התותחים רועמים – ומוסדות התרבות בישראל הפסידו יותר מ־70 מיליון שקל
"המדינה מדממת כסף לביטחון, ואז התרבות יורדת בתעדוף", אומרת איריס רונלי, מנכ"לית פורום מוסדות תרבות ואמנות, "ועם כל מערכה, היא נדחקת עוד". האובדן של מופעי פורים, וכעת אולי גם של פסח, פוגע אנושות לא רק במוסדות הנתמכים על ידי המדינה, אלא גם בסקטור העצמאים
שלושה שבועות וחצי לתחילת המלחמה באיראן ואנשי תעשיית התרבות, הראשונים להפסיק פעילותם והאחרונים לחזור אליה, עדיין ממתינים שמישהו ידבר איתם על מתווה פיצוי כספי. לפני כשבוע נערך סקר פנימי של פורום מוסדות תרבות ואמנות (הגוף המתכלל של שדה התרבות המקצועי בישראל, המאגד יותר מ־160 מוסדות וארגוני תרבות הנתמכים על ידי המדינה, אך אינו כולל למשל בתי קולנוע ועצמאים רבים, מנ"ש), שמטרתו לאמוד את הנזקים בעקבות מבצע "שאגת הארי". נכון לכתיבת שורות אלה, ענו על הסקר רוב מוסדות התרבות והארגונים הנתמכים, בהם ארגוני הגג המייצגים מאות אמנים עצמאיים ועמותות קטנות.
היקף הפגיעה בחודש מרץ בגופים אלה עומד על כ־73 מיליון שקל. מדובר באחד מחודשי השיא בפעילות השנתית שבמסגרתו תוכננו אירועי פורים ברחבי הארץ: פסטיבלים, אירועי רחוב, תוכניות מיוחדות וכו'. בימים אלה הענף כבר נמצא על סף תאריך משמעותי אחר – חג הפסח, שגם בו בוטלו כבר אירועים רבים.
"אם מתייחסים לשוק במובן הרחב, כולל מלבישות, מאפרים, טכנאים, מחזאים וכו', מדובר בעשרות אלפי אנשים העובדים במוסדות התרבות בתמיכת המדינה", מסבירה איריס רונלי, מנכ"לית פורום מוסדות תרבות ואמנות. "אם לא נחזור לפעילות בטווח של שבועיים־שלושה, זה יגיע לעשרות מיליוני שקלים. מה גם שרוב הארגונים עובדים על עונה, בדרך כלל מאוקטובר עד יוני, כך שהשנה שלהם היא עשרה חודשים, ואם מתוכם חודשיים חזקים הם ללא עבודה, זה כבר חמישית מהשנה ומתקדם לרבע שנה עד שיתניעו מחדש את הפעילות".
מהסקר עולה כי בפועל בוטלו בחודש מרץ כ־6,000 פעילויות תרבות ואמנות. גם בתקופה של עצירת פעילות, מרבית ההוצאות של מוסדות התרבות אינן נעצרות. מוסדות רבים ממשיכים לשאת בהוצאות קבועות כמו שכר עובדים, שכירות, אבטחה ואחזקת מבנים, תשלומים לספקים והתחייבויות להפקות שכבר יצאו לדרך. בנוסף, לחלק מהארגונים יש הוצאות חריגות של אפסנה, שמירה ואבטחה. במקביל, עצירת הפעילות מביאה כמעט באופן מיידי לעצירה מלאה של ההכנסות מפעילות שוטפת – מכירת כרטיסים, פעילות חינוכית, השכרת אולמות ועוד. מצב זה יוצר פער תזרימי חריף, שבו ההוצאות ממשיכות להתקיים בעוד מקורות ההכנסה יבשו.
דיווחי המע"מ אינם אינדיקציה
נקודה נוספת היא שאלת יכולת החזרה לפעילות לאחר תקופת ההשבתה והיא אינה אחידה. מוסדות תרבות גדולים כמו תיאטראות, תזמורות ומוזיאונים נדרשים לפרק זמן ארוך יותר של היערכות מאלה הקטנים. כתוצאה מכך, גם לאחר חידוש הפעילות במשק, מוסדות רבים צפויים להמשיך ולספוג פגיעה כלכלית ותפעולית במשך שבועות נוספים. ביטול של שבועיים יכול להזיז לוח פעילות של חודשים. עקב המצב, מספר קטן של ארגונים כבר הוציאו עובדים לחל"ת, ועוד כ־60 ארגונים שוקלים להוציא עובדים בימים הקרובים בהיעדר צפי למתווה חזרה לפעילות.
עולם התרבות הנתמך בישראל מורכב ברובו מעמותות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) ולרוב המוסדות אין חוסן פיננסי, בניגוד לחברות עסקיות. בעתות לחימה, מוסדות התרבות הם הראשונים לספוג הדממה מלאה. ללא רזרבות הון, אובדן ההכנסות העצמיות מוביל לקריסה מיידית של המערכת כולה.
בנוסף, הניסיון להחיל את מדדי רשות המסים על עמותות התרבות מתעלם מהמאפיינים הכלכליים של המגזר: חלק משמעותי מהתקבולים (תמיכות ממשלתיות ותרומות) אינו חייב במע"מ ולכן דיווחי המע"מ לא מהווים אינדיקציה מהימנה להיקף הפעילות או הפגיעה. כמו כן, אין לגופים בענף מחזור עסקאות קלאסי: התמיכה הציבורית קבועה אך היא מכסה רק חלק קטן מההוצאות. הפגיעה הקריטית היא כאמור בהכנסות העצמיות (מכירת כרטיסים ומנויים), שבלעדיהן אין למוסד יכולת לעמוד בהוצאות הקבועות; כמו כן, במקרים רבים מדובר במחירי מלכ"ר בשוק מסחרי: המוסדות נושאים בעלויות הפקה מסחריות (שכירות, שיווק, ספקים) ומוכרים את תוצרתם במחירי הפסד מסובסדים. מסלול פיצוי עסקי המבוסס על שולי רווח אינו מסוגל לתת מענה למודל כזה.
