חוסר ודאות מתמשך בצפון: "אין תוכנית סדורה לחזרה של תלמידים. שבים לכאוס"
מומחים לחינוך תוקפים את ההתארגנות המסורבלת להחזרת מערכת החינוך בקריית שמונה ובצפון; "אין תוכנית להשלמת פערים", אומרת ד"ר אביבה זריהן ויצמן שחקרה את נשירת התלמידים המפונים; "לחזור לצפון זה לבוא אל הלא נודע", אומרת ד"ר יעל גרינשטיין; משרד החינוך: מכינים את מערכת החינוך לשיבה במלוא המרץ
"זה כאוס. פשוט כאוס. יצאנו בכאוס ואנחנו חוזרים לכאוס", כך מתארת ד"ר אביבה זריהן ויצמן מהמחלקה לעבודה סוציאלית במכללת תל חי את מצב מערכת החינוך בקריית שמונה. לדבריה, "הציבור במצוקה אמיתית. יש חוסר ודאות עצום. אין תוכנית סדורה של חזרה. אין תוכנית להשלמת פערים". גם ראשת התוכנית לניהול וארגון מערכות חינוך במכללה האקדמית תל חי, ד"ר יעל גרינשטיין, אומרת ש"אין שום היגיון להחזיר את התלמידים באמצע השנה. יש סיכוי שהחזרה דווקא תחמיר את הפערים". הדברים נאמרים לקראת החזרה הצפויה של מערכת החינך בעוטף צפון לפעילות ב־2 במרץ.
ממחקר של ד"ר אביבה זריהן ויצמן, ד"ר דפנה גרוס מנוס וד"ר איילה כהן, מהחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל חי, עולה כי יותר מ־40% מהילדים המפונים לא הגיעו בשנה שעברה באופן יומיומי לבית הספר. 6% נשרו כליל. "אם אני אעשה את המחקר היום", אומרת זריהן ויצמן, "מצבם הרגשי של התלמידים יהיה יותר קשה מזמן הפינוי וגם של ההורים". זריהן ויצמן היא גם חברת מועצת העיר קריית שמונה מטעם סיעת האופוזיציה "יוצרים מציאות חדשה", אך טוענת: "אפשר להאשים אותי שאני מדברת כך כי אני במערכת הבחירות. אבל גם אם הייתי בהנהגה הייתי מדברת כך".
"הציבור במצוקה אמיתית. יש חוסר ודאות עצום. אין שום ידיעה ברורה", מאשימה זריהן ויצמן. "בתי ספר לא מוכנים הם עדיין בשיפוצים. קריית שמונה במצב הכי פחות מאורגן, כיוון שהיא מפוזרת בכל הארץ ובתי הספר של הקיבוצים כבר עובדים. המבנים של בתי הספר במצב לא טוב, חלק בעקבות נפילות טילים וחלק בעקבות הצבא. ראש העיר לא נותן תשובות ברורות. מה שהוא אומר לבג"ץ הוא לא אומר לתושבים. פעם הוא אומר לתושבים תחזרו. פעם אומר אל תחזרו. בסוף הבלבול והמסרים הסותרים מגיעים לציבור ומכניסים לעוד יותר חוסר ודאות".
אמצעי לחץ על המפונים לחזור לעיר
זריהן ויצמן שמתגוררת עכשיו בתל אביב צריכה להחליט בעצמה אם לחזור עם הילדים. "גם אני כחברת מועצת העיר לא יודעת מה קורה ב־1 במרץ. יש לי ילדה בבית ספר לא של מפונים. יש לי ילד בבית ספר של מפונים. לא ברור לי אם לארוז את עצמי ולחזור. אין לי מושג מי המחנכת של הילדה, מי יהיו החברים בכיתה, באיזה מבנה ילמדו. אין אף אחד בקשר עם הילדה שמייצר קבוצת ווטסאפ. יתקבצו ילדים מכל הערים לקריית שמונה ועכשיו יצטרכו להתגלגל. בסוף מישהו צריך לנהל ולהנהיג את זה. מחוז צפון של משרד החינוך עושה קולות שמנהיג את זה אבל הוא לא מנהיג את זה. אין תוכנית סדורה של חזרה. חוזרים שוב לחוסר ודאות ולכאוס. אין שום תוכנית סדורה וזה עובר מתת לרדאר כאילו זה בסדר".
מנהלת המחוז אורנה שמחון אמרה שיש כמה תוכניות.
"אין כלום. אין תוכנית להשלמת פערים, שום תוכנית סדורה. אני לא אומרת את זה ממקום מיליטנטי וממקום שרוצה להתנגח. אני מסתכלת למציאות בעיניים. אני חברת מועצת העיר ולא ראיתי את התוכניות של משרד החינוך. יכול להיות שהם רוצים להכתיב ליישוב. אבל אנשים צריכים לדעת לאן הולכים. אורנה שמחון היתה צריכה לדעת איפה כל ילד. היא לא יודעת. יש 50-30 ילדים בעיר שכבר חזרו ואין להם מסגרת".
