ריאיון חג
"שום רגולציה לא תזעזע את המערכת הבנקאית כמו שחקן חדש"
נדין בודו טרכטנברג חוששת לבנק ישראל שבו כיהנה בעבר כמשנה לנגידה: "כשיש איום ממשלתי על עצמאות הבנק המרכזי השווקים פוחדים"; מתגעגעת לתור הזהב של הנשים בפיננסים: "חזרנו אחורה. לראש הממשלה קשה למנות נשים", ולקדנציה בבנק ישראל: "5 השנים שלי שם היו חלום"; על פיצוץ רכישת הבנק הדיגיטלי אש בידי ישראכרט: "גם שידוך מגן עדן יכול להיגמר בגיהינום"
הגעתי בגיל 34 וללא עברית לאולפן, התחלתי לעבוד במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, וזה היה 100 אחוז עברית. מרוב תסכול הייתי מגיעה הביתה ובוכה. ביקשתי ממנואל לדבר איתי רק בעברית בבית כדי להתאמן"
גם אם זה קשה, צריך לנסות. כי שום רגולציה לא יכולה לזעזע את המערכת הבנקאית כמו בנק חדש. אפילו ואן זירו, שקשה להם, הזיזו את המחט. רוצה לרוץ מרתון? – יכול להיות שבק"מ הראשון תרצי למות"
הבחירות לכנסת, שיתקיימו בעוד כחודש וחצי, יעסקו במספר נושאים קריטיים: גיוס חרדים, ועדת חקירה ממלכתית, וכמובן מחדל 7 באוקטובר. מטבע הדברים, הן צפויות לדחוק הצידה נושאים כלכליים, בהם עצמאות בנק ישראל, אבל עבור ד"ר נדין בודו טרכטנברג (70), שכיהנה כמשנה לנגידת בנק ישראל, מדובר בסוגיה קריטית לכלכלת המדינה, לא פחות.
"המתח בין הבנק המרכזי למשרד האוצר הוא בלתי נמנע", אומרת טרכנטברג בריאיון חג לכלכליסט, "כי מה לעשות, לבנק המרכזי יש את המדפסת לכסף, ולממשלות בכל העולם חסר כסף. את היעדים לבנק המרכזי נותנת הממשלה. השאלה היא איך להגיע אליהם. הבעיה היא שבישראל לנגיד יש תפקיד נוסף, הוא גם יועץ כלכלי לממשלה. זה יוצר מצב של גלישה לתחום של השר, ודריכה על הרגליים שלו בנושאים פוליטיים־ציבוריים. אסור שזה יגיע לפיצוץ, אבל מה שקרה עם סמוטריץ' התקרב לכך".
טרכטנברג אומרת את הדברים בעקבות העימות בין נגיד בנק ישראל אמיר ירון, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על מדיניות הריבית. בעוד שהבנק נקט בקו זהיר של שמירה על ריבית גבוהה (סביב 4% ומטה) בשל השפעת המתיחות הביטחונית על המשק, השר דיבר בטון תקיף על כך שבנק ישראל צריך להוריד ריבית בהתבטאויותיו בתקשורת, ואף הציב אולטימטום פומבי, לפיו אם הנגיד לא יוריד את הריבית בקרוב - יפעל להורדת מסים ‑ מהלך שנחשב בעיני כלכלנים כאיום ישיר על עצמאות הבנק.
אם הקונפליקט מובנה, מה אפשר לעשות כדי להרגיע אותו?
"מהממשלה מצופה להוריד את גובה הלהבות. הנטייה שלנו היא לשמוע את מי שצועקים. העולם הפיננסי מאוד חושש מהתערבויות פוליטיות בעבודת הבנקים המרכזיים. כשיש איום ממשלתי על עצמאות הבנק המרכזי השווקים פוחדים. זה יכול להביא לפיחות מהיר, ירידות בשווקים, זה פתח להידרדרות. היו שיעורים קשים שלמדנו על זה מכל המדינות. זה מדרון חלקלק. כבר ראינו בארץ הידרדרות לכ־%450 אינפלציה, כשאיפשרו לפוליטיקאים לקבוע את הטון. זה עלול להכניס את המשק לטלטלה מאוד גדולה".
