סגור
עסקים סגורים ב מלחמה  ב תל אביב
עסקים סגורים במלחמה, בתל אביב. אין ודאות לגבי אורך המשבר הביטחוני (צילום: שאול גולן)

בדיקה
אילת משותקת, נתניה מתאוששת והסיוע מלא חורים

ההוצאות בכרטיסי האשראי ממחישות את השוני העצום בין הערים. ביישובים בהם היו פחות מ־10 אזעקות בשבוע מתחילת המלחמה הצריכה ירדה בפחות מ־15%. מתווה הפיצויים לא הולם את הנתונים, שכן באילת ובירושלים, שאינן זכאיות לסיוע, ההוצאה נמוכה ב־40% מהממוצע

אחרי ההלם של השבוע הראשון למלחמה, המשק מנסה להסתגל לשגרה מסוימת. לפי נתוני שב"א, מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, היקף הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי בשבוע הרביעי למלחמה עמד על 12% לעומת שבוע ממוצע בשנת 2023, זאת בעוד בשבוע הראשון למלחמה נמדדה צניחה של 29%.
אלא שאם בוחנים את הנתונים לפי ערים, מוצאים תמונה הרבה יותר מורכבת. יש שונות גבוהה בין הערים, כאשר יש מקומות שאף שתושביהם לא פונו, גם בשבוע הרביעי למלחמה, היקף הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי מגיע לעשרות אחוזים (הנתונים מתייחסים להיקף המחזורים של בתי העסק באותן ערים). כך, למשל, באילת יש ירידה של 42% בשבוע הרביעי למלחמה, בירושלים 38% ובאשדוד ירידה של 23% בשימוש בכרטיסי אשראי.
מנגד יש יישובים שחזרו לשגרה לפחות מבחינת נתוני צריכה, ושאפילו נרשמה בהם עלייה קלה לעומת הממוצע ב־2023. אלה יישובים בהם היו פחות מ־10 אזעקות בשבוע מתחילת המלחמה, בהם הירידה בצריכה קטנה מ־15%. בנתניה נרשמה ירידה של 2% בלבד בשבוע הרביעי למלחמה, בנס ציונה נתוני השבוע הרביעי זהים לממוצע השנתי וברעננה אפילו נרשמה עלייה של 6% לעומת הממוצע השנתי. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי קיים קשר משמעותי בין התאוששות הערים השונות למספר ההתרעות שהיו בה בשבוע הראשון ללחימה, וכן בשבוע הרביעי למלחמה.
לפני שנגיע להתאוששות, נחזור לתחילת המלחמה. בשבוע הראשון למלחמה (14-8 באוקטובר) התמונה היתה דומה למדי ביישובים השונים - צניחה של עשרות אחוזים בשימוש בכרטיסי אשראי גם באזורים שבהם היו מעט התרעות של פיקוד העורף. כך, למשל, באשדוד היו 34 התרעות בשבוע הראשון של המלחמה, וירידה של 31% בשימוש בכרטיסי אשראי, ואילו ברמת השרון היו שלוש התרעות בלבד, אך צניחה של 51% בשימוש בכרטיסי אשראי באותו השבוע. בחיפה לא היו כלל התרעות בשבוע הראשון, ובכל זאת נרשמה צניחה של 28% בשימוש בכרטיסי אשראי.
אלא שכלל שהזמן חלף, הפאניקה נרגעה קצת, המשק נכנס לסוג של שגרת מלחמה, והחל להיווצר פער משמעותי בנתונים בין הערים. הפער הזה הושפע פעמים רבות מהיקף האזעקות שהיו בערים, מה שהשפיע כנראה על מצב הרוח והביטחון של התושבים, וכתוצאה מכך גם על הרגלי הצריכה.
בבאר שבע, באשדוד, בראשון לציון ובת"א היה מספר דו־ספרתי של התרעות בכל אחת מהערים בשבוע הרביעי למלחמה. מספר לא מבוטל זה הקשה על חזרה לשגרה, ובערים אלה היקף השימוש בכרטיסי אשראי נותר נמוך ביותר מ־20% לעומת תקופת השגרה גם בשבוע הרביעי למלחמה. לעומת זאת, בפתח תקווה למשל היו רק שלוש התרעות בשבוע הרביעי למלחמה, והיקף השימוש בכרטיסי אשראי היה נמוך ב־4% בלבד בשבוע הרביעי למלחמה לעומת שבוע שגרתי. זו התאוששות מהירה לעומת השבוע הראשון, אז נרשמה צניחה של כמעט 40%. ברעננה בה היו שתי התרעות של פיקוד העורף בשבוע הרביעי למלחמה, התחיל כאמור אפילו ריבאונד בפעילות כשהיקף השימוש בכרטיסי אשראי היה גבוה ב־6% לעומת הממוצע בשנה האחרונה.
