באג של מיליונים: התיקון שיאפשר לחברות האשראי להוזיל הלוואות
ועדת הכספים אישרה תיקון לעיוות שנוצר עם הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ב-2017, ואילץ אותן להנפיק אג"ח קוקו בתנאים יקרים; כעת יוכלו מקס וישראכרט להוזיל את עלויות המימון שלהן, בתקווה שהחיסכון יתגלגל גם לריביות על ההלוואות לציבור ולעסקים
בשורה חשובה לתחרות בשוק האשראי? חברות כרטיסי האשראי יוכלו בקרוב להגדיל את היקף ההלוואות שהן מציעות לציבור ולעסקים, ולהוזיל את הריביות עליהן. המהלך יתאפשר בזכות חיסכון של מיליוני שקלים בשנה בעלויות המימון של החברות עצמן, שמושג באמצעות תיקון "באג" בירוקרטי שנוצר לאחר הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ב-2017.
הדרך לחיסכון נסללה היום (ד') בוועדת הכספים של הכנסת, שאישרה לאפשר לחברות האשראי להשתמש במכשיר פיננסי ייחודי שנקרא איגרות חוב מסוג "קוקו" (CoCo) בתנאים סחירים וזולים יותר. המהלך, שמקודם ביוזמת משרד האוצר כתיקון לצו ניירות ערך, צפוי להיכנס לתוקף באופן מיידי עם חתימת שר האוצר עליו בימים הקרובים.
כגופים שמפוקחים יציבותית (על ידי בנק ישראל), חברות כרטיסי האשראי מחויבות להחזיק "כרית ביטחון" פיננסית שנקראת בשפה המקצועית "רובד הון 2". הכלל פשוט: ככל שהחברה רוצה לחלק יותר הלוואות לציבור, כך היא נדרשת להגדיל את כרית הביטחון הזו.
איגרות חוב מסוג "קוקו" הן מכשיר יעיל לבניית אותה כרית ביטחון. בניגוד לאיגרת חוב רגילה, "קוקו" כוללת מנגנון מיוחד המיועד לזמני חירום: אם החברה נקלעת למשבר קיצון שהוגדר מראש, החוב עשוי להימחק באופן מלא או חלקי או להיות מומר למניות, בהתאם לתנאי המכשיר. כלומר, המשקיעים לוקחים על עצמם את הסיכון "לספוג הפסדים" כדי להציל את החברה מקריסה. בזכות המנגנון הזה, הרגולטור מוכן להכיר בכסף שגויס בדרך זו כחלק מאותו הון חיוני שמאפשר לחברה לצמוח ולחלק עוד אשראי.
החוק המקורי מ-2012 קובע נוהל שנועד להגן על משקיעים: במקרה של הרעה במצב החברה, הם יכולים לדרוש את כספם בחזרה באופן מיידי. אלא שהכלל הזה סותר לחלוטין את מטרת ה"קוקו" – שנועד למנוע ממשקיעים למשוך את הכסף כדי להגן על החברה מקריסה. לכן, נקבע אז כי בנקים וחברות ביטוח יוחרגו מהכלל, מה שאפשר להם להנפיק איגרות קוקו סחירות בבורסה. כל עוד חברות כרטיסי האשראי היו בבעלות הבנקים, הן נהנו מההחרגה הזו תחת ההגדרה של "חברות בנות של תאגיד בנקאי".
אלא שכאן נכנסה לתמונה לקונה חוקית שעלתה לחברות האשראי ביוקר: כשהועבר "חוק שטרום" ב-2017 וניתק אותן מהבנקים, חברות האשראי קיבלו סטטוס משפטי חדש ("נותנות שירותי תשלום יציבותי"). למרבה האבסורד, ההגדרה החדשה נשמטה מהצווים ולא עודכנה בחוק מ-2012. בגלל הטעות הטכנית הזו, חברות האשראי איבדו את ההחרגה, והדרך שלהן להנפיק קוקו סחיר נחסמה. התוצאה היא שהן נאלצו לגייס קוקו בצורה לא סחירה, והמשקיעים המוסדיים דרשו עליו ריבית גבוהה כפיצוי על כך.
עבור החברות, התיקון שאושר היום אינו זניח: במקס קיימות כיום אג"ח קוקו בהיקף של כ-400 מיליון שקל, ובישראכרט בהיקף של כ-313 מיליון שקל. המוסדיים שהשקיעו באיגרות הללו קבעו מראש בחוזים כי ברגע שהלקונה בחוק תתוקן והאג"ח יירשמו למסחר פומבי, הריבית עליהן תרד אוטומטית ברבע אחוז (0.25%). הוזלה כזו על חוב של מאות מיליוני שקלים הופכת את תחזוקת ההון של החברות לזולה הרבה יותר (עבור כאל, המהלך יהפוך לרלוונטי לאחר שתופרד רשמית מבנק דיסקונט).
החברות עובדות מול הרגולטורים על תיקון העיוות הזה כבר כשנה וחצי, אז התגלתה הלקונה. הדחיפות להעביר את התיקון כעת, בעיצומה של פגרת הבחירות, נובעת ממועד סגירת תקציבי הגופים לשנת 2027. התקווה היא שהגדלת היצע האשראי והוזלתו יתגלגלו גם לציבור.
