בג"ץ לממשלה: אם לא תגיבי עד יום ראשון - יינתן צו נגד הדחת היועמ"שית
אחרי שהממשלה לא עמדה בדד ליין הקודם, שהיה ביום חמישי, השופט סולברג הציב לה מועד חדש להגיב לעתירות נגד השימוע המתוכנן לבהרב מיארה בוועדה שהממשלה הקימה לצורך הדחתה; עד כה הממשלה לא לקחה עו"ד פרטי שייצג אותה בהליך וינסח תגובה לבג"ץ. גורם בממשלה: "כשמזכיר הממשלה יחזור מארה"ב – נדון ונקבל החלטה"
האם בג"ץ יוציא צו ביניים בעתירות שדורשות לעצור את הליך השימוע לפני הדחה שאליו זומנה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה? שופט העליון נעם סולברג פרסם אמש (ה') החלטה שמציבה לממשלה דד ליין סופי להגשת תגובתה לבג"ץ בעתירות – יום ראשון בשעה 10:00 בבוקר. זאת לאחר שהממשלה לא הגישה תגובה או התנגדות לעתירות במועד שהוקצב לה – עד יום חמישי ב-12:00.
השופט סולברג קבע כי "ככל שלא תוגש תגובה עד יום ראשון, 13.7, בשעה 10:00 אראה בכך הסכמה לבקשה, ולמצער, היעדר התנגדות. בהתאם לכך, יינתן צו ביניים כמבוקש, וזאת מבלי לנקוט עמדה לגופן של הטענות בבקשה".
לאחר החלטת סולברג נשמעו הערכות שהממשלה עשויה לא להגיש את עמדתה לבג"ץ כלל - גם לא לדד ליין החדש שסולברג הציב לה – וכי היא תחתור להסלמה במשבר החוקתי.
גורמים בממשלה אמרו הבוקר (ו') לכלכליסט ביחס לשאלה האם מתוכננת הגשת תגובה לבג"ץ כי "כאשר מזכיר הממשלה יוסי פוקס ישוב ארצה מארה"ב ידונו ויקבלו החלטה".
לדברי הגורמים, למרות שאושר לממשלה כבר לפני כחודש ייצוג פרטי בעתירה, עד כה היא לא לקחה עורך דין פרטי - עובדה שגם בהרב מיארה עצמה הזכירה בתגובתה לבג"ץ השבוע.
בהרב מיארה זומנה לשימוע שעתיד להתקיים ביום שני בפני ועדת שרים אד-הוק בראשות השר עמיחי שקלי שהקימה הממשלה; זאת, אף שהגוף שאמור לנהל הליך כזה הוא הוועדה המקצועית-ציבורית בראשות נשיא העליון לשעבר השופט בדימוס אשר גרוניס - אשר הממשלה לא הצליחה להקים כדי להניע את הליך הדחת בהרב מיארה.
כמה עתירות שאוחדו מבקשות להוציא צו ביניים נגד השימוע המתוכנן ונגד החלטת הממשלה לשנות את מנגנון הפיטורים של היועמ"שית באופן תקדימי. העותרים הם גופי חברה אזרחית כמו התנועה לאיכות השלטון, מבצר הדמוקרטיה, משמר הדמוקרטיה הישראלית, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, שבהם פעילים חברתיים, אנשי אקדמיה, בכירי מערכת הביטחון לשעבר ועוד.
כך למשל, בעתירת התנועה לאיכות השלטון, נכתב כי החלטת הממשלה אינה שינוי עקרוני במנגנון הפיטורים, אלא מהלך ספציפי שמטרתו היחידה היא להביא לפיטורי היועצת המשפטית המכהנת בהקדם האפשרי. לטענתה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשלושה כתבי אישום חמורים, מנוע על פי הסדר ניגוד עניינים מלעסוק בכל הנוגע למערכת אכיפת החוק, ובפרט במינויים ופיטורים בייעוץ המשפטי לממשלה, ולמרות זאת הוא זה שביקש במפורש משר המשפטים יריב לוין לגבש "פתרון" עבור היועצת המשפטית. יחד עימו, נכתב בעתירה, תשעה חברי ממשלה נוספים מצויים תחת חקירה או הליכים פליליים בתחומים שונים, מה שמעמיד אותם בניגוד עניינים ישיר מול היועצת המשפטית שעומדת בראש מערכת התביעה הכללית ואחראית להחלטות בדבר הגשת כתבי אישום נגדם.
