סגור
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון 25.4.23
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (צילום: שלו שלום)

חברות פינטק יציעו פיקדונות: תחרות לבנקים או תקדים מסוכן?

הסעיף שאוסר על חברות פינטק וארנקים דיגיטליים להעניק ריבית ללקוחות הוצא מחוק ההסדרים חרף התנגדות של בנק ישראל. החשש: הפיקוח על השחקנים החדשים פחות הדוק. התומכים: "הכספים ממילא צוברים תשואה, למה לא לתת ללקוח ליהנות מכך"

בבנק ישראל כבר היו בטוחים שהמכשולים בחוק ההסדרים כבר מאחוריהם. נגיד בנק ישראל אמיר ירון הצליח להוציא מטיוטת חוק ההסדרים סעיפים שאיימו לפגוע בעצמאות בנק ישראל, כמו היוזמה להקים מנגנון תיאום בנושא התחרות של רגולטורים פיננסיים, ומתן סמכות לשר האוצר להתערב בנושא עמלות הבנקים. אולם ביום חמישי האחרון הם גילו שבטיוטת החוק התחבאה להם פצצה נוספת, שכן בכוונת הכנסת להוציא סעיף מחוק התשלומים, האוסר על חברות לשירותי תשלום לשלם ריבית ללקוחותיהם.
זה נשמע אולי סעיף אזוטרי, אבל מבחינת בנק ישראל זו דרמה שמשנה את כללי המשחק: פיקדון הוא לב הבנקאות. זה מכשיר סולידי שמתחייב מראש ללקוח על ריבית מסוימת, ומנהל כיום נכסים בהיקף של 1.4 טריליון שקל. אם עד כה רק לבנקים שנמצאים תחת הפיקוח ההדוק של בנק ישראל מותר להציע לציבור פיקדונות, כעת הוחלט כי חברות לשירותי תשלום שהן בעיקר חברות פינטק יוכלו להציע זאת לציבור.
יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) הודיע ביום חמישי בתום ישיבה ארוכה, שכללה גם דיון סגור עם נציגי בנק ישראל, על הוצאת הסעיף. הוא אומנם לא קיים עדיין הצבעה, ואף הותיר לבנק ישראל אפשרות לגבש הצעת פשרה בעניין עוד השבוע. אולם הערכות הן שגם אם הנגיד יפעיל את כובד משקלו בעניין, ספק אם הסעיף יוחזר אל החוק כמו שהוא (קרי איסור גורף על מתן ריבית ללקוחות), אלא לכל היותר יכלול איזה מגבלה מסוימת. בבנק ישראל זעמו על המהלך. "זה צעד שגובל בפופוליזם. לא בכדי אין לכך אח ורע בעולם. אם מתקדמים מבלי לחשוב על כך לעומק, אז בעצם הופכים את השוק המקומי לעכברי מעבדה בניסוי פיננסי", אומר גורם בכיר בבנק ישראל.


1. כשחוק שנגרר 3 שנים פוגש ריבית עולה
הסעיף המדובר הוא חלק מפרק ב' בחוק ההסדרים העוסק ברפורמה בשוק התשלומים. חלקו המרכזי הוא אסדרה של שחקנים בעולם התשלומים, הנקראים נותני שירותי תשלום. גופים אלה הם למעשה חברות פינטק שהמוצר שהן מציעות ללקוח כרוך גם בביצוע העברת של כספים. למשל ארנקים דיגיטליים, או חברת פינטק שמציעה ללקוח ניהול של תשלום החשבונות שלו או גוף שנותן שירות השוואת עלויות וגם מבצע את העברת הכספים מהלקוח לגוף שמציע את המוצר הטוב ביותר. האסדרה שעליהם מתבססת על כללי ה־PSD האירופאיים שקובעים את מסגרת הפיקוח על אותם גופים, כך שמצד אחד לא תהיה הדוקה מדי ותדיר גופים חדשים מהשוק, ומצד שני תשמור על הלקוחות וכספם.