נדין בודו טרכטנברג (70)
מצב משפחתי:
ילידת קנדה. נשואה לפרופ' מנואל טרכטנברג ואימא לשלוש בנות. גרה בתל אביב
השכלה:
תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת מונטריאול. תואר שני בפילוסופיה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד. דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת הרווארד
ניסיון מקצועי:
סגן יו"ר דירקטוריון הבנק הדיגיטלי אש. דירקטורית בחברת הקריפטו ביטס אוף גולד. חברת ועדת ההשקעות באונ' העברית. יו"ר ועדת ההשקעות ודח"צית בחברת הגמל של אלטשולר שחם. לשעבר משנה לנגיד לנגידת בנק ישראל
עוד משהו:
הכירה את בעלה בחוג בית שהקים לדיונים בנושאים פוליטיים וכלכליים כשהשניים למדו באוניברסיטת הרווארד
יש זילות של מוסד הנגיד בעיני הממשלה?
"לא זילות, אי הבנה. אני לא מצפה שכולם יבינו כמה עדין הוא תפקיד הבנק המרכזי. הרבה פעמים התגובה היא של בורות. לפעמים זה כדי לקבל כותרת, פוליטיקאים צריכים לקבל כותרות כדי להיבחר. אבל זה לא התפקיד של הנגיד. הוא לא במשחק של לקבל כותרות והתגובות שלו חייבות להיות מקצועיות. יש הרבה התבטאויות פוליטיות טיפשיות שצריך לעצור. הסיכון נובע מזה שהשווקים מתחילים לחשוש שאולי הפוליטיקאים באמת יתערבו בעצמאות הבנק, וזה הביג נו. כי אתה מתבטא, ושוב מתבטא, אומרים 'וואלק בסוף אולי יעשו משהו'. זה מסוכן ופה צריך להיות מאוד זהיר".
פרופ' ירון התריע, מתוקף תפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה, על צעדים פוליטיים מסוכנים, כמו הרפורמה המשפטית ב־2023 והשלכותיה על הברחת משקיעים והורדת דירוג אשראי. אפשר בכלל להימנע מהתנגשות?
"כולם בארץ יהרגו אותי בגלל מה שאני הולכת לומר. בישראל יש לנגיד תפקיד נוסף שלא קיים במקומות אחרים בעולם: יועץ כלכלי לממשלה – ובו כן מצופה ממנו להתבטא. אני טוענת שהתפקיד הנוסף בעייתי וצריך לבטל אותו, בין היתר בגלל זה. התוספת הזאת בעייתית, כי היא מביאה את הנגיד להתבטא בנושאים כמו מחיר למשתכן, הרפורמה המשפטית וכו'. גם אם מקצועית הוא לגמרי צודק – עדיף שמישהו אחר יגיד את זה. לטעמי עצמאות בנק ישראל כ"כ חשובה – שעדיף לא לגלוש לתחומים שמייצרים להבות ועלולים לדרדר את הפוליטיקאים להתערבות בעצמאות הבנק המרכזי".
הנגידים הקודמים לא חשבו ככה.
"כל הנגידים הקודמים אהבו את התפקיד של להיות יועץ כלכלי לממשלה. זה נותן לגיטמציה להתבטא על כל המהלכים שלה - אבל בסוף הם מתאהבים בזה. אני לא רוצה ולא מתכוונת להצדיק התנהגות של הממשלה שמתערבת בדברים שלא התערבה בהם בעבר, אבל הפלישה לטריטוריה של שר האוצר – מסכנת את עצמאות הבנק, כי אם לך מותג לגלוש לטריטוריה שלי, גם לי מותר לגלוש לשלך".
את חתמת על עצומת כלכלנים נגד הרפורמה המשפטית.
"זה לא היה כנגידה. חשבתי שזה שינוי מאוד מהיר, מאוד דרסטי, במוסדות מאוד חשובים לתפקוד הדמוקרטיה. שינויים כאלה משפיעים על הצמיחה".
אפשר בכלל להפריד בין החלטות פוליטיות לכלכליות?
"תפקיד בנק ישראל הוא לא לנהל את הכלכלה, הוא יותר צר. היעדים שלו מוגדרים על ידי הממשלה, והם בראש ובראשונה מתייחסים לאינפלציה וליציבות המערכת הפיננסית. בישראל נתנו לבנק המרכזי תפקיד שהוא הרבה מעבר למקובל. יש צורך כ"כ חשוב בעצמאות של הבנק המרכזי, אבל מחיר העצמאות הוא לצמצם את התחומים שבהם אתה עוסק כדי לשמר אותה. והוא עלול לאבד את המעמד שלו אם הוא נגרר לוויכוחים בנושאים שבהם הוא לא באמת יכול לעשות כלום חוץ מלומר לממשלה: 'אתם לא בסדר'. לכן לדעתי זה מיותר ומסוכן".
