ניתוח
פייבוקס מאתגרת את הבנקים עם ריבית של 5%, לא בטוח שזה יסחוף את הלקוחות
גם לאחר שינוי התנאים, אפליקציית התשלומים מציעה ללקוחות את הריבית הגבוהה ביותר עבור כסף בנזילות יומית. ספק אם המהלך יגדיל את המעבר לשימוש בפייבוקס, אך העיניים נשואות למהלך תחרותי של הבנקים
במאי 2023 בנק ישראל העלה את הריבית ל־4.75% - שיעורה הגבוה זה שני עשורים. זו לא היתה רק נקודת שיא במאבק נגד האינפלציה, אלא גם המחשה נוספת לחמדנות של המערכת הבנקאית: בעוד הבנקים מקבלים על מאות מיליארדי השקלים שהציבור מחזיק בעו"ש ריבית הדומה לריבית בנק ישראל (שבינתיים ירדה ל־4.5%), הם לא משלמים עליה לציבור כמעט דבר.
ביוני 2023 חברת התשלומים פייבוקס יצאה במהלך מפתיע: היא הודיעה שתשלם ריבית של 3% על יתרת הכספים באפליקציה, שאותה ניתן לראות כמעין חשבון עו"ש רזה, לכל לקוח בעל כרטיס אשראי דיגיטלי של החברה, שניתן ללא עלות.
בשל מגבלות רגולטוריות, היתרה באפליקציות מוגבלת ל־20 אלף שקל, כך שניתן היה לקבל לכל היותר 600 שקל בשנה ברוטו, אך מה שהיה משמעותי היתה היציאה במהלך שמנוגד לפרידגמה במערכת הבנקאית, שלפיה על כספים בנזילות יומית לא משלמים ריבית, ואם משלמים - אז בשיעור זניח. פייבוקס דבקה במשך למעלה משנה וחצי בתשלום ריבית של כ־3% על היתרה באפליקציה.
בתחילת השבוע שינתה פייבוקס את תנאי הריביות: הריבית על היתרה אומנם ירדה מ־3% ל־2.5%, אך נותרה הגבוהה ביותר שניתן לקבל על כספים בנזילות יומית, פרט לריבית בקרן כספית, שנעה בשנה האחרונה בין 4.38%-4.11%. כיום רק בנק לאומי והבינלאומי מציעים ריבית על העו"ש, תחת מגבלת סכום ורק ללקוחות מעבירי משכורת, שמגיעה לכל היותר ל־2%.
אך לצד צמצום הריבית, פייבוקס הודיעה שתשלם ריבית של 5% למי שיוציא מעל 2,000 שקל בחודש בכרטיס האשראי של החברה. המשמעות היא שהריבית שהחברה מציעה על כספים שניתנים למשיכה בזמינות יומית, גבוהה מהריבית הממוצעת שהבנקים משלמים על פיקדונות לתקופה של בין שנה לשנתיים, שעומדת על 4.23% בלבד.
את העברת הכספים, שמבוססת על כרטיסי אשראי, ביט ופייבוקס מסבסדות ולכן הן הפסדיות. ההערכה היא שביט, ששולטת ב־90% מהשוק, הפסידה מאז הקמתה כמיליארד שקל, ופייבוקס הפסידה כרבע מיליארד שקל. בשונה מביט, שנשלטת בידי בנק הפועלים ושהחלה בתחילת השנה לגבות עמלה של 0.6% מכל העברה ממשתמשים שמעבירים יותר מ־25 אלף שקל בשנה, בפייבוקס ממשיכים לסבסד את השירות.
הכנסותיה של פייבוקס נשענות בעיקר על מרווחי ריבית מהיתרות שנצברות באפליקציה, לצד עמלות צולבות מכרטיס האשראי שלה, המבוססות על היקפי השימוש בכרטיסי האשראי, שאותן היא חולקת עם כאל. ההערכה היא שמעל 100 אלף, מתוך כ־1.5 מיליון לקוחות, הזמינו עד כה את הכרטיס, אך אם לא נעשה בו שימוש, ובחברה לא מפרסמים נתונים על על אודות היקף השימוש, הדבר לא מגדיל את הכנסותיה של פייבוקס.
נראה שפייבוקס מנסה לאתגר את הסטגנציה בענף הבנקאות, והשאלה היא האם הצעת הערך שלה - הן במוצרים שהיא מציעה והן בתמריצים הכלכליים שהם כוללים - תהיה משמעותית מספיק כדי לדחוף את הציבור השאנן להעביר סכומי כסף גדולים יותר לאפליקציה, להזמין את כרטיס האשראי ולעשות בו שימוש, וכך לצמצם את הפסדי החברה, ואולי להביא אותה אל הרווחיות המיוחלת. בחברה טענו במהלך השנה שעברה כי הם מצפים להגיע לרווחיות במהלך 2026.
במדינת ישראל, בה האוריינות הפיננסית נמוכה, כמו גם ההשקעה הלאומית בחינוך פיננסי, לא בטוח שזה מספיק, מול מערכת בנקאית ריכוזית. גם בעבר הוכח כי מבצעים כמו ריבית על העו"ש, שהציע בזמנו בנק אגוד, לא מספיקים כדי לסחוף לקוחות.
במקביל, העיניים נשואות גם לבנקים, ובמיוחד לביט. השאלה השנייה היא אם ביט תגיב למהלך של פייבוקס כדי לשמור על שליטתה בענף. בנובמבר האחרון ביט שינתה את מנגנון ההעברה כך שהכספים המועברים נצברים כיתרה באפליקציה, בדומה לפייבוקס. המשמעות היא שביט, שהיקף הכספים השנתי המועבר דרכה מוערך ביותר מ־15 מיליארד שקל, יכולה ליהנות פוטנציאלית מריבית של לפחות מאות מיליוני שקלים. אך בשונה מפייבוקס, היא לא חולקת את ההכנסות עם הציבור.