גיבוש חוק זה נגרר בישראל מזה שלוש שנים, כאשר חלק מהעיכוב נבע מחוסר היציבות הפוליטי שעיכב הליכי חקיקה. בכל אופן, כעת נראה שהחקיקה מתקרבת לישורת האחרונה, ואמורה להיות מאושרת בחוק ההסדרים בקרוב, ומי שאמור לפקח על אותם גופים היא רשות ניירות ערך.
בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך עבדו במשותף על מסגרת החקיקה לפיקוח על אותם גופים, והסכימו לעמדת בנק ישראל שלפיה אותם גופים לא יוכלו לשלם ריבית על כספי הלקוחות הנמצאים אצלם. נושא זה לא היה קריטי עד לפני שנה שכן הריבית הייתה אז אפסית, ולכן ממילא לא היה מקום לתחרות בריביות על הפיקדונות. אלא שבשנה האחרונה קרתה דרמה בתחום זה כשהריבית טיפסה תוך שנה מרמה של 0.1% לרמה של 4.5%, וצפויה לשהות פחות או יותר ברמה הזו לפחות בתקופה הקרובה.
הבנקים לא מיהרו להעלות את הריבית שהם משלמים ללקוחותיהם על הפיקדונות, בעוד בצד ההלוואות גלגלו את עליית הריבית כמעט במלואה. רק בעקבות ביקורת ולחץ ציבורי, ביצעו הבנקים שיפור מסוים בריביות המוצעות, אולם בעיקר בפיקדונות הארוכים - לשנה ויותר. כך, למשל, מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית בפיקדונות של עד חודש עמדה נכון לחודש מרץ על 1.83% בלבד.
בנוסף לכך, נכון לחודש פברואר שוכבים בחשבונות העו"ש של הציבור (משקי בית ומגזר עסקי) סכום אדיר של 435 מיליארד שקל, שלא מקבל כלל ריבית ברוב המוחלט של המקרים. לכן סוגיית תשלום הריבית על כספים שוטפים עלתה על הפרק, כאשר המטרה היא שנותני שירותי תשלום יציעו ריבית על הכספים בארנק הדיגיטלי שלהם, ובכך יביאו להגברת התחרות בשוק זה הנשלט כיום על ידי הבנקים.

2. דרור שטרום נגד טידה שמיר
בבנק ישראל הבינו כנראה שמדובר בסוגיה נפיצה. אל הדיון המכריע ביום חמישי האחרון הם שלחו שני נציגים בכירים: המשנה לנגיד אנדרו אביר, והיועצת המשפטית הוותיקה והדומיננטית טידה שמיר. במשרד האוצר וברשות ני"ע לא הביעו התנגדות לביטול הסעיף שאוסר זאת, ככל הנראה משום שהם תומכים בכך שנותני שירותי תשלום יוכלו להציע ריביות, וכך נותר בנק ישראל לבד בזירה. בדיון התפתח ויכוח לוהט בעיקר בין שמיר לבין דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים ויו"ר ועדת שטרום, שהחוק הנוכחי נולד בעקבות המלצות של הוועדה שבראשה הוא עמד.
"החוק עוסק בעולם התשלומים ולא בבנקאות זעירה. אם אתם מביאים למצב שתהיה פה חברה שעוסקת גם בפיקדון וגם בהלוואה זה בנק", אמרה שמיר. "רוצים לדאוג לאוכלוסיה חלשה יותר שלא מקבלת ריביות טובות על הפיקדונות, אבל שוכחים שהנזקים שנגרמים מרגולציה לא מתאימה ואי־שמירה על כספי הלקוחות, פוגעים בדיוק באוכלוסיה הזו".