"הכתובת היתה על הקיר"
בנוסף לקריירה העשירה שלה, טרכטנברג היא גם אשתו של פרופ' מנואל טרכטנברג, שמשמש כיועץ כלכלי לראש מפלגת ישר גדי איזנקוט, ואף שובץ ברשימתו לכנסת במקום ה־117 הסמלי. ב־2015 התמודד טרכטנברג ‑ שעמד בראשות הוועדה שנשאה את שמו וניסחה המלצות להתמודדות עם יוקר המחיה אחרי המחאה החברתית של 2011 ‑ ברשימת המחנה הציוני לכנסת. ייתכן שהדבר אף עלה לנדין במשרת נגידת בנק ישראל, לאחר שבדצמבר 2018 ראש הממשלה אז (והיום) בנימין נתניהו העדיף למנות לתפקיד את פרופ' אמיר ירון על פניה.
היית כפסע מתפקיד הנגידות אחרי ששימשת משנה לנגידה קרנית פלוג והפסדת במרוץ מול פרופ' אמיר ירון. יש עדיין תחושת החמצה?
"הייתי משנה לקרנית פלוג 5 שנים שהיו תפקיד חלום. אם היו נותנים לי אפשרות להיות מספר 1 לא הייתי מתלבטת אפילו לחצי שנייה, כי זה החלום מבחינה מקצועית, ומבחינת ההשפעה על המשק הישראלי. בטח שזאת היתה אכזבה, אבל אכזבה קטנה, כי הכתובת היתה על הקיר. היחסים בין הנגידה, שאני מזוהה איתה, לראש הממשלה לא היו במיוחד חלקים, זה התחיל בזה. חוץ מזה בעלי היה מועמד להיות שר האוצר מטעם המחנה הציוני – זה היה יכול לשים אותנו בניגוד ענינים והיינו צריכים לבחור. נכון שכשהיה צריך לבחור נגיד בעלי כבר היה מחוץ לפוליטיקה, אבל השמחה אילו הייתי נבחרת - הייתה בהפתעה".
יש קנאה באמיר ירון?
"לא. כי העולם שלי מלא ומעניין ביותר, לא הייתי מגיעה למה שאני עושה היום ללא ההפסקה מהבנק. כל עולם תוכן הוא אחר וזה מרתק".
גם מול קרנית פלוג וסטנלי פישר היו ניסיונות התערבות בעצמאות הבנק.
"היו כל הזמן ויכוחים בלי סוף. עם שרי האוצר דאז, לפיד ואח"כ כחלון. אבל באנלוגיה לספורט, להביא את סטנלי פישר לתפקיד - זה לא שהביאו איזה שחקן מדרג נמוך - הביאו מייקל ג'ורדן. הוא היה אחד הטובים בעולם, ואי אפשר להשוות אותו לאף אחד אחר. זה היה מאוד יוצא דופן שהוא הסכים לשחק במגרש הקטן שלנו, זה הראה על עוצמות הרגש הציוני שלו. אבל היה לו מעמד יוצא דופן".
ולפלוג?
"קרנית קודם כל עשתה רק קדנציה אחת, אז אולי היא פחות זכורה, אבל היא נבחרה לנגידה הטובה בעולם במגזין שעושה דירוג של הנגידים, במשך 5 שנים ברציפות. זה הגיע לה, כי היא עשתה בשקט את מה שצריך לעשות. נכון שלא היה קוביד או 7 באוקטובר, אבל זאת היתה תקופה אתגרית. הריביות בעולם היו שליליות, והיו התערבויות בשוק המט"ח שלא אהבו בבנק, כולל ממשרד רה"מ. היו עימותים, אבל היא בסוף עשתה את כל מה שצריך פשוט בשקט. נשארנו חברות".
יש תסריט שבו את חוזרת לבנק ישראל כנגידה?
"אצטט את סטנלי פישר - אף פעם לא סירבתי לתפקיד שלא הוצע לי. אני לא מרגישה שסיימתי את החיים המקצועיים ואני ממשיכה בשיא המרץ. לפעמים, כשאני מקנאה בחברות שהולכות עם קוקטייל לאורך חוף הים, אני מזכירה לעצמי שזה לא מה שאני רוצה לעשות".
