חלון הזדמנויות נפתח, והאקדמיה לא יכולה להרשות לעצמה להחמיץ אותו
אילו הייתם שואלים סטודנט ממוצע היכן מתקבלות ההחלטות בנוגע לרווחה, חינוך, או דיור ציבורי – כנראה שהייתם נתקלים במבוכה. רובם לא יודעים להבחין בין משרד ממשלתי לרשות סטטוטורית, או בין ועדה בכנסת לנציבות שירות המדינה. זה לא מפתיע. החשיפה של הסטודנטים בישראל לעולם השירות הציבורי ולמנגנוני הדמוקרטיה הישראלית כמעט אפסית. מלבד תוכניות של מדע המדינה או מינהל ומדיניות ציבורית קשה למצוא חוגים שתלמידיהם נחשפים בצורה סדורה לשירות הציבורי.
זו אינה רק בעיה של ידע כללי. מדובר באיום אסטרטגי על עתידו של השירות הציבורי. כשצעירים מוכשרים אינם רואים בו מסלול קריירה רלוונטי או משמעותי, וכשהם גדלים מנותקים מהבנת מנגנוני השלטון – נפגעים גם איכות כוח האדם בגופי המדינה וגם החוסן הדמוקרטי.
המוטיבציה של צעירים רבים להצטרף לשירות הציבורי נמצאת בירידה. משכך, יורדת גם איכות המועמדים. בניגוד למגזר הפרטי, השירות הציבורי מתקשה להתחרות על תשומת לבם של הסטודנטים. גם בגלל אופיו הביורוקרטי, אך גם בגלל ניכור בסיסי. השירות הציבורי נתפס כמקום מרוחק, עמום, ולעיתים גם מושחת.
האקדמיה יכולה – וצריכה – לשנות את המצב. נייר מדיניות שנערך בשיתוף מוסד שמואל נאמן וארגון תשתית, הפועל לחיזוק השירות הציבורי, מציע כי האקדמיה יכולה לעשות זאת באמצעות מהלך פשוט אך בעל פוטנציאל לשינוי עמוק: להכניס תכנים של דמוקרטיה, ממשל ושירות ציבורי לליבת ההוראה בתואר הראשון בכל תחומי הלימוד. לחשוף סטודנטים מכל החוגים והמוסדות לשירות הציבורי. בין היתר, גם באמצעות סיורים ומפגשים ישירים עם מנהלים בשטח.
חשיפה שיטתית כזו תשרת לפחות שלוש מטרות מרכזיות: ראשית, היא תחזק את המוטיבציה של צעירים איכותיים להצטרף לשירות הציבורי – ממקום של הבנה והזדהות. שנית, היא תאפשר גם למי שלא יעסקו בכך בפועל להיות אזרחים מעורבים יותר – בעלי הבנה בסיסית של מוסדות המדינה ויכולת השתתפות מושכלת בתהליכים דמוקרטיים. ושלישית, היא תסייע ביצירת ממשקים אפקטיביים יותר בין המגזרים – הפרטי, הציבורי והחברתי – על ידי גישור על פערי ידע.
במיוחד כעת, אחרי הטראומה של 7 באוקטובר, אנו רואים פרץ של התגייסות אזרחית ואכפתיות ציבורית. חלון הזדמנויות נפתח – והאקדמיה לא יכולה להרשות לעצמה להחמיץ אותו. כפי שהיא מהווה תחנת מפתח בהכנה לשוק העבודה, כך עליה להפוך לתחנה משמעותית גם בהכנה לאזרחות מעורבת ואחראית.
יוזמה זו אינה חייבת להיות באמצעות קורס אחד אחיד לכלל הסטודנטים לתואר ראשון במוסדות ההשכלה הגבוהה. להפך. ניתן וראוי להתאים את ההוראה לתחום הדעת ולצרכי החוג או המוסד הרלוונטי. חלק מהמוסדות יוכלו לבחור בקורס חובה שייכנס כחל מתוכנית הלימודים, אחרים בקורס בחירה היברידי, ואחרים יציעו תכנים אינטגרטיביים בתוך הקיים. כל חלופה עדיפה על המצב הקיים של ניתוק, בורות וניכור.
האקדמיה, בהיותה מוסד ציבורי, נושאת באחריות. עליה לטפח לא רק אנשי מקצוע, אלא גם אזרחים טובים. הכשרת ההון האנושי של השירות הציבורי אינה מותרות – אלא תנאי להבטחת עתידה של החברה הישראלית כולה.
פרופ׳ ניסים (נסי) כהן הוא מהמחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, בית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה וחוקר בכיר במוסד שמואל נאמן