"אני שומע חלק מהנימוקים ומתחלחל", אמר שטרום. "ראשית, מטרת החוק לעודד את התחרות ולא רק בתחום התשלומים. בנוסף להשוות תשלום ריבית על כסף ששוכב בארנק הדיגיטלי לבנק זה מגוחך ביותר. בנק לוקח את כספי הלקוחות וממנף אותו לצורך מתן אשראי. חברת התשלומים שמה את הכספים בחשבון ייעודי ומקבלת עליו ממילא ריבית. להגיד שנעמוד על כך שהלקוח לא יראה אף אגורה מכך זה לעשות עוול חברתי כלכלי ממדרגה ראשונה", אמר שטרום. שמיר השיבה: "אותי לימדו שלכסף אין צבע, ואם אתה עוסק גם בפיקדון וגם באשראי, גם אם שמת כסף בחשבון כזה או אחר, איך תדע להגיד שהכסף לא בא משם".
בשלב מסוים חילופי הדברים בין השניים החריפו ושטרום הטיח בשמיר שהיא שומרת על כך שלא יתקרבו לבנקים. שמיר השיבה לו: "צריך להפסיק את ההסתה הזו. אנחנו משרתי ציבור ודואגים לכסף של האזרח, ולא להגדלת הרווחים של הבנקים". עמדתו של יו"ר הוועדה טל נטתה באופן ברור לטובת שטרום, והסוף כבר ידוע - נכון לעכשיו הסעיף האוסר על מתן הריבית ירד.

3. שידור חוזר של יונט קרדיט וגיבוי?
בבנק ישראל מתנגדים למהלך, שכן לדבריהם הוא עלול להביא לבנקאות צללים. קרי לגופים שהם בפועל כמו בנקים (עוסקים בפיקדונות ובאשראי), אך הפיקוח עליהם פחות הדוק לעומת בנקים רגילים, כך שקיים סיכון גדול יותר שהגוף ייקלע לקשיים, וכספי הציבור יהיו בסיכון. בבנק ישראל גם נשענים על כך שהחקיקה הנוכחית מתבססת על הרגולציה באירופה (כללי ה־PSD), שם נאסר על אותם שחקנים בעולם התשלומים לשלם ריבית ללקוחותיהם, זאת מתוך הרצון להפריד בינם לבין הבנקים.
אמנם נותני שירותי תשלום יוכלו לעסוק הן במתן הפיקדונות והן במתן אשראי, לכאורה כמו הבנקים, אולם החוק יוצר הפרדה בין שתי הפעילויות, ואוסר במפורש שכספי הלקוחות ישמשו כמקור למתן הלוואות - דבר שמותר לבנקים לעשות. החוק המוצע קובע שאת הכספים שמופקדים בידי נותני שירותי תשלומים ניתן להשקיע באפיקים סולידיים ונזילים, כאשר רשות ני"ע אמורה לקבוע, לאחר שהחוק יעבור, את התקנות שיגדירו במפורש באילו אפיקים מדובר, ולכן לכאורה לא אמור להיות סיכון לכספים.
"בסיליקון ואלי, בנק שקרס לאחרונה, הקריסה הייתה כי מדובר בבנק, כלומר כספי המפקידים לא היו זמינים במלואם, שכן הם הושקעו בצורה לא סולידית או ניתנו כאשראי. לעומת זאת כאן כל הכספים חייבים להיות נזילים וזמינים, ולכן אין סכנה שהגוף שנותן את התשלום לא יצליח לעמוד בהחזר הכספים, גם אם יתמודד עם גל פדיונות", אומר גורם המעורב בחקיקה.
"כבר היום אני שם את הכספים של הלקוחות שלי בפיקדונות בבנק ונהנה מריבית טובה בזכות היתרון לגודל. אני רוצה לחלוק עם הלקוחות את הריבית שאני מקבל, אבל הסעיף בחוק (הסעיף שהוחלט להסיר ביום חמישי, ע"א) אוסר עליי לעשות זאת. זה סעיף דרקוני ולא מוצדק", אומר בשיחה עם "כלכליסט" משה קמחי, מנכ"ל חברת הפינטק נימה שבשליטת קבוצת ביטוח ישיר, אשר פיתחה ארנק דיגיטלי. "החוק מאפשר לי לנהל את כספי הלקוחות, אבל בעצם לא מאפשר לי לחלוק עם הלקוח את הריבית שאני מקבל עבור הכספים, ולכן ההחלטה לבטל את הסעיף היא אמיצה. אין כאן כוונה להפוך לבנק. יש הפרדה מוחלטת בין כספי הלקוחות לכספים למתן הלוואות", הוא מוסיף.
