שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

ראיון כלכליסט

"חברת אובר שכרה את המנכ"ל הלא נכון"

בראדלי טאסק, שהיה איש הרגולציה של אובר, רתם את משתמשי החברה לקמפיין שבלם חקיקה ואיפשר לה להפוך למפלצת שהיא היום. עכשיו הוא מנתח את החולשה בהנפקה, רותם את ניסיונו להשקעה בחברות שרוצות לדלג מעל הרגולציה ומהמר על משחקי מחשב

הגר רבט 19:5328.05.19

"כשדירקטוריון אובר שכר את דארה קוסרשאהי כמנכ"ל, הם פתרו את הבעיה הלא נכונה. היתה סערה עצומה כשטראוויס (קלאניק, מייסד אובר - ה"ר) עזב וכמובן שהבורד רצה להרגיע אותה, אז הם שכרו מישהו שטוב בלהרגיע סערות כאלו כי הוא מנהל טוב. לדעתי הבורד חשב 'תפסיקו לצעוק עלי' במקום לחשוב על כך שהחברה יוצאת להנפקה עוד שנתיים, ומי ישרה ביטחון בקרב המשקיעים העתידיים" - כך אמר בראדלי טאסק, אדריכל הקמפיין שמנע הטלת רגולציה בתחום הנסיעות השיתופיות בניו יורק ב-2015, ובכך אפשר את צמיחת אובר.

 

 

כעת, לאחר שהנפקת אובר לא עמדה בציפיות וסגרה באופן חריג את יום המסחר הראשון שלה במחיר נמוך ממחיר הפתיחה, טאסק לא מהסס להפנות אצבעות מאשימות אל קוסרשאהי והדירקטוריון שמינה אותו. עוד לפני ההנפקה, באוגוסט, אישרה מועצת העיר ניו יורק את אותה חקיקה מגבילה שטאסק חסם בעבר, והציבה סימני שאלה נוספים לגבי יכולת חברות הזמנת הנסיעות כמו אובר וליפט להגיע אי פעם לרווחיות.

 

בראדלי טאסק בראדלי טאסק צילום: Tusk Ventures

 

 

טאסק הצטרף לאובר ב-2011, כשהחברה בדיוק גייסה את סבב A ועמדה לפני חדירה לניו יורק. בספרו "The Fixer" שיצא אשתקד הוא מתאר כיצד הציל אז את אובר הצעירה מרגולציה מגבילה ותרם להפיכתה למפלצת שהיא היום. השיטה שלו מבוססת על הנחת היסוד לפיה "פוליטיקאים יעשו הכל כדי להיבחר שוב", וכדי לשכנע אותם שהם בסיכון טאסק פנה ישירות אל קהל הבוחרים במקום לתרומות ענק.

 

 

"טראוויס ואני הבנו שאם נצליח להפעיל את הלקוחות, נוכל להתגבר על התנגדות המחוקקים וענף המוניות", הוא מסביר. "פתאום אנשים שמעולם לא היו מעורבים פוליטית הסכימו לשלוח אימיילים כי אפשרו להם לעשות זאת מהטלפון הנייד והם לא רצו לאבד את הגישה לשירות".

 

בפועל, טאסק רתם את רצון המשתמשים לשירות הסעות זמין וזול מהמוניות המוכרות כדי להוביל את המחאה, וכשהפוליטיקאים זיהו שהציבור תומך בחברת ההסעות הם יישרו קו. טאסק זיהה לדבריו שרבים ממשתמשי אובר בניו יורק הם היספנים ואפרו-אמריקאים - אוכלוסיה שמתקשה לעצור מוניות ברחוב ומהווה את קהל הבוחרים של ראש עיירית ניו יורק אז והיום ביל דה בלזיו. גם הנהגים של אובר היו מהגרים, וטאסק הדגיש את יכולתם לעבוד כנהגי אובר X ולקבל השלמת הכנסה משמעותית.

 

הקמפיינים הללו סללו את דרכה של אובר לרגולציה שהתירה את פעילות שירות הנסיעות אובר X בכל 50 המדינות בארה"ב והפכו את טאסק, שגבה את שירותיו באחזקות, למולטי מיליונר.

 

כיום, כשהוא עומד בראש קרן הון סיכון שנושאת את שמו, טאסק לא חושש לבקר את המנכ"ל קוסרשאהי או את הדירקטוריון שמינה אותו כמחליף לקלאניק בתום שנה סוערת ומלאה שערוריות. "קוסרשאהי יכול לנהל את אוניברסיטת תל אביב, רשויות ממשלתיות או חברת כימיקלים, אבל כשאתה משקיע בחברה אתה עושה את זה כי אתה מאמין בהבטחה של מה שהיא יכולה להיות ולא במה שהיא היום, כי היום זו חברה לא רווחית", הוא אומר.

 

"אז אתה צריך להאמין, כמו שקרה באמזון, שחדשנות בלתי מפסקת תוביל לרגע שבו זה ישתנה. אבל כדי לעשות זאת אתה צריך להאמין במנכ"ל. והמנכ"ל הנוכחי טוב בהרבה דברים אבל לא בחדשנות. הוא פתר את הבעיה התקשורתית והרגיע את העניינים, אבל זה בא על חשבון תגובת השווקים, שלא מקבלים אותו טוב".

 

במאמר דעה שפרסם ב"פייננשל טיימס" מוקדם יותר החודש טאסק הפנה כמה חצים מושחזים לעבר מנכ"ל אובר הנוכחי, כמו "נכחתי בהרצאה שלו בקיץ שעבר ונדהמתי מיכולתו לדבר במשך שעה בלי להגיד כלום".

 

דארה קוסרשאהי דארה קוסרשאהי צילום: איי פי

 

 

את השנה האחרונה של אובר סיכם במשפט "הניתוח הצליח, החולה מת". עמדה לא מפתיעה בהתחשב בכך שהוא עדיין מגדיר את קלאניק כחבר וחושף ששוחח עמו בשבוע שקדם לראיון. טאסק סיים את דרכו באובר ב-2015 כשהחברה כבר היתה ידועה באגרסיביות שלה, אך הפיצוץ הגדול הגיע מעט מאוחר יותר וכלל עימותים עם הרשויות בארה"ב ובאירופה סביב זכויות נהגים וחשיפה של תרבות העבודה הסקסיסטית בחברה.

 

במבט לאחור, אתה לא מתחרט על תפקידך בחברה שהיו לה חיכוכים רבים עם