סגור
נתיבי איילון נתיב מהיר
נתיבי איילון
פרסום ראשון

אחרי 20 שנה: הממשלה הסדירה את עבודת חברות תשתיות התחבורה

ההסכם שאושר בקבינט הכלכלי חברתי מגדיר את סמכויות נתיבי ישראל, נתיבי איילון וחוצה ישראל ומקבע את תוכניות העבודה שלהן לחמש שנים. למימונו יוקצו כ־58 מיליארד שקל מתקציב הפיתוח של משרד התחבורה עד 2031

אחרי משא ומתן של מעל 20 שנה בין חברות תשתית התחבורה בישראל - נתיבי ישראל, נתיבי איילון וחוצה ישראל - עם משרדי האוצר והתחבורה בממשלות השונות ורשות החברות, אתמול בלילה (ד') אישר הקבינט הכלכלי חברתי בממשלה הסכם שמסדיר לראשונה את העבודה מול החברות, שעד כה עבדו מכוח הסכמים זמניים, שיטה שגרמה לאי הסכמה על סמכויות, עיכוב תקציבים ואי וודאות.
את ההסכם הובילה חברת נתיבי ישראל עבור שלוש החברות. מדובר בהחלטה דרמטית שאומנם דורשת את חתימת ועדת הפטורים במשרד התחבורה, אך מהלך זה לא צפוי להיתקל בקשיים, שכן במשרד התחבורה הביעו תמיכה בהסכם וכבר שנים מבקשים להסדיר את הנושא. ההסכם שאישר הקבינט בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', קובע את תחומי האחריות וסמכויות בניהול פרויקטים, מסגרות תקציב ומייצר מנגנון לפתרון מחלוקות, שימנע מריבות בנוגע לסמכויות של החברות ויאפשר לקדם פרויקטים בצורה רציפה עם תכנון ארוך טווח. ההסכם מקבע את מסגרת העבודות של החברות לחמש השנים הבאות, ומאפשר להן לקבל פרויקטים חדשים במסגרת ההבנות שהושגו.
לצורך מימון ההחלטה, יוקצו 8.356 מיליארד שקל מתקציב הפיתוח של משרד התחבורה בשנת 2026 שיחולקו באופן הבא: 8 מיליארד עבור תשלומי פיתוח ו-356 מיליון שקל עבור התקציב השוטף. בנוסף, הוחלט כי להמשך מימון ההחלטה, יוקצו מתקציב הפיתוח של משרד התחבורה בשנים 2031-2027 סכומים נוספים: 50 מיליארד שקל עבור תשלומי פיתוח שיועברו בהתאם לתוכניות הפיתוח של החברות שאושרו בהתאם לקצב התקדמות הפרויקטים, ו-407 מיליון שקל עבור התקציב השוטף.
המחסור בהסכם מסודר בין החברות שבונות את תשתית התחבורה בישראל לבין המדינה גרם לא פעם למחלוקות. כך לדוגמה, נוצרו חיכוכים בין נתיבי ישראל לנתיבי איילון בהקמת כביש 531 שמחבר בין ערי השרון לכביש 6. בזמן שנתיבי ישראל הוגדרה כחברה שתוביל את הפרויקט, ההתקדמות מערבה לכיוון תוואי כביש 20 שבאחריות נתיבי איילון דרשה תיאום מורכב בין החברות. ההסכם החדש גם מניח את התשתית לפירוק חוצה ישראל, אם המהלך יצא לפועל, שכן הוא מסדיר את גבולות הגזרה של החברה ומאפשר העברת סמכויות באופן מסודר ויעיל.
היעדר הסכם מסודר הוביל גם לא פעם לקשיים בפעילות החברות שפועלות על בסיס תוכניות חומש. בספטמבר 2025 החשב הכללי נזף במשרד התחבורה שלא טרח להאריך את הסכם המסגרת עם נתיבי ישראל, אך נאלץ לאשר לו המשך התקשרות כדי להימנע מפגיעה בתשתית התחבורה בישראל. עם זאת, הוא החליט לאשר רק מחצית מהסכום שהמשרד דרש ולא את הסכום המלא, שעמד על 9.2 מילארד שקל. הוא דרש כי המשרד יחתום על הסכם מסגרת עם החברה, אחרת יידרש לבקש אישור מוועדת פטור ממכרזים עבור כל פרויקט בנפרד. עבור חברת ענק כמו נתיבי ישראל, מדובר בעיכובים ובירוקרטיה מיותרת. בתגובה להחלטת החשכ"ל השיב משרד התחבורה כי הוא מקדם את ההסכם מול נציגי חברות התחבורה הממשלתיות, כאשר מרבית ההבנות הושגו, וכי הוא קרוב לחתימה. כעת, כאמור, אחרי 10 חודשים של היערכות לחתימה ו-20 שנות דיון, ההסכם הנכסף מוכן ומאושר.
מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, בירך על ההסכם, שלדבריו "מהווה מנוע צמיחה משמעותי לשנים הקרובות, ומאפשר לחברה להמשיך ולהרחיב את פעילותה במסגרת תוכנית החומש החדשה, תוך שיפור השירות למשתמשי הדרך וקידום מהיר של פרויקטי תשתית ברחבי הארץ".