"היה ברור שתור הזהב של הנשים לא יימשך"
טרכטנברג מייצגת במידה רבה את מה שכונה "תור הזהב של הנשים בפיננסים". התקופה חסרת התקדים באמצע העשור הקודם שבה שורת נשים איישה את תפקידי המפתח ברגולציה הכלכלית ובניהול הבנקים: פרופ' קרנית פלוג כיהנה כנגידת בנק ישראל, טרכטנברג כמשנה שלה, דורית סלינגר ניהלה את רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, חדוה בר כיהנה כמפקחת על הבנקים. נשים גם עמדו בראש הבנקים המובילים: רקפת רוסק עמינח (לאומי), לילך אשר טופילסקי (דיסקונט), וסמדר ברבר צדיק (הבינלאומי).
"זאת היתה קונסטלציה יוצאת דופן. ידעתי שזה לא יימשך", אומרת בודו טרכטנברג. "לגליה מאור (מנכ"לית בנק לאומי לשעבר), אישה שאני כ"כ מעריכה, היתה על זה השפעה ענקית. היא גידלה נשים כמו רקפת לתפקיד בלאומי, אבל גם את חדוה בר, כשכיהנה כמפקחת על הבנקים לפני כן. מה שקרה אחר כך הוא תוצר של ההשפעה הזאת. כי בד"כ נשים מקדמות נשים וזה יוצר אפקט של כדור שלג חיובי. אז במובן הזה איפה שאנחנו היום – זה עצוב".
חזרנו שנות אור אחורה?
"חזרנו אחורה לכמעט כלום. לא רק בפיננסים. רואים את זה במספר השרות, המנכ"ליות, המינויים הבכירים של נשים. אני גם חושבת שלראש הממשלה הספציפי הזה כנראה קשה עם הנשים. תסתכלי בממשלה שלו. יכול להיות שהוא לומד את זה מהבית. זה מדכא אותי וכואב לי כאם ל־3 בנות. אבל אני אישית עדין במשחק, וזאת גם אחת הסיבות שאני לא יורדת מהגלגל. אם ארד ממנו - זה יהיה עוד אישה שירדה מהגלגל".
בעלך ניהל קריירה פוליטית קצרה בין השנים 2014 ל־2017 כשהתמודד ברשימת המחנה הציוני כמועמד המפלגה לתפקיד שר האוצר. את שמחה או מאוכזבת מהחזרה של בעלך לזירה הפוליטית?
"הודות לזה הכרנו בהרווארד. הוא הקים חוג בית לאנשים שמתענינים בנושאים חברתיים ופוליטיים. היינו סטודנטים מכל העולם מחוגי כלכלי ומדעי המדינה ונפגשנו לדבר על נושאי כלכלה וחברה. ככה הכרנו. אצלי יש חיידק ציבורי בתחום הפיננסי. החיידק הפוליטי זה שלו".
על מה את ובעלך מתווכחים?
"אנחנו מתווכחים מהבוקר עד הערב. שנינו די מתונים ככלכלנים. בגדול: שנינו לא היינו רוצים לראות התערבויות ממשלתיות גדולות, שנינו מאמינים שתמריצים נכונים יתנו לשוק לעבוד. מצד שני ברור שיש נושאים כמו בריאות, זיהום אויר שבהם השוק הפרטי לא מסוגל לטפל באינטרס הציבורי הרחב. פה אנחנו מאמינים בהתערבות – אז הוויכוח בינינו הוא בעיקר על איפה עובר הגבול. למשל לאחרונה מאוד פופולרי להטיל מס על העשירים. לשנינו אי השוויון החברתי מפריע. אולי אני קצת יותר אוהבת את כוחות השוק, ומנואל קצת יותר את ההתערבות. בדרך כלל בזוגות - זה הפוך. אז אצלנו ההבדל הוא בניואנסים".
תצביעו לאותה מפלגה?
"גם זה לא ברור. ברור מה הוא יצביע (הוא בצוות 100 הימים של איזנקוט, המנסח את ימי העבודה הראשונים לממשלה בראשות איזנקוט אם ייבחר). אני עוד לא החלטתי".
"בנק אש יתחבר לשחקן גדול ותהיה קפיצה"
למרות תחושת ההחמצה, סיום תפקידה הציבורי התקבל באהדה מוגברת על ידי המגזר הפרטי והטכנולוגי שעבורו - הניסיון הבנקאי והרגולטורי של בודו טרכטנברג הוא דוקא נכס. מאז 2020, סוף תקופת הצינון מבנק ישראל, היא בצלילה לעולם הפינטק והפיננסים.