אבל עובדה שבאירופה אסרו זאת, אז כנראה שיש לכך סיבה.
"זו לא חוכמה לקחת סעיף מסוים ולהשוות לאירופה. בואו נעשה השוואה מלאה, ונראה שיש עוד הרבה הבדלים לעומת הפיקוח של אירופה, שם למשל יש רגולטור אחד שאחראי על התחום, בעוד פה אני כפוף גם לרשות שוק ההון ובקרוב גם לרשות ני"ע. שם גם רמת התחרות היא אחרת".
מה לגבי החשש של הבטחת ריבית, מה יקרה אם יבטיחו ללקוח ריבית מסוימת, אבל ההשקעה של הכספים לא תצליח להניב את התשואה, זה לא בעייתי?
"זה טיעון חשוב, אבל אפשר להסמיך את הרגולטור להפעיל שיקול דעת ולקבוע כללים ברורים איפה ואיך ניתן להשקיע כדי להימנע מסיטואציה שכזו".
היבט נוסף הוא הפיקוח. כאמור מי שיפקח על נותני שירותי תשלום זו רשות ני"ע. הפיקוח על הגופים יהיה כמובן הרבה פחות הדוק לעומת הפיקוח על הבנקים, היות ומטרת החוק היא לעודד גופים חדשים להיכנס. אלא שבשנה האחרונה חווינו את ההשלכות של גופים בפיקוח נמוך, הפעם בשוק האשראי החוץ בנקאי, כאשר בחברות האשראי החוץ־בנקאיות יונט קרדיט וגיבוי התגלו כשלים משמעותיים בניהול תיק ההלוואות וחשד לאי־סדרים.
אולם לדברי גורמים רגולטוריים לא נכון להשוות בין המקרים בשוק האשראי החוץ־בנקאי לשוק נותני שירותי תשלום, היות שמלכתחילה הפיקוח על השוק החוץ־בנקאי לא כלל היבט יציבותי. בחקיקה הנוכחית, לעומת זאת, ניתנו לרשות ני"ע הרבה יותר סמכות והגנות של הלקוחות לעומת הסמכות שניתנה לרשות שוק ההון בפיקוח על חברות האשראי החוץ־בנקאי. הפיקוח על נותני שירותי תשלום אמור לכלול היבטים של ממשל תאגידי, ניהול סיכונים, סייבר ואבטחת מידע, שמירת כספי לקוחות ועוד. אסדרה מלאה ונרחבת יותר מאשר האסדרה על נותני אשראי חוץ־בנקאי. ואילו שטרום אמר בהקשר זה בוועדה: " בתור בוגר של רשויות אני חייב לומר שאם יש רשות אכיפה חזקה בישראל זו רשות ני"ע, היא אוכפת הרבה יותר מרשויות אחרות שלא העמידו אף אדם לדין".
ועדיין בסביבת בנק ישראל לא משתכנעים מהנימוקים השונים ומוטרדים מהמהירות בה התקבלה ההחלטה לאפשר לנותני שירותי תשלום להציע פיקדונות ללקוחותיהם: "יש להחלטה הזו היבטים צרכניים של התנהלות מול לקוחות במובן של התחייבות על מתן ריבית להם, אבל יש גם היבט יציבותי. מה יקרה אם אחד הגופים יגיע לגודל משמעותי וייקלע לבעיות. בסוף הרי יגיעו אלינו וירצו שנתערב", אומר בחשש גורם בכיר בבנק ישראל.