סגור
חיפוש

דעה
המשימה של הממשלה והמשימה שלנו

תפקידה המרכזי של המדינה הוא לרסן את "הזאב השחור": עליה למשול, לטפל בכל אזרחיה, להעניק להם ביטחון ולמגר את הפשיעה; אסור לה להותיר "חצרות אחוריות". אך גם אם המדינה לא פועלת מספיק, עדיין ניתן להצליח - וזה תפקידה של החברה האזרחית. שלנו

משל אינדיאני עתיק מספר על אבא ובן שישבו לילה אחד אל מול המדורה. באפלת הלילה הביט האב אל תוך הלהבות המשתוללות, וכך מתוך השקט של החשכה החל מספר לבנו סיפור על שני זאבים. כולנו נולדים כאשר בתוכנו שני זאבים. זאב שחור וזאב לבן. הזאב השחור נושא בתוכו פחד, קורבנות, כאב, ייסורים, אגו, קנאה ושיפוטיות. הזאב הלבן הוא אהבה, עוצמה, צמיחה, קבלה, חמלה. והזאבים, סיפר האב לבנו הצעיר, חיים בתוכנו חיים שלמים, נאבקים זה בזה, נלחמים מלחמה מתמדת. הבן, שממש הרגע גילה על קרב הזאבים החיים בתוכו, הביט באביו במבט מפוחד ושאל בחשש: “ואיזה זאב מנצח?”
“הזאב שינצח”, השיב אביו הזקן, “הוא הזאב שאותו תאכיל”.
לפני מספר ימים נסעתי בכביש 65, שהיה עדות אילמת למאורעות הקשים שחווינו בשבועות האחרונים. הכביש נותר ללא רמזורים ותשתיות חיוניות שהושחתו. מטה "האגודה להתנדבות" שוכן בעיר לוד. חלק מעובדינו וממתנדבינו, יהודים כערבים, מתגוררים בה והם מצויים בטראומה מאירועי השנאה שהם חוו.
היחסים בין יהודים לערבים במדינה ידעו עליות ומורדות לאורך השנים.
מחד ישנו "הזאב הלבן", המבטא המון שותפות וטוב, שנראה שהזיכרון הקצר של כולנו משכיח מאתנו. רק עתה אנו יוצאים מהמגפה העולמית שתקפה אותנו. כולנו התמודדנו איתה בגבורה יחדיו שכם אל שכם, בבתי החולים ובמד"א. אצלנו ב"אגודה להתנדבות" מתנדבים בדואים ממועצה אזורית נווה מדבר הגיעו לדימונה לחלק מנות של קמחא דפסחא לזקנים עריריים שלא יכלו לצאת מהבתים, ומספר שבועות לאחר מכן, בחודש הרמדאן, הגיעו מתנדבים יהודים שלנו לחלק סלי מזון למשפחות נזקקות מהפזורה הבדואית. רק לפני כחודש, באסון האזרחי הגדול ביותר שידעה ישראל בתולדותיה, משפחות ערביות מוסלמיות מהגליל אירחו, תמכו והצילו יהודים במירון.
הטרגדיה הגדולה היא שנראה שהשבועיים האחרונים השכיחו כל זאת, ולרבים נראה שידו של "הזאב השחור" על העליונה. אז איך מתמודדים עם מציאות זו?
יש המון טוב בחברה הישראלית. אני רואה זאת יום-יום באמצעות העובדים והמתנדבים שלנו - יהודים דתיים וחילונים, ערבים ודרוזים, שקמים כל בוקר לעשות טוב. התחלנו עם כמה עשרות של מתנדבים ערבים לפני יותר מעשור. אז ההנהגה הערבית הוקיעה אותם, אך במרוצת השנים הם הצביעו ברגליים והצטרפו בהמוניהם, לאחר שהוכח להם שיש כאן רצון כן ואמיתי לתת להם הזדמנות להשתלב ולהצליח. עשינו זאת באמצעות העובדים והרכזים שלנו ובאמצעות מנהיגים מקומיים איכותיים עם תחושת שליחות, המהווים מודל לחיקוי וכתובת עבורם, שנים רבות מתום תקופת ההתנדבות.
1 צפייה בגלריה
הפגנה משותפת יהודים ערבים
הפגנה משותפת יהודים ערבים
הפגנה משותפת של יהודים ערבים
(צילום: דנה קופל)
מאידך אין להתעלם מהמאורעות הקשים שחווינו, מהם עולה כי נדרשת חלוקה ברורה בין המדינה לחברה האזרחית.
תפקידה המרכזי של המדינה הוא לרסן את "הזאב השחור". עליה למשול. על המדינה לטפל בכל אזרחיה, להעניק להם ביטחון ולמגר את הפשיעה. אל לה למדינה להותיר "חצרות אחוריות". אך גם אם המדינה לא פועלת מספיק, עדיין ניתן להצליח - וזהו תפקידה של החברה האזרחית.
על החברה האזרחית - אנחנו - להשכיל לחזק את הכוחות הטובים בתוכנו, שהם הרוב. עלינו לאתר את הזאבים הלבנים ולהאכיל אותם; כך הם יגדלו ויגמדו את אותם זאבים שחורים.
זה בדיוק החזון שלנו ב"אגודה להתנדבות": לחזק את החוסן החברתי והאזרחי בישראל. או במילים אחרות, "להאכיל את הזאב הלבן", כך שיאפיל וינצח.
ירון לוץ הוא מנכ"ל האגודה להתנדבות
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.