בנק אש מזוהה עם ניר צוק, כמשקיע עוגן בו – עלה לכותרות לאחרונה לפני חודש, כשהתברר שעסקת הענק לרכישת הבנק לפי שווי של 400 מליון שקלים על ידי חברת ישראכרט בשליטת יצחק תשובה התפוצצה, ארבעה חודשים בלבד לאחר שנחתם מזכר ההבנות בין הצדדים.
למה זה התפוצץ? מה גילו שגרם לחתן לברוח?
"זה נראה כמו בחתונה ממבט ראשון. בהתחלה אחד נראה מושלם לשני, אבל כשאתה מכיר יותר אתה רואה שזה לא כמו שזה נראה. לא הייתי מעורבת בעסקה, אבל מניסיון החיים שלי בסוף הכל תלוי באנשים, ולאנשים ברמה האישית יש אינטרסים אישיים ועליהם זה יכול ליפול".
יש לכם עדיין סיכוי להיות השחקן שמטלטל את הבנקים?
"יש סיכוי. כשבסוף נתחבר לשחקן גדול ואז תהיה קפיצה. כשאני מסתכלת, הדרך של ואן זירו מאוד קשה לעשות אותה לבד. זה מה שניסינו לעשות עם ישרכארט וזה לא עבד. גם שידוכים מגן עדן נגמרים לפעמים בגיהינום".
יבוא שידוך יותר טוב?
"כן. זה יכול להיות גוף פיננסי אבל לא רק. בארה"ב יש חברות שלא היו בנקים בכלל ורוצות לתת שירותים שבנקים נותנים, ומחפשים איך לעשות את זה".
למה הבנק חייב להמריא עם שידוך?
"כדי לעשות קפיצה. רואים את זה בואן זירו. לאסוף לקוח לקוח כשהבנקים הגדולים כ"כ חזקים – זו דרך מאוד ארוכה".
היו פיטורים פתאומיים בחברת הטכנולוגיה של הבנק. זה מסוג הדברים שהביאו להתפוצצות המכירה?
"נכנס ה־AI, רוב העובדים שם היו מתכנתים. היתה מלחמה ולא רצו לפטר באמצע, אז עכשיו היה התיקון הזה".
איך הקשר בינן לבין הבנק הדיגיטלי אש נולד?
"המייסד המרכזי, יובל אלוני, היה סטודנט שלי ליזמות וכלכלה גלובלית במסגרת תוכנית לתואר שני במנהל עסקים. נסענו לחו"ל במסגרת התוכנית. כשפגשתי אותו בבנק ישראל בקמפוס הוא אמר לי: 'את יודעת, אני רוצה לבנות בנק דיגיטלי'. אמרתי לו 'בהצלחה', בנימה של: 'אתה בכלל יודע מה זה אומר לבנות בנק?'. סיימתי את הכהונה, הוא חזר אלי עם זה. אמרתי שנדבר אחרי תקופת הצינון שלי - והנה זה קרה".
קראו לך כדי לעזור לפתוח דלת מול הרגולטורים?
"מצידי זה לא כ"כ לפתוח דלת. מצד הרגולטור צריך להבין שלא צריך להטיל רגולציה כה כבדה על דבר כה קטן ומצד שני להראות לטכנולוגים את ההיגיון ברגולציה. הרגולציה בארץ היא מאוד מסורתית, מסורבלת, בלי הרבה יוזמה – כי לא צריך. אז אני מברכת מאוד על היוזמה של לעשות משהו אחר. לרגולטור אין הרבה נסיון בהקמת בנקים חדשים, חוץ מעם וואן זירו, ואז כל המבנה והגישה הם כאילו אתה מדבר עם בנק הפועלים. אבל אין לך 10 אלפים עובדים, והתחלה עם 50 אחוז מהצרכנים בשוק. אז מראש – כדי ששחקנים חדשים יוכלו להתחיל צריך להוריד את הדרישות".
אם חשבת שהרעיון שאפתני מדי למה הצטרפת?
"כי יובל נכנס לתחום עם חזון מוצדק – שהבנקאות היום כבר לא משקפת את היכולות הטכנולוגיות שיש בעולם. יש לו גם גישה חברתית יוצאת דופן בעולם הפיננסי, שאתה רוצה שהלקוחות שלך ייהנו מהרווח, כשבעזרת הטכנולוגיה הכל אמור להיות יותר קל ויעיל. הוא גם אמר: 'בדירקטוריון שלי יהיו חצי חצי גברים נשים', וכך היה".
במה הבנקים מפגרים אחרי הטכנולוגיה?