העתירה מעלה שורה של פגמים מהותיים בהחלטת הממשלה לשינוי המנגנון: היא התקבלה ללא תשתית עובדתית רלוונטית, תוך סטייה בלתי מוצדקת מהחלטות ממשלה קודמות שנקבעו לאחר עבודת מטה מעמיקה של ועדת שמגר, מתוך שרירותיות מובהקת שמטרתה הברורה היא "סימון המטרה מסביב לחץ", ובהיעדר חוות דעת משפטית כנדרש על פי תקנון הממשלה.
ביום שני האחרון הגישה בהרב מיארה את תגובתה הנרחבת לבג"ץ, שבה היא תומכת בטענות שהעלו העותרות. היא כתבה כי החלטת הממשלה להפוך את פיטורי היועץ המשפטי לממשלה להליך פוליטי לגמרי "אינה חוקית מיסודה" ו"מובילה לפוליטיזציה מלאה של הליך הפסקת כהונת היועץ, וכנגזרת מכך לפוליטיזציה של התפקיד".
בהרב מיארה ציינה כי הממשלה לא הצליחה להקים את הוועדה המקצועית-ציבורית בראשות גרוניס שתתמוך בסיום כהונת היועמ"שית, ולכן קידמה "השתלטות פוליטית מלאה על ההליך" – דבר שיביא ל"פגיעה קשה בעצמאותו המוסדית של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה וביכולתו למלא את תפקידיו" – היות והמגנון הזה יוצר "מנוף לחץ והשפעה פוליטיים כבדי משקל" על ראש מערך הייעוץ המשפטי לממשלה. לדבריה, בעקבות כך, היועץ המשפטי "יהיה נתון בכל עת ל'חסדיו' של הדרג המיניסטריאלי כדי להמשיך בתפקידו". עוד הזכירה כי השינוי נעשה בעת שראש הממשלה נתניהו עומד למשפט פלילי, "והיועץ המשפטי לממשלה מחזיק בסמכויות ייחודיות ביחס להליך".
את תגובתה הגישה היועמ"שית באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה בראשות עו"ד ענר הלמן, שכתבה כי יש לקבל את הבקשות בעתירות ולהוציא צווי ביניים נגד מהלך ההדחה של בהרב מיארה וקיום השימוע בוועדה. "אין מדובר בשימוע המתקיים על פי דין, אלא בשימוע למראית עין", נכתב.
בתגובה מתבקשת הוצאת צו הביניים עד להכרעה בעתירות עצמן, בין השאר מאחר ש"המשך נקיטת פעולות מכוח החלטת הממשלה משמעותו שרשור הפגמים שדבקו בה להליך כולו והרחבת הפגיעה בעצמאות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועיקרון שלטון החוק במדינת ישראל, תוך יצירת נזקים ארוכי טווח, שבחלקם אף יהיו בלתי הפיכים".
עוד טוענת בהרב מיארה בתגובה כי "הליך סיום כהונה פוליטי זה משנה מן היסוד את אופיו, עצמאותו, ממלכתיותו ויכולתו של כל יועץ משפטי לממשלה לבצע את תפקידו ולהיות שומר סף, ולהבטיח את תקינות פעילות הממשלה בגדרי הדין. פגיעה זו מקרינה באופן ישיר על פעילותם של כלל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. היא גם מקרינה על עצמאותם של הגורמים המשפטיים הממלאים תפקידים אחרים במערכת אכיפת החוק".
