשרד האוצר מעלה כי בשנים 2022–2025 קיבל משרדה של אורית סטרוק תוספת (אחרי אישור התקציב) בסך 1.3 מיליארד שקל.
נראה שהפעם האיחור באמת מוגזם. אנחנו בתחילת נובמבר ואין אפילו טיוטת תקציב. רוב המספרים קיימים רק באוויר, טרם נקבעה פגישה עם מערכת הביטחון שמקבלת את התקציב הגדול ביותר (ואין מה לדבר על ממש לפגוש את נציגי המשרדים הממשלתים האחרים), הצעת התקציב חייבת לעבור את הייעוץ המשפטי, בשעה שחלק מהרכזים והסגנים באגף התקציבים נמצאים עדיין במילואים. אם לא די בכך, אין ראש אגף תקציבים כבר שלושה חודשים, למי שכבר הספיק לשכוח. תאריך היעד שסמוטריץ' קבע להעברת תקציב הוא 4 בדצמבר - והוא נראה דמיוני. אם הם אכן יושג, אפשר יהיה לתהות לגבי איכות ההכנה והמקצועיות של תקציב 2026.