מהנתונים עולה כי יש קשר בין כמות האזעקות להיקף הצריכה, אך אין זה הגורם המסביר היחיד לירידה בצריכה. משתנה חשוב נוסף הוא פינוי תושבים: בשדרות שפונתה יש צניחה של מעל ל־80% בשימוש בכרטיסי אשראי גם בשבוע הרביעי. דוגמה בולטת לכך היא אילת, בה היו שתי התרעות בלבד בשבוע הרביעי למלחמה, ובכל זאת היא מתקשה להתאושש ורשמה צניחה של 42% בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי בשבוע הרביעי למלחמה. הנתון הנמוך הזה נרשם על אף שהמלונות בעיר מלאים במפונים מאזור הדרום. הסבר אפשרי לכך הוא שמבחינת תיירות, שהיא מקור הכנסה מרכזי בעיר, היא ספגה מכה קשה. המלונות אמנם מלאים, אך מדובר באוכלוסיה שלא באה לנפוש ולצרוך, אלא במפונים, שבעיקר מנסים לאסוף את השברים מאירועי השבת השחורה.
גם ירושלים, בה היו רק שתי התרעות בשבוע הרביעי למלחמה, סופגת מכה כלכלית קשה עם צניחה של 38% בשימוש בכרטיסי אשראי, מה שמוסבר גם כן כנראה מהפגיעה בתיירות וגם מהעיכוב בפתיחת שנת הלימודים האקדמית.
הנתונים של שב"א מאפשרים לבחון את ההחלטה השנויה במחלוקת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להרחיב את מתווה הפיצויים: טווח היישובים שעסקיהם יפוצו על הירידה בפעילותם העסקית הורחב מ־20 ק"מ ל־40 ק"מ. להרחבה זו התנגד הדרג המקצועי במשרד האוצר בשל העלות של מיליארדי שקלים מקופת המדינה, והיא מהווה פתח ליישובים נוספים מאזור המרכז לדרוש גם הם לקבל פיצוי מוגדל.
נתוני השימוש בכרטיסי אשראי שמהווים אינדיקציה טובה למצב הצריכה ועומק הפגיעה הכלכלית מראים שהרחבה זו היא בעייתית, שכן יש יישובים במרכז הארץ שנפגעו לא פחות, ואינם זכאים לפיצוי המורחב. כך למשל, ביבנה, שתיכלל ביישובים הזכאים לפיצוי מוגדל, היקף הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי עמד בשבוע הרביעי על 14% בלבד, בדומה לחולון שאינה זכאית. ואילו ראשון לציון, שהיקף השימוש בכרטיסי האשראי שלה צנח ב־23%, אינה נכללת ביישובים הזכאים לפיצוי מלא, בעוד באשדוד ובאר שבע שנפגעו במידה דומה לראשל"צ בשימוש בכרטיסי אשראי יהיו זכאיות לפיצוי מלא. באילת ובירושלים הירידה היא כאמור אף חדה יותר, וגם הן אינן ברשימת היישובים הזכאים לפיצוי מוגדל.
בינתיים, ברשתות האופנה הגדולות, שהוציאו לחל"ת בין 30 ל־50% מהעובדים לפני שלושה שבועות, לא מתכוונים להחזיר את כלל העובדים לעבודה בטענה כי מחזורי הפעילות עדיין נמוכים ביחס לימים שקדמו למלחמה, ירידה של 30–35% לטענתן. עוד טוענים ברשתות הגדולות כי "אוקטובר היה שחור ונובמבר אפור כרגע" וזועמים על כך שהאוצר הפקיר, לדבריהם, את העסקים הגדולים ולא אישר להם פיצוי או הלוואות, במסגרת המתווה שפירסם.
לדברי שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר, כל רשת תחזיר עובדים בהתאם לקצב הפעילות שלה וגם בשלב זה יהיו עובדים שישארו בחל"ת מעבר ל־30 מכיוון שהפעילות בענף הקמעונאות לא חזרה לקדמותה. "לא הוצאנו את העובדים לחל"ת כי אנחנו מענישים אותם או כדי להפעיל לחץ על המדינה אלא כי לצערי לא היתה לנו מספיק עבודה לספק להם. עברנו לעבוד משמרת אחת ויש לנו עובדים לשתי משמרות. לפי קצב ההתאוששות, כך נחזיר עובדים".
ברשת קסטרו מסרו כי "נפעל בהתאם למצב השוק כאשר השאיפה היא להחזיר את החנויות לפעילות מלאה מהר ככל הניתן. עדיין יש חנויות סגורות בקו העימות בצפון ובדרום ומרכזים ברחבי הארץ לא פועלים שעות מלאות". מגולף נמסר כי "ההחלטה של הממשלה בנוגע לקיצור החל"ת מאפשרת לקבוצה לגלות גמישות במקומות שמתחילים להרגיש שגרת קניות על מנת להחזיר עובדים מחל"ת". גם במשביר מתכוונים להחזיר את העובדים שהוצאו לחל"ת רק כאשר המשק יחזור לעבודה מלאה. בפוקס סירבו להתייחס.