"כרגע יש רק את מתווה הפיצוי לעסקים של מס הכנסה", אומרת רונלי. "יש את מתווה החל"ת שטרם אושר בכנסת, שזו בעיה כי חלק מהארגונים התחילו להוציא לחל"ת מאות עובדים. יש מוסדות שמחזיקים חלק מהצוותים כי הם מפעילים תוכניות אונליין ועובדים עם רשויות ומועצות בהפעלות במקלטים. פנינו למשרד התרבות וכרגע זה תחילת תהליך. האוצר צריך לשריין סכום כסף מסוים שיעבור דרך משרד התרבות, אבל אלה רק שיחות ראשונות ואנחנו לכודים בין החגים והפגרות".
ומה לגבי פרילנסרים שעובדים במוסדות תרבות נתמכים?
"למוסדות התרבות יש הרבה עובדים קבועים שהם פרילנסרים ולפעמים עדיף לארגון לשפות אותם כדי לשמור עליהם. העובדים השעתיים והזמניים נעלמים בשנייה. גם במתווים הקודמים של סיוע לעולם התרבות דיברו על זה ש־75% ממנו מחויבים ללכת לעובדים ונכללו בזה גם הפרילנסרים, שהם חלק מהעובדים הקבועים אבל הם נותני שירות".
2 צפייה בגלריה
איריס רונלי, מנכ"לית פורום מוסדות תרבות ואמנות. מוסדות ללא חוסן כלכלי
(צילום: עומר קלדרון)
מה שעולה ממבחני סיוע קודמים (מבצע "עם כלביא" ב־2025) הוא ששיטת החישוב היתה כזו שהמדינה הכירה בכך שהפיצוי חייב להתבסס על השוואת הכנסות עצמיות מול תקופה מקבילה בשגרה. והמתווה מחייב הקצאה של 75% לפחות מסכום התמיכה לתשלום שכר לעובדים (כולל פרילנסרים ונותני שירותים). במבצע "עם כלביא", הגירעון של הגופים שעמדו בתנאי הסף היה יותר מ־41 מיליון שקל, אך חולקו רק 20 מיליון שקל. המוסדות ספגו הפסדים כבדים כדי לשמור על העובדים בהתאם להבטחות הדרג המדיני.
כמה זה שונה הפעם ממבצעים קודמים?
"יש פה שתי רמות של שוני. כשהתחיל השבעה באוקטובר היה ברור שהשבר הוא אדיר והוא עומד להימשך תקופה. זה היה בכניסה של מיקי זוהר לתפקיד, ואחרי הקורונה שבה דאגו לסיוע מאוד יפה. השבר היה כל כך גדול במדינה שהוא התגייס לדבר יחד עם האוצר ושוריינו 115 מיליון שקל לשנת 2023. בעם כלביא ב־2025 היה הרבה יותר קשה. זוהר הבטיח 20 מיליון שקל שהיו אז 50% מהפיצוי שהיה צריך, ואז הוא חזר בו והתמהמה ובסופו של דבר הכסף הגיע רק בדצמבר.
"עכשיו אנחנו בעוד מערכה. המדינה הזאת מדממת כסף לתקציב הביטחון וצרכים חיוניים, ואז התרבות יורדת בתעדוף למטה. עם כל מערכה התרבות נדחקת לשוליים כי יש סיבות יותר לאומיות וחשובות. זה עניין של אנרגיה וגם עניין של תעדוף ממשלתי. תרבות היא בסופו של דבר לנשמה ואי אפשר בלעדיה".
"אפס פעילות בעקבות ההנחיות"
גם איגוד תעשיית התרבות והפקות הבמה בישראל, המייצג את סקטור העצמאים בענף, פנה אתמול לממשלה לבקשת סיוע, שבה נקבע כי התעשייה במצב חירום וכי יש לגבש תוכנית חילוץ מיידית". יוני פיינגולד, יו"ר האיגוד, אמר: "הימשכות המלחמה, כשאין אופק לסיום המשבר, מעמידה תעשייה שלמה בסכנת קריסה. פורים ופסח מהווים בסיס כלכלי ומשמעותי לתחום כולו שמעסיק עשרות אלפי עובדי תרבות. תחום התרבות והפקות הבמה הינו התחום היחיד שנמצא באפס פעילות בעקבות הנחיות פיקוד העורף".
חברי האיגוד קוראים לממשלה לגבש באופן בהול תוכנית תמיכה רחבה להזנקה ושיקום עולם התרבות והאירועים שתכלול, בין השאר, מענקי גישור שיסייעו לעצמאים, לחברות ולעובדים לשרוד את התקופה, מתן אפשרות לחל״ת מורחב, מודל ביטוחי שיאפשר להתמודד עם ביטולים, והקמת קרן הלוואות ייעודית שתסייע לעסקים להתמודד עם הקשיים התזרימים שנוצרו בעקבות ביטולי האירועים והאטת הפעילות. בנוסף, הארכת זכויות והתחייבויות במכרזים שנפגעו, יצירת מנגנון ביטול לחוזי שכירות של לוקיישנים ציבוריים, דחיית תשלומי מיסים וחובות לעוסקים בענף בתקופת משבר.
ממשרד התרבות נמסר: "המשרד פועל מול מוסדות התרבות ומנהל שיחות עם השטח על מנת לבחון את היקף הפגיעה ולהתאים את המענה".
