סגור
חיפוש

דעה
קהילת יוצאי אתיופיה זקוקה לפינוי-בינוי מסוג חדש

משרד הבינוי והשיכון היה אמון על המשך קידומן של תוכניות פינוי-בינוי בשכונות בהן חיים ריכוזים של אנשי הקהילה, אך אלו מתאפיינות במדיניות "אלטרואיסטית" - הממתגת אותם בשוגג כחלשים ותלותיים. על מנת לתקן את המציאות הזו, נדרשת תוכנית מותאמת אישית לכל אחת מהשכונות, לפי התנאים הייחודיים לה. כך, לא יירחק היום בו טובי בניה ובנותיה של הקהילה ישובו להתגורר בשכונות ילדותם

קהילת יוצאי אתיופיה שוברת שיאים בתוכניות שקודמו למענה מאז המבצע הגדול הראשון להעלתה ארצה בשנות ה-80, "מבצע משה", ועד היום. הגם שחלפו כ-40 שנה, מדינת ישראל ממשיכה במדיניות ה"אלטרואיסטית" הממתגת, בשוגג, את קהילת יוצאי אתיופיה כקהילה חלשה ותלותית.
מדיניות האלטרואיזם הפכה בפוליטיקה הישראלית של "שמור לי ואשמור לך" למדיניות של הדרה ואפלייה במגורים, בחינוך, ברפואה ובמרחב הציבורי. רבים יסכימו שהפכנו ל"שק החבטות" של בורי ועם הארץ, ככל שהשסע והקיטוב מעמיק בחברה.
בתחום המגורים הוסללו מרבית יוצאי אתיופיה, ללא ידיעתם, לריכוזים בשכונות מוזנחות במעמד סוציו-אקונומי נמוך בערי מטרופולין.
ההסללה של עולי אתיופיה בתחום יצרה מפגש תרבויות מאתגר במיוחד. מעבר להשתלבות במדינה מערבית, נחשפו לראשונה העולים מאתיופיה להתנהגויות ותחושות שאינן מוכרות ומקובלות בתרבותם, כגון חוסר כבוד, חוצפה, זרות, סמים, פשע, אלימות ואפליה בין קבוצות בחברה. לימים, המאבק לשמור ולהגן על הילדים ודור העתיד מפני הסביבה המאתגרת, בלשון המעטה, הפכו לעיסוק הקהילתי העיקרי והבלתי פוסק בשגרת החיים.
2 צפייה בגלריה
פרויקט פינוי בינוי הריסה זירת הנדלן
פרויקט פינוי בינוי הריסה זירת הנדלן
פרויקט של פינוי-בינוי (ארכיון)
(צילום: אוראל כהן)
אין חולק, כי השכונות הנ"ל נזקקות לחידוש מהיסוד כחלק מהצורך בהתחדשות אורבנית, ובהתאם בדצמבר 2016 אישרה ועדת השרים לקידום שילובם של אזרחים יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, את תוכנית משרד הבינוי והשיכון בתחום ההלוואות לדיור וההתחדשות העירונית ליוצאי אתיופיה.
לפי התוכנית, משרד הבינוי והשיכון היה אמון על המשך קידומן של תוכניות מפורטות בשכונות להתחדשות השכונה, ולפעול לעידוד בעלי הדירות לקידום פרויקטים של פינוי-בינוי תוך היוועצות עם גוף מקצועי שיוקם מבני הקהילה. לטובת כך הוקצה תקציב של 120 מיליון שקל.
כיאה לעולים מאתיופיה נכתבה להם תוכנית מסגרת, אך לא נערך הליך "הפקת לקחים מתוכניות שקודמו בשנים האחרונות וניתוח החסמים ובעיקר הבנת הצרכים וההזדמנות לשינוי ולתיקון באמצעות התחדשות עירונית מהיסוד", כפי שנאמר בהודעת דוברות משרד הבינוי והשיכון והצהרת ראש הממשלה בעת אישור תוכנית המסגרת והתקציב.
חלפו 5 שנים מאישור התקציב, ונראה שמשרד הבינוי והשיכון כשל במשימת עידוד בעלי הדירות, אולם התחזק הנרטיב, לפיו העולים מאתיופיה "זוכים" לתקציבים מיוחדים ה"צבועים" במיוחד בשבילם ושנותר להם רק לומר תודה, כפי שהיטיבה לתאר זאת סופה לנדבר, שרת העלייה והקליטה לשעבר.
אבל תוכניות ותקציב לחוד ופרקטיקה לחוד. לא הוקם הגוף מקצועי מייעץ לרשות ולבעלי הזכויות המורכב מבני הקהילה, ולא אושרו תכניות בינוי המותאמות לצרכי הקהילה.
2 צפייה בגלריה
עו"ד מזי טזזו עורכת דין מקרקעין נדל"ן
עו"ד מזי טזזו עורכת דין מקרקעין נדל"ן
עו"ד מזי טזזו
גם ההטבה של הסרת חסם "ההון העצמי" לא זכתה לתהודה רבה, כיוון שנצבעה והוגבלה לרכישת דירה ראשונה בלבד ועד לסך של 1.6 מיליון שקל (ככל שמחיר הדירה גבוה יותר נדרש הון עצמי גבוה מ-5%). מי שיבקש לרכוש דירה במעל ל-2 מיליון שקל לא יהיה זכאי להטבה, וכך ההטבה מעודדת מגורים בשכונות בינוניות ומטה ומונעת דווקא מבעלי דירות בעלי פוטנציאל משמעותי את שיפור ושדרוג המגורים לשכונות מבוססות.
כעו"ד ובת קהילה גאה, העוסקת בתחום המקרקעין ובתוך כך מייצגת בעלי דירות במתחמי פינוי-בינוי בהם ריכוזים של יוצאי אתיופיה מתוך בחירה ואג'נדה, הפתרון נראה פשוט למדי.
מתחייבת הקמתו של צוות מקצועי מבני הקהילה הכולל עו"ד, שמאים, אדריכלים, אנשי שיווק, מתווכים ואנשי חינוך ורוח, שיהווה מינהלת ארצית שמטרתה קידום תוכניות פינוי בינוי מפורטת המביאה לידי ביטוי בתכנון השכונה החדשה את מאפייניה התרבותיים הייחודיים של הקהילה, צביונה וצרכיה, חלף התכניות שתוצאתן ברורה מראש, "פיזור" האוכלוסייה המהול ברצון טוב ל"אינטגרציה".
כך היה נכון לייצר תכנון שישמר את הקהילתיות, הערכים והחיבור לאדמה באמצעות הקצאת שטחים לגינות קהילתיות בהן יוכלו ללמוד עבודת אדמה מהדור המבוגר, הקצאת שטחים למסגרות חינוך לגיל הרך שינוהלו על ידי אנשי חינוך מתוך הקהילה, הקצאת שטח ציבורי למרכז רוחני (בית כנסת ומתנ"ס קהילתי), יצירת שטח ציבורי בכל בניין מגורים שישמש ללמידה, חוגים ואירועים משותפים - ובכך להחזיר עטרה ליושנה במקצת בקרב קהילת "ביתא ישראל" המעוניינת בשימור ערכיה הקהילתיים ואוצרותיה התרבותיים.
על מנת לתקן את המציאות, נדרשת תוכנית מותאמת אישית לכל אחת מהשכונות, "חליפת בינוי-פינוי-בינוי" במידות מדויקות לפי מאפייניה הייחודיים של השכונה וצרכיה בשגרה, כמו גם תמהיל התושבים, מעבר לבחינת הצפיפות הקיימת והצורך בפיתוח והגדלת תשתיות ושירותים ציבוריים ומסחריים.
מימוש התוכניות במתכונתן הנוכחית אינו כולל פעולות פרקטיות מצד משרד הבינוי והשיכון לקידומם של פרויקטים בשכונות, וזו אינה מחדשת דבר ו/או חצי דבר על מה שכבר קיים בתחום ההתחדשות העירונית; כך שהחלום לחידוש השכונות תלוי ברצון הכנה והאמיתי של הגורמים הרלוונטיים במשרד הבינוי והשיכון לייצר אלטרנטיבה של תנאי מגורים המותאמים לקהילה ולצרכיה.
ככל ודבריי ישמעו, אין ספק שהביקוש למגורים בשכונה החדשה ישתנה מהקצה לקצה בזכות השפע והיופי התרבותי והערכי, ולא ירחק היום בו טובי בניה ובנותיה של הקהילה ישובו להתגורר בשכונות ילדותם.
מזי טזזו היא עורכת דין המתמחה בתחום המקרקעין