פרשנות
שבוע השיא של ההפיכה המשפטית יחייב את בג"ץ להתערב
הקואליצה איבדה את הבלמים כשאישרה סדרת חוקים שנועדו לרסק את הסולידריות הישראלית ואת מערכת החוק • העסקה הצינית בין נתניהו לחרדים תתגלגל לפתחו של בג"ץ • בליץ החקיקה מזקק לישראלים מה בדיוק עומד על הפרק בבחירות הקרובות
בליץ החקיקה ששטף אותנו השבוע מעמיק את התהום שנפערה בין ההפיכה המשטרית למתנגדיה. קרע שהוא הרבה מעבר לשאלת ביבי או רק־לא־ביבי. מציאות שבה הגשמת החזון של צד אחד הוא האסון של הצד השני; ההישג והשמחה של האחד הוא הכישלון והחרדה של השני. מלחמות אחים נולדות במצבים כאלה שבהם מחצית העם מושפלת מהתעמרות המחצית השנייה, שנהנית מרוב של קצת יותר מ־60 חברי כנסת וממטירה עליה חוקים שרוב הציבור מתנגד להם. בישראל אין עדיין מסורת ותקדימים של מלחמות אחים. את מקומן תפסו הציפיות מבג"ץ ומהקלפי שיבטלו את חוקי העוון.
1. ההפיכה המשטרית הושקה כ"רפורמה משפטית" בינואר 2023, שמהר מאד התבררה כהפיכה משטרית. הפיכה באמצעות ריסוק הפיקוח הדמוקרטי של המשפט והתקשורת על השלטון, ובמקביל חיזוק ההדתה והעליונות היהודית. לטובת מטרות אלה נחקקו בשבוע שעבר חוקים בשלוש קטגוריות: החלשת המשפט (החוק לחיסול מעמד היועץ המשפטי לממשלה); החלשת התקשורת (חוק קרעי); הדתה והעצמת החרדים (חוק יסוד לימוד תורה, החוק להקפאת מעצר עריקים חרדים, חוק להגברת ההפרדה המגדרית בקמפוסים).
2. לא מדובר כאן בחוקים שנחצבו ישירות ממפעל ההפיכה, אלא בחוקים שהואצו בתן־קח פוליטי מסריח בין נתניהו לחרדים על מנת לשמר את שלמות הגוש ומועד הבחירות המקורי. חקיקה שבאה לעולם כדיל פוליטי שנולד ממשבר הגיוס והכישלון בהעברת חוק השתמטות.
נתניהו ברח ממשבר פוליטי שהיה נוצר אילו העדיף את צורכי המדינה, הצבא והביטחון. הוא בחר להימנע ממשבר כזה תוך הקרבת צרכים אלה. וגרוע יותר – הוא נתן לחרדים את מבוקשם תמורת תמיכתם בחוקי ההפיכה המשטרית: ריסוק מוסד היועץ המשטרי לממשלה ופגיעה בתקשורת בחוק שיחזק את ערוץ התעמולה השלטוני. הדמוקרטיה הישראלית הפסידה פעמיים מהדיל הזה שקבר ערכי שוויון, שירות וסולידריות, ועל הדרך גם את היועץ המשפטי והתקשורת. זו המשמעות לאותה משוואת סכום אפס, שבה הישגו של צד אחד הוא תמונת ראי לאסונו של הצד השני.
3. ואיך יטפל בג"ץ בחקיקה הזו? העתירות נגד מפעל הנקניקים הפרלמנטרי יידונו בקרוב. מעניין אם השופטים יימלטו שוב לחיקו החמים של תירוץ הבחירות ו"העם יחליט", כפי שעשו בעתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. נדמה שהפעם הם יאחזו את השור בקרניו ולא ישחררו אותו להכרעת העם. המבחן הראשון הוא בהוצאת צווי ביניים, שיקפיאו את החוק עד פסק הדין הסופי. גם כשמדובר בחוק חיסול היועץ המשפטי, שאמור להיכנס לתוקף רק ב־1.1.27, או בחוק יסוד לימוד תורה, שניתן לראות בו כהצהרתי בלבד. בוודאי בחוקים שיכולה להיות להם השפעה מיידית, כמו הקפאת מעצר העריקים או חוק התקשורת.
ההתקפות על בג"ץ יעלו שלב ויתודלקו לטובת הבחירות. כל החלטה, כל אמירה של שופט יגויסו לקמפיינים ובית המשפט יחטוף בכל מקרה מהצד שההחלטה או האמירה אינן לרוחו. השתלחותו הגסה של ח"כ אריה דרעי, סבא גאה לשלושה עריקים, ברמטכ"ל זעזעה את אמות הספים ולא ברור למה, לאחר שעוצמה גדולה יותר של גידופים מוטחת כבשגרה בנשיא בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה. הבריונות השלטונית הזו היא מסממניה המובהקים של שלטון שמפורר לא רק את יסודות הדמוקרטיה, אלא את השירות הציבורי ואת הלגיטימציה של בכיריו כמו הרמטכ"ל והיועצת המשפטית.
4. שופטי בג"ץ כבר לא יוכלו להתעלם מ"התמונה הגדולה" ולהתייחס לכל חוק כיקום נפרד. ההתנייה הקואליציונית שהמטירה את מבול החקיקה כדיל להעברת חוקי ההשתמטות תמורת חוקי ההפיכה, ידועה להם גם אם ירחיקו אותה מהמלאכה השיפוטית. וזה עוד לפני הדיון בפגמים התהליכיים והמהותים שהחוקים נגועים בהם. בשיבושי פרוצדורה ותוכן שמקימים עילות פסילה למכביר. בדיון שהתקיים על חוק התקשורת, עוד בטרם העברתו, אפשר היה להבין את גודל הפגיעה בתהליך התקין של החקיקה. פסילה אפשרית של החוק יוצג כמובן כעוד "התערבות עבריינית" של בג"ץ ו"גזילת משילות" מהממשלה. ממש לא. מדובר יהיה בהגנה של בית המשפט על הכנסת ועל תקינות הליך החקיקה. כנסת שמעולם לא הייתה שפחה נרצעת כזו של ממשלה, כנסת שמוכנה לדרוס כל הליך תקין כדי לעמוד במשימה שהטיל עליה ראש הממשלה.
"המשימה שהטלת עליי להעביר רפורמת ימין בתקשורת מושלמת בהצלחה", אמר שר התקשורת שלמה קרעי לנתניהו על החוק שלא היטיב כהוא זה עם הצרכנים, למעט צרחני השלטון בערוץ 14. וכך גם עם שאר חוקי השוחד האנטי־דמוקרטיים שמשרתים צרכים סקטוריאליים צרים של שותפי הקואליציה, ומנוגדים לאינטרס הציבורי הרחב ולטובת המדינה והחברה. היתרון היחיד שלהם הוא שהם מזקקים היטב את התמריץ של הישראלים ללכת לקלפי ומחדדים את ההבנה שלהם על משמעות הבחירות הקרובות.
