שלמה מינץ זכה מחדש בדירת ילדותו בחולון אחר שנפל קורבן לתרגיל עוקץ
הכנר הנודע ירש דירה מאמו אולם במהלך השנים היא נמכרה לאחרים ללא ידיעתו ע"י זיוף חתימתו. עתה השיב לו ביהמ"ש את הדירה אך הוא יפצה את הקונים על השיפוץ שערכו בה
14:5209.12.12
הכנר הבינלאומי שלמה מינץ "זכה" מחדש בדירת ילדותו בחולן אחרי מאבק משפטי של כ-6 שנים. מינץ הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה להצהיר כי הדירה ברחוב אילת היא קניינו הבלעדי. זאת לאחר שהתברר שנפל קורבן לתרגיל עוקץ.
קראו עוד בכלכליסט:
- תרגיל עוקץ: הלקוח ביקש לקנות 1,625 מניות אפל, הברוקר קנה 1.6 מיליון
- ערן מזרחי, העוקץ מסביון: "לא רוצה לעבור את ההוכחות, מעוניין בהסדר טיעון"
- למנוע את העוקץ הבא ברישומי בעלות
לדבריו, בינואר 1999 העבירה לו אמו המנוחה את הזכויות בדירה ללא תמורה ובהתאם לכך הוא נרשם כבעליה בלשכת רישום המקרקעין בחולון.
ואולם, בדיעבד נודע לו בשלהי שנת 2004 כי המנעול בדירה הוחלף ועל תיבת הדואר נכתב "משפחת איסחקוב". מינץ התלונן על כך במשטרה ובדיעבד נודע לו כי בני הזוג איסחקוב רכשו את הדירה ממרדכי בוהדנה על פי הסכם מכר שנחתם ביניהם במרץ 2004, וכי נרשמה הערת אזהרה לטובת הרוכשים על הדירה והעסקה הושלמה ביוני 2004 ואז הם נרשמו כבעלים של הדירה. לטענת מינץ, בוהדנה נרשם בלשכת רישום המקרקעין כבעלים של הדירה מכוח הסכם מכר שנחתם בינו לבין אדם שנחזה להיות מינץ.
מינץ טען בתביעתו כי הוא מעולם לא מכר את הדירה וכי החתימה על הסכם המכר כאילו שלו, זוייפה. בתביע ציין מינץ כי לדירה ערך סנטימנטלי רב עבורו, וזאת בשל היותה דירת ילדותו ובה חפצים רבים יקרי ערך כספי ורגשי כדוגמת פסנתר כנף, כינורות, תווים וגביעי הוקרה שלו בתחרויות שונות וכדומה. על כן, למרות שהותו הרבה בחו"ל, מעולם לא השכיר את הדירה והיא נותרה נעולה.
בוהדנה טען להגנתו כי לא חשד במתחזה והסתמך על עורך הדין שביצע את העסקה ואילו בני הזוג איסחקוב טענו כי פעלו בתום לב וללא ידיעה כי הדירה נגזלה מידי מינץ על ידי מוכר מתחזה.
בפסק דינה של השופטת ד"ר דרורה פלפל נקבע, כי טענתו של מינץ לפיה חתימתו זוייפה על חוזה המכר של הדירה, לא נסתרה.
השופטת התייחסה לטענתו של מינץ לפיה היה על בוהדנה לשים לב לחזותו החיצונית של המוכר המתחזה אשר אינה תואמת את מוצאו של מינץ וציינה כי טענות בדבר "מוצאו" של מינץ או בשל היותו של שם המשפחה מינץ כבעל השתיכות מובהקת לעדה האשכנזית, ובשל העובדה שהמתחזה היה בעל מבטא זר וכל הנראה בן העדה הקווקזית, ולכן ידע או אמור היה בוהדנה לדעת כי המתחזה איננו הבעלים המקורי של הדירה - היא טענה מוזרה במדינה של מיזוג גלויות ודינה להדחות.
שני הצדים נפלו קורבן ל"עוקץ"
לדברי השופטת במקרה הנדון שני הצדים נפלו קורבן ל"עוקץ" שבוצע ובכל הנוגע לעסקה הראשונה של רכישת הדירה על ידי בוהדנה עמד הלה בכל התנאים הנדרשים בחוק המקרקעין מאחר והסתמך על הכתוב במרשם המקרקעין שם נכתב כי מינץ הוא הבעלים של הדירה וכן הסתמך על תעודת הזהות בה השתמש המוכר המתחזה ובדיעבד נסתבר לו כי היתה מזוייפת.
השופטת ציינה כי במקרה זה יש שני רוכשים תמימים והמחוקק מגן על זכויות קנייניות הן של המוכר והן של הרוכש. לדבריה, בהתנגשות בין שתי זכויות אלה שלא באשמת מי מהם כאשר הרישום היה נכון והזייפן התאים את המסמכים המזוייפים שלו לרישום, המחוקק לא נתן פיתרון לסיטואציה זו, וייתכן כי בעתיד יינתן פתרון הוגן מצד המחוקק לסיטואציה שכזו.
השופטת השתכנעה כי מינץ הוא בעל הזכויות הבלעדיות בדירה וכי על רוכשי הדירה לפנותה בתוך שנה. בנוסף, הורתה על מחיקת הרישום בלשכת רישום המקרקעין והחזרת הרישום של מינץ כבעלים של הדירה גם בלשכת רישום המקרקעין.
עם זאת חוייב מינץ לשלם לרוכשי הדירה 35 אלף שקל עלות השיפוצים בדירה.