2 צפייה בגלריה
ד"ר אביבה זריהן ויצמן מהמחלקה לעבודה סוציאלית במכללת תל חי, שר החינוך יואב קיש וראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן
(צילומים: המכללה האקדמית תל חי, יאיר שגיא, אביהו שפירא)
הממשלה צפויה להחליט בקרוב על פתיחת מערכת החינוך בצפון ב־2 במרץ כאמצעי לחץ על המפונים לחזור לעיר. עיריית קריית שמונה עתרה ביום חמישי שעבר לבג"ץ נגד החזרת התלמידים לעיר. 40% מהתלמידים המפונים פועלים במסגרות זמניות ברחבי הארץ והעירייה מבקשת שבג"ץ יורה למדינה להמשיך להפעיל אותן. יצוין שבמשרד החינוך טוענים שהעתירה, כמו גם הדברים של זריהן ויצמן, הם חלק מהקמפיינים לבחירות שיתקיימו ב־18 לחודש.
בעירייה טוענים שלרוב התלמידים כלל לא יהיו מסגרות מוכנות ב־1 במרץ. לטענת העירייה, רק במחצית ממבני החינוך בעיר יסתיים השיפוץ עד מרץ וגם בחלק מאלה לא ניתן יהיה ללמוד. בעתירה נטען ש"גם מוסדות ושירותי הרווחה בקריית שמונה אינם מתפקדים והעירייה לא תספיק לחדש את פעילותם עד מרץ", כלומר לא יהיו די פסיכולוגים ואנשי רווחה לטפל בכל המצוקות הקשות.
"אין לי ספק שהעתירה היא תוצאה של מערכת הבחירות", אומרת זריהן ויצמן. "אבל הציבור במצוקה אמיתית ולא יודע מה לעשות. כל הילדים בתיכון ירדו ברמה של הבגרויות. עכשיו עוד טלטלה. המשפחה שלי תשרוד, כי אנחנו אנשים חזקים. יש אנשים וילדים שלא ישרדו". זריהן ויצמן מסבירה ש"היה צריך להיות מחנך ייעודי שמקבל שכר רק על חינוך שיוצר קשר עם הכיתה ומייצר תחושת ודאות ושייכות וברור שזה המחנך עד סוף השנה הבאה. ברמת התקציב זה כסף קטן".
עוד היא אומרת ש"צריך לייצר תוכנית העשרה של 5-4 שעות של חוגים והעשרה בשבוע ותנועת נוער כדי שבני הנוער שהתרגלו לשוטט לא ישוטטו ויצמצמו פערים על אמת. זו תוכנית שהיתה צריכה להתפרסם לפני חודשיים. אפשר להתחיל לייצר פתרונות והפתרונות לא דורשים משאבים עצומים, אבל דורשים תשומת לב ושלכל ילד תהיה נראות וכתובת".
מנהלת המחוז של משרד החינוך אורנה שמחון אמרה בתגובה כי "אני דוחה על הסף אמירות המטילות רפש על אנשי מקצוע במחוז. כל שבוע מתחילת הפינוי אני נפגשת עם אנשי עיריית קריית שמונה למתן מענים. נרשם פרוטוקול וההחלטות מתבצעות. אנחנו נמצאים בקשר רציף גם עם מנהלים והצוותים החינוכיים. אנו ממשיכים במלוא המרץ להכין את מוסדות החינוך ואת הצוותים החינוכיים לקראת השיבה הביתה".
שלשום אמרה שמחון לכלכליסט כי "הכנו תוכנית פדגוגית מאוד מסודרת איך ממפים את התלמידים, מה אומרים להם". כן אמרה שיהיה תגבור גדול של המורים במורות חיילות ובנות שירות לאומי וכן של החינוך הבלתי פורמלי. עם זאת הדגישה ש"פערים לא סוגרים ממרץ עד יוני. תהיה תוכנית רב־שנתית לשלוש עד חמש שנים".
"אין היגיון להחזיר תלמידים באמצע השנה"
גם ראשת התוכנית לניהול וארגון מערכות חינוך במכללה האקדמית תל חי, ד"ר יעל גרינשטיין, אומרת ש"אין שום היגיון להחזיר את התלמידים באמצע השנה. רוצים להחזיר את התושבים. אבל הורים עם ילדים יהיו האחרונים שיחזרו מהסיבה הזאת". לדבריה, "הסבירות היא שמשפחות שנמצאות בתנאים לא נוחים במלונות יחזרו מהר יותר ממשפחות שיש להן חוזה שכירות מחייב".
גרינשטיין מסבירה ש"אנשים מחויבים למערכות חינוך. המערכות בצפון לא מספיק מאורגנות כדי לקלוט את הילדים שחוזרים, חסרים אנשי צוות, המסגרות לא מאוישות. יש סיכוי שהחזרה דווקא תחמיר את הפערים". היא אומרת ש"צריך להתארגן עם אנשי חינוך. המורים בעצמם מפונים. לא כולם חוזרים. צריך לאייש הכל".
גרינשטיין מעריכה ש"חלק מהתלמידים המפונים שנשרו מלימודים ועברו מנשירה סמויה לגלויה כבר לא יחזרו". גם למי שיחזרו לא בהכרח יש כרגע, לדבריה, זמינות ללימודים לבגרות. "צריך לחשוב על חלופות לבחינות הבגרות כי זה עלול להשפיע על המסלול צבא ועל קבלה למוסדות להשכלה גבוהה. לא יכול להיות שתלמידים יפגעו לטווח הארוך".
