סגור
חיפוש

חושבים שנטל המס בישראל גבוה? מתברר שלא ממש

השוואה בינלאומית שערכו כלכלני ה־OECD מצביעה על כך שנטל המס בישראל על עבודה הוא מהנמוכים בעולם המערבי – 22.4% לעומת ממוצע של 34.6% במדינות המפותחות. עם זאת, ברמות השכר הגבוהות הפער בין ישראל ל־OECD מצטמצם

ישראל היא בין המדינות המפותחות שבהן משלמים הכי פחות מס הכנסה ליחידים. כמו כן, "עומס המס" וגם מס ההכנסה האישי הממוצע הם מבין הנמוכים ב־OECD. כך עולה מהסקירה השנתית של ה־OECD על מסי הכנסה ליחידים.

כלכלני ה־OECD מתרכזים בשני משתנים עיקריים בהשוואת נטל המס על עבודה (שכר): הראשון הוא מה שהם מכנים "עומס המס" או "הנטל המיסויי" שלפי הגדרתם הוא ההפרש בין עלויות השכר של המעסיק לבין השכר שמגיע בסוף לעובד. עומס המס מחושב כיחס בין מס הכנסה אישי (PIT) ודמי ביטוח לאומי (SSC) ששולמו על ידי עובדים ומעסיקים (בניכוי הטבות מס) לבין עלויות השכר של המעסיק.
לפי הדו"ח, ישראל ממוקמת בין המדינות שבהן היחס הזה הוא הנמוך ביותר במערב ועומד על 22.4%, אחרי קולומביה, צ'ילה, ניו זילנד, מקסיקו ושוויץ. אולם כאשר צוללים אל תוך המספרים מגלים כי בקולומביה אין בכלל מס על בכלל (שיעור מס ההכנסה וההפרשות הסוציאליות עומד על 0% וכל ההפרשות אינן חובה, ולכן קולומביה אינה מופיעה בטבלה) ובצ'ילה משלמים רק הפרשות סוציאליות (אין מס הכנסה והמעסיקים אינם מפרישים לביטוח הלאומי אלא רק לעובדים). לכן, כאשר מסתכלים על מדינות המהוות תקן עבור ישראל ושבהן התמ"ג לנפש דומה לזה של שלנו (התמ"ג לנפש של ישראל הוא כפול מזה של מקסיקו), ישראל מדורגת במקום השלישי והרחק מהממוצע המערבי העומד על 34.6%. לשם השוואה, ב־15 מדינות OECD עומס המס גבוה מ־40%. חשוב להבהיר: מדובר במס המשולם על ידי יחיד ללא ילדים המשתכר בשכר הממוצע במשק.

עומס המס ירד ב־2020
עומס המס הממוצע ב־OECD ירד בשנת 2020 על רקע הירידה בשיעור המס ב־29 מתוך 37 ממדינות OECD. הירידה נבעה ברובה מירידה בשכר הממוצע (ב־16 מדינות) אך גם בגלל שינויים במדיניות, לרבות הקלות במיסוי והטבות שונות שניתנו בתגובה להתמודדות עם הקשיים הכלכליים שהביאה מגפת הקורונה. בישראל, למרות שהשכר הממוצע במשק זינק בשנה שעברה בכ־7% – מהשיעורים הגבוהים אי פעם – עומס המס רשם ירידה של כחצי נקודות אחוז (0.53) יותר מהירידה הממוצעת שנרשמה בארגון (0.39).
בישראל, רוב הירידה מוסברת בהפחתת ההפרשות של העובדים ב־0.19 נקודות אחוז לעומת מה שהתרחש ב־OECD, שם לא נרשמה כמעט תזוזה בפרמטר זה.
המשתנה השני שאותו מנתחים ב־OECD הוא שיעור המס האישי הממוצע המחושב כתשלומי המס וההפרשות העובד בלבד (ללא המעביד) ביחס לשכר הברוטו (לא עלות שכר). גם כאן ישראל נמצאת במקום מהגבוהים "מלמטה" (מקום 7) אחרי אותן מדינות (לרבות צ'ילה וקולומביה שם כאמור אין מס הכנסה) עם שיעור מס ממוצע אישי של 18% לעומת כ־25% בממוצע ב־OECD.
2 צפייה בגלריה
רשות המסים זירת הנדל"ן
רשות המסים זירת הנדל"ן
רשות המסים
(צילום: אוראל כהן)

היות שישראל היא המדינה עם שיעורי הפוריות הגבוהים ביותר בארגון (3.1 ילדים לאישה לעומת 1.6 בממוצע ב־OECD נכון ל־2018), חשוב יותר להסתכל על הנתונים של משלמי המס הנשואים עם ילדים ולא של הרווקים. בכ־45% ממשקי הבית הישראלים מתגוררים ילדים בני 17 ומטה (השיעור השנייה בגודלה אחרי מקסיקו שם מדובר על 49%). כאן התמונה יותר קיצונית: ישראל מדורגת במקום השלישי אחרי צ'ילה (שבה אין מס הכנסה) ושוויץ.
נטל המס מזנק עם השכר
עומס המס בישראל עומד במקרה הזה על 16% לעומת 29% בממוצע ב־OECD עבור זוג עם שני ילדים (אחד מהמתפרנסים מרוויח 100% מהשכר הממוצע והשני כ־67% מהשכר הממוצע). לפי הדו"ח, ב־20 מדינות OECD, שיעור זה הוא מעל 30%.
עם זאת, כאשר משווים בעלי שכר גבוה (החישוב המקובל הוא שכר הגבוה בשני שלישים, 167%, מהשכר הממוצע), נטל המס בישראל מזנק משמעותית. וכך, עומס המס של מי משתכר 18.6 אלף שקל בחודש מגיע ל־32% ומתקרב לממוצע ה־OECD. נתון זה מצביע על הפרוגרסיביות של מערכת המס הישראלית – ככל שההכנסה גבוהה יותר כך שיעור המס גבוה יותר – מערכת שזוכה למחמאות בעולם.