סגור

דעה
שיקום העסקים מחייב הגנה על קניין רוחני

ההגנה על הקניין הרוחני של עסקים קטנים ובינוניים מאפשרת להם "קניית זמן" נוסף לצמיחה עסקית לפני שהרעיונות שלהם הופכים להיות מושא לחיקוי ובסיס לתחרות מסחרית

השבוע נציין, ברחבי העולם את יום הקניין הרוחני הבינלאומי שנוסד על ידי ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO). יום זה מאיר את חשיבות זכויות הקניין הרוחני ותפקידן בעידוד חדשנות ויצירתיות, שגשוג האומנות ועיצוב עולמנו.


דגש מיוחד הושם השנה על חשיבות זכויות הקניין הרוחני בשיפור התחרותיות של ארגונים קטנים ובינוניים (small and medium enterprises – SMEs). כידוע, המשבר הכלכלי הכלל עולמי שנבע ממגיפת הקורונה לא פסח גם על המשק הישראלי. זעזוע חריף בהיצע מחד ובביקוש מאידך גרמו לעלייה דרמטית במספר המובטלים, שחיקת חסכונות, עלייה באי הוודאות ופגיעה בייצוא ובהשקעות הפרטיות. את עיקר הפגיעה במשבר הקורונה ספגו העסקים הקטנים והבינוניים. לאור מירוץ החיסונים הישראלי, תמונה זו עשויה להשתפר בשנת 2021, אולם יעבור זמן רב עד שתמונת המצב של העסקים הקטנים ושל הכלכלה הישראלית תחזור לקדמותה.


1 צפייה בגלריה
פטנטים הבינתחומי
פטנטים הבינתחומי
(תצלום ארכיון)
(צילום: Pixabay)

אפשרות לקנות זמן
חברות קטנות ובינוניות בונות את עמוד השדרה של הכלכלה העולמית, מהוות כ -90% מכלל העסקים ברחבי העולם ותורמות חיוניות ליצירת מקומות עבודה ופיתוח כלכלי. ההגנה על הקניין הרוחני שלהן מאפשרת לארגון "קניית זמן" נוסף לצמיחה עסקית לפני שהרעיונות הופכים להיות מושא לחיקוי ובסיס לתחרות מסחרית, שבה נוצר יתרון תחרותי לעסק הגדול יותר.
ברוב המקרים, הרעיונות החדשניים של בעלי העסקים זקוקים להמשך פיתוח כדי להגיע להצלחה בשוק. לחברות קטנות המבוססות על חדשנות אין לרוב את המשאבים הטכניים והפיננסיים לפיתוח שכזה. על הממציא או המיזם לתור אחר משקיע או רוכש להמצאה, ולשם כך, עליו לחשוף את פרטיה. זכויות הקניין הרוחני מקנות לממציא את החופש לחשוף את המצאתו ללא חשש לתחרות אפשרית כתוצאה מפיתוח ומסחור עצמאי על ידי המשקיע הפוטנציאלי. ההגנה על הרעיונות על ידי זכויות הקניין הרוחני מבטיחה שהם לא "יאבדו" בתהליך מציאת המשאבים החיצוניים. עובדה זו עומדת במרכז התיאוריה הכלכלית של הנעה למסחור, העומדת גם כן בבסיס מערכת הפטנטים. בנוסף, זכויות הקניין הרוחני משפרות את עמדת המשא ומתן של חברות אלה בתהליך יצירת קשרי העסקים.
זכויות הקניין הרוחני נועדו לתמרץ יצירה, מחקר והעשרת החברה, תוך שמירה על האיזון שבין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים וכלכליים שונים. זכויות אלה הן למעשה חוזה בין הממציא לבין החברה, בו הממציא משתף את פרטי המצאתו ובתמורה הוא מקבל זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, לתקופה קצובה. זו הזכות לעשות שימוש מסחרי בלעדי בפרי עמלו, וכך הממציא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול או העתקה של המצאתו או יצירתו על ידי אחרים. מאידך, כלל הציבור זוכה לחשיפה ליצירות חדשות ולמוצרים חדשניים. יתר על כן, הממציא מקבל תמריץ כלכלי בצורת סבירות גבוהה יותר לתגמולים כספיים בשוק וחשיפת ההמצאה מעודדת פעילות נוספת היוצרת זרם חדשנות, מוצרים ושירותים תחרותיים והרחבה כללית של הידע והכלים בחברה.
חבילת המענקים שגיבש משרד האוצר לבעלי עסקים ועצמאים שנפגעו מהקורונה אמנם סייעה במעט אבל רבים מהם, המנסים להביא לשוק את תוצרי מחשבתם המקורית, מתקשים לשרוד וזקוקים ליתרון תחרותי כדי להצליח. נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס ז"ל, שראה חשיבות בעידוד החדשנות בתחומים שונים במדינת ישראל, אמר "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים". לחדשנות המוגנת בזכויות קניין רוחני סיכויים טובים יותר לייצר מנוע כלכלי העטוף בערך נוסף ומגביר את סיכויי ההצלחה הכלכלית.
בימים אלה הכלכלה העולמית עושה את צעדיה הראשונים בשיקום לאחר מגיפת הקורונה, והחדשנות הוכיחה את חשיבותה בלחימה במגיפה. הדגשת חשיבות הקניין הרוחני בהפיכת רעיון להזדמנות עסקית המייצרת ערך עבור עסקים קטנים ובינוניים, חשובה מתמיד.
ד"ר ריבי שטיינהרט היא עורכת פטנטים בקבוצת מדעי החיים במשרד פרל כהן
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.