"בריבית על העו"ש או על הפיקדונות – הלקוח נותן את הכסף שלו לבנק שעושה מזה כסף בזמן שהלקוח לא כ"כ נהנה מזה, אלא אם הוא עשיר ומכיר את מנהל הסניף. זה אומר שהמוצרים נורא קשיחים, והרבה פעמים לא מתאימים לצרכים. למשל הפיקדונות הם לפי חודש, ההלוואות ומתי משלמים אותן מאוד קשוחות. זאת נוקשות שנובעת מקשיים טכנולוגיים שכבר לא רלבנטיים. הטכנולוגיה יכולה לאפשר לך לבוא עם מוצר יותר גמיש שמתאים לצרכים".
מה ההבדל העקרי ביניכם לבין ואן זירו?
"כל המודל הוא שונה. ואן זירו עובדים עם טכנולוגיה מוכרת של חברה בנלאומית, טאטא, שמספקת לכל העולם תשתיות בנקאיות מלאות. לא משהו חדשני במיוחד, אבל כן עובד. מצד שני הם רצו מהר מאוד לתת שירותים מאוד רחבים כמעט כמו שהבנקים נותנים, מט"ח וכו', עם דגש על אוכלוסיה יותר אמידה. אצלנו יש טכנולוגיה חדשה, ומתחילים במוצר אחד (ריבית על העו"ש). ככה עושים בנקים דיגיטליים בעולם, ולאט לאט מוסיפים דברים. אנחנו לא מצפים שלקוחות יעזבו את הבנק שלהם, אלא שיהיה להם אותנו כעוד חשבון בנק".
יש היתכנות כלכלית להקמת בנק? הבנקים בארץ נותנים שירותים דיגיטליים די מקיפים.
"הבעיה היא אחרת. הרבה מהפינטקים שהיו יכולים לספק את אותם מוצרים ושירותים שהבנק מספק, רק שאין להם יכולת להתמודד עם הרגולוציה. הרפורמות שנעשו בעבר אפשרו לחברות פיננסיות אחרות לרכוב על גב של בנק, לא להתחרות בו, וזה בדיוק המסלול שאנחנו מתחילים".
למה לך להיכנס למיזם שלפניו כ"כ הרבה קשיים?
"כי גם אם זה קשה, צריך לנסות. כי שום רגולציה לא יכולה לזעזע את המערכת הבנקאית כמו שחקן חדש, אפילו ואן זירו, שקשה להם, הזיזו את המחט. הרבה אנשים משתמשים בואן זירו היום להעברות מט"ח, כי זה הרבה יותר זול, וזה בדיוק אחד המקומות שבהם המרווח של הבנקים מאוד גדול. כשאתה אומר לבנק 'אז אעשה את זה בואן זירו' לפעמים מורידים לך עמלה. בעתיד בנקים יצטרכו להוריד לך אותה בלי הטלפון הזה לבנק. אבל ככה זה מתחיל. רוצה לרוץ מרתון? – יכול להיות שבק"מ הראשון תרצי למות".
"אמרו 'את לא יודעת מה קורה באלטשולר?'"
לפני 3 חודשים טרכטנברג נכנסה לתפקיד יו"ר ועדת ההשקעות בדירקטוריון בית ההשקעות אלטשולר שחם, וכדח"צית בחברת הפנסיה והגמל הציבורית שלו. מדובר בבית ההשקעות שהיה הגדול ביותר בשנים 2022-2018, אבל מאז חווה בריחה ממושכת של עשרות מליארדי שקלים, בעקבות תשואות חסר ביחס למתחרים. השבוע נחשף בכלכליסט כי בעלי השליטה באלטשולר שחם פיננסים, גילעד אלטשולר וקלמן שחם, בוחנים את מכירת השליטה בבית ההשקעות.
חששת להגיע במצב כזה?
"אמרו לי 'מה? את לא יודעת מה קורה באלטשולר?' אמרתי 'זה דווקא מעניין. אם זה עובד מצויין אז מה הם צריכים אותי?' אני אוהבת שינוי. נכנסתי ואני חלק מהשינוי, שכבר היה בעיצומו בלי קשר אליי. הם שינו לגמרי את מערך ההשקעה, הביאו אנשים חדשים. זה לא רק שינוי תדמיתי. זה גם ביכולות".
גילעד האמין בשוק הסיני ובשוק האמריקאי והיה חשוף אליהם מאוד.
"אולי זה היה נכון בזמנו. היום החשיפה יותר מפוזרת בדומה למקומות אחרים. ברור שתשואות נמוכות יותר יכולות להיות מושפעות גם מהתחזקות השקל. כשאומרים פערים – מספיק שפה התשואה 6% ושם 7% כדי שתהיה משיכת כסף. גם פערים קטנים על פני 30 שנה עושים הבדל".
