$
משפט
משפטיפ גג עמוד תןכן שיווקי

לא כל טוקבק ייחשב לשון הרע

בית משפט השלום דחה תביעת דיבה שהגיש אדם שהוכפש לטענתו בטוקבק לסטטוס שלו, וכונה בימי צוק איתן "זבל שמאלני קיצוני שתומך בערבים". אך בית המשפט הבהיר כי מדובר ב"זוטי דברים"

שחר הדר 09:4413.07.16

ביולי 2014, בעיצומו של מבצע "צוק איתן", התעורר דיון סוער סביב מאמר פרי עטו של העיתונאי גדעון לוי מעיתון הארץ. בדף פייסבוק ששמו "חרם על חדשות ערוץ 2 וחדשות ערוץ 10" באותו דיון, שפורסם תוך שיתוף של פוסט מדף פייסבוק אחר, כתב מנהל הדף: "גדעון לוי מחבל של החמאס או לא", עיון בתגובות לפרסום הנ"ל מעלה כי התנהל סביב הנושא דיון ער מאד על ידי מספר רב של מגיבים.

בין היתר פרסם גם הנתבע, תגובה בה כתב על התובע: "מוטי מרקוס האדם הזה שמאלני קיצוני שתומך בערבים. מנהל סניף סופר פארם, אני סומך עליכם אחים ואחיות בדם הימני שלנו, שתדעו לפתוח עליו ולהגיע עד לסניף שלו, לזבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו".

 

התגובה נותרה מיותמת מהתייחסות ולא קיבלה אף "לייק" ואיש מן המשתתפים לא הגיב לה, בניגוד לפוסט עצמו שזכה ל- 135 לייקים.

 

בית המשפט: ספק אם הציבור הרחב מייחס חשיבות לפרסומים בפייסבוק בית המשפט: ספק אם הציבור הרחב מייחס חשיבות לפרסומים בפייסבוק צילום: שאטרסטוק

 

בעקבות אותו טוקבק פנה מרדכי מרקוס לעו"ד רון לוינטל, בכדי שיגיש תביעה כנגד המגיב. בתביעה דרש מרקוס לחייב את הנתבע לפצותו בלא פחות ממאה אלף שקל בטענה לפרסום לשון הרע.

 

עוד טען התובע, כי החשיפה לתגובה היתה רחבה וכי עצם שיוכה לפוסט הדן בעניין מאמריו של העיתונאי גדעון לוי וח"כ חנין זועבי העצים את לשון הרע שהוצא עליו מכוח ההקשר לנושא.

 

בכתב ההגנה שהגיש הנתבע באמצעות בא כוחו עו"ד שלומי וינברג, לא חלק הנתבע על הפרסום אך טען כי הוא נעשה בימים הסוערים של מבצע צוק איתן וכי מדובר בפרסום שהוא "זוטי דברים" שאינו אלא "גידוף סר טעם על רקע ויכוח פוליטי בתקופה רגישה".

 

באשר לדברים שקדמו לפרסום הפוסט, טען הנתבע כי התובע העלה פרסום מבזה בגנותם של חיילי צה"ל והתבטא באופן שניתן היה להבינו כתמיכה בארגוני הטרור המבקשים לפגוע בישראלים ובחיילים. מלבד זאת, טען הנתבע להגנות נוספות ובהן פרסום שנעשה בתום לב תוך הבעת דעה בקשר לעניין ציבורי, הגנה על עניין אישי כשר של חיילי צה"ל וכן פרסום שנעשה כדי לגנות את הפרסום שהוציא התובע על חיילי צה"ל.

 

"שמאלני קיצוני" אינו כינוי גנאי

לאחר שבחן את כתב התביעה, סבר השופט נאסר ג'השאן מבית משפט השלום בקריות, כי לא מדובר בגידופים וקללות גרידא, שכן הכינוי "שמאלני קיצוני" אינו מהווה לשון הרע. עוד קבע בית המשפט, כי ספק אם הציבור הרחב מייחס חשיבות לפרסומים מהסוג הנדון ושהפגיעה הנובעת מאמירה על פלוני היא קלה שבקלות ויש "לספוג" אותה על מנת לאפשר שיח חופשי באינטרנט.

 

עם זאת, הדגיש בית המשפט כי הכללים עתיקי היומין האוסרים על לשון הרע והליכת רכיל עדיין שרירים ותקפים גם ברחבי הרשת, וחרף הזכות לחופש הדיבור ממנה ניתן לגזור חירות לשיח חופשי ברשת, ייתכנו מקרים שגם פרסומים אלה יצמיחו עילת תביעה.

 

בעניין זה, ציין בית המשפט כי אין מדובר בפוסט או במאמר אלא בתגובה בדף שעורר עניין ציבורי שנכתבה בלהט הוויכוח בתקופה סוערת. מלבד זאת ציין בית המשפט כי ככל שמתווספות יותר תגובות התגובה נדחקת אחורנית ויהיה צורך לעיין בתגובות קודמות לשם איתורה, וכי תגובות מסוג זה הן מחזה נפוץ ברשתות החברתיות ואף באתרי החדשות וספק רב אם מי שקורא אותן מאמין לתוכנן.

 

גם העובדה שהתגובה לא זכתה ללייק ואף לא זכתה לתגובה כלשהי, מוכיחה כי "היא נבלעה בהמון". משכך, התגובה חוסה תחת הגנת זוטי הדברים, אותה יש לפרש כחלה על פרסומים חולפים אף אם פגעו בזכות התובע באופן מזערי.

 

עורך הדין שלומי וינברג, שייצג את הנתבע, ציין כי "לעוולת לשון הרע מבחנים ברורים, ועל תובעים באשר הם לוודא כי תביעתם עומדת במבחנים הללו".

 

לחצו כאן לעוד כתבות משפטיפ 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x