כשדמי הניהול גבוהים יחסית יש פחות סלחנות לירידה בתשואות.
"דמי ניהול די דומים בכל מקום, הדיפרנציאציה נובעת מהתשואה נטו".
גילעד היה נעול בתפיסה עיקשת?
"קודם כל הוא איש חכם עם עומק. הדיונים איתו הם מאוד אמיתיים. מותר לא להסכים ואף אחד לא עורף את הראש למי שלא חושב כמוך. זה שהסכים להביא מישהו כמוני זה סימן לשינוי גישה. זה מעיד על המוכנות לשחרר. רק אחר כך ישבנו ודיברנו ארוכות".
אפשר לעשות שינוי אחרי נטישות של עשרות מיליארדי שקלים?
"דווקא בחודשים האחרונים רואים אצלנו תשואות טובות מאחרים. יש אינרציה, חוסכים לא זזים מהר ממקום למקום. גם אם הישנים שעזבו לא יחזרו - יש כל הזמן חדשים שמצטרפים. הם ייראו איפה יש תוצאות טובות ולשם יבואו".
את גם דירקטורית בחברת הקריפטו הישראלית Bits of Gold. מה גרם למחדל של דליפת פרטים של 200 עד 250 אלף לקוחות?
"הפריצה היתה בחברה חיצונית שהיא ספק של ביטס או גולד (מטא בייס). מה שדלף שם הוא שם, אימייל, ת"ז, אבל לא המפתח שדרכו אפשר להגיע לכסף של הלקוחות. צריך להגיב יותר מהר כשספק שלך נחשף למחדל אבטחה. בשביל זה אתה צריך לדעת מהשנייה שזה קורה. מהרגע שבו הבנו סגרנו גישה לפרטיים האישיים וזה נעצר. אבל לדעת אחרי 24 שעות זה לא מקובל. היינו צריכים לדרוש עדכון מיידי, כדי שנוכל להגיב יותר מהר. זה דורש ניהול סיכונים לא רק של המערכת שלך, אלא של הספקים שלך, ושל הספקים של הספקים".
מה לך ולפלטפורמת קנייה ומכירה של מטבעות דיגיטליים?
"זאת חברה שהיא האקסצ'יינג של הקריפטו. כשתופעת הביטקוין פרצה לעולם זה פחות עניין אותי. בבנק ישראל הקמתי צוות בינמשרדי להבין מה זה היצור הזה ומה הוא מביא לעולם. בינתים זה מאוד התבגר. להבנתי זה לא כסף, כי אי אפשר להשתמש בו בכל מקום, השווי לא יציב וקשה לשלוט בו. אבל בחלק הטכנולוגי של הבלוקצ'יין היתרונות הם שזה מתאים לטרנזקציות קצת מסובכות ולעסקאות בינלאומיות. בסוף מאחורי כל מטבע כזה יושב דולר שזה כסף, וזה כבר נכנס לעולם של המפגש בין העולם הפיננסי לריאלי שאני מתענינת בו. יכולה להיות פה השפעה גדולה על העולם הריאלי, ואפשרויות שאי אפשר לעשות היום עם הכסף הישן".
איך הביאו אותך לחברה?
"הכרתי אותם עוד מימי בנק ישראל. אהבתי אותם כי הם התעניינו בתופעה עצמה ולא באיך להפוך למיליארדר בשבועיים. הם רצו ודרשו שמישהו יפקח עליהם. כשאמרו שהם רוצים לעשות שקל יציב (נכס קריפטו דיגיטלי שערכו צמוד לשקל הישראלי המסורתי, המטבע שהשיקו נקרא BILS - ד.ב), השתכנעתי שמה שהם עושים מעניין וכבר דומה לבנק. כי זה מאפשר לסחור במטבעות מרכזיים לא בדברים איזוטריים שרואים בדארק ווב".
"היהדות אצלי היתה פסיבית"
טרכטנברג נשואה כאמור לכלכלן פרופ' מנואל (מנו) טרכטנברג, שעמד בראש ועדת טרכטנברג. היא נולדה וגדלה במונטריאול, קנדה, דוברת הצרפתית. בת לאב מהנדס מחשבים, יליד אנטוורפן שבבלגיה, שהפך לפרופ' לבלשנות, ולאם ילידת קנדה, שעבדה בחברת סקרים. "למדתי שם תואר ראשון בכלכלה. עשיתי תואר שני באוקספורד, שם למדתי פילוסופיה וכלכלה. משם הלכתי לדוקטורט בכלכלה בהרווארד (בהנחיית מי שלימים יהיה שר האוצר של ארה"ב, לארי סאמרס, ד.ב) ושם הכרתי את מנואל".
לדבריה, "הגורל לעלות לישראל הגיע דרך מנואל. היה ברור שלחזור לארץ מאוד חשוב לו. עבורי חוץ מלימודים וספורט שעליהם עבדתי קשה - היהדות אצלי היתה פסיבית. גדלתי עם עניין בעולם הגדול, וזה לא יוצא דופן אצל הקנדים. אני הצטרפתי אליו לישראל כניסיון, לא כמשוכנעת. אמרתי לעצמי כמו בכל מעבר מדינה שבחצי שנה הראשונה אני משעה את השיפוט שלי. מבחינה תרבותית מצאתי בישראל משהו שמאוד מתאים, אני בן אדם מאוד לא היררכי, ובמובן הזה ישראל מתאימה מאוד לאישיות שלי.
"הגעתי בגיל 30 וללא עברית לאולפן, התחלתי לעבוד יחסית מהר במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, וזה היה 100 אחוז עברית, עם המון עזרה מקולגות לצלוח את מכשול השפה, אחרת לא הייתי מצליחה להיקלט בצורה כ"כ עמוקה. לפעמים מרוב תסכול במלחמה הזאת הייתי מגיעה הביתה ובוכה. ולמרות זה ביקשתי ממנואל לדבר איתי רק בעברית בבית כדי להתאמן. את יודעת מה זה להתווכח עם בן זוג בלי שפה? אבל הכרחתי את עצמי".
"לא יודעים כמה נלחמתי לרכוש את העברית, זו השפה הרביעית שלי אחרי צרפתית כשפת אם, אנגלית וספרדית. גם האנגלית שלי לא הייתה משהו, כי ללמוד אנגלית במונטריאול היה אז כמו ללמוד את שפת האויב. עם העברית היה לי דה ז'ה וו – שאני שוב חוזרת מבחינת כושר הביטוי לכיתה א' , זה היה אתגר מאוד גדול".
מכאן, טרכטנברג החלה קריירה בת 22 שנה בבנק הפועלים. בתפקידה האחרון שימשה מנהלת קשרי משקיעים בחטיבה האסטרטגית. לימים גם שימשה סגנית הדיקן באוניברסיטת רייכמן. בשנת 2014, הנגידה דאז, קרנית פלוג, מינתה אותה למשנה שלה. "אין הרבה כלכלניות בכירות בארץ", מספרת טרכטנברג. "קרנית ואני הכרנו בכנסים ובשיחות לצורך ניתוח של המשק הישראלי. ב־2014 קרנית הציעה לי לשמש כמשנה שלה".
מתי הרגשת שאין מספיק נשים בכלכלה?
"זה היה בולט כבר בתוכנית לימודי כלכלה בהרווארד. יש משהו כמו 200 סטודנטים מתוכם בקושי 20 נשים. לגברים היו סטאדי גרופ, פרופסורים מנטורים מאוד קרובים, זה דבר מרכזי בקרירה האקדמית. אפליה סמויה שאין בה אשם ישיר, אבל מרגישים אותה.
"אחר כך, בקריירה מרגישים את זה על פני הזמן, ויותר ככל שעולים במדרגות הניהול. בין גברים תמיד מצאת ריקוד של צ'ארם אחד לשני, כאישה את לא יכולה להשתמש בזה. זה מסוכן. אז אותנו, הנשים, רואים כמרוחקות.
"אחד הדברים שאהבתי בבנק ישראל בעידן של הנשים זה שיכולנו להשתמש בצ'ארם שלנו בינינו. היינו כמעט 50 אחוז נשים, אז אם יש למישהי יש נעליים יפות את יכולה להחמיא לה בכניסה לישיבה ולא להרגיש שזה לא במקום. עם גברים נמנעים מזה".
מה היית רוצה לראות אחרת במדינה?
"מינויים. קחי יצוג בגוף כמו ה־OECD שמאוד חשוב, עד כדי כך שבמדינות אחרות שולחים אליו נגידים לשעבר. ישראל שולחת לפעמים גם אנשים שלא יודעים אנגלית. אם יש מקום שבו אתה יכול להשפיע בטריטוריה שהיא מקצועית – איך אפשר לווותר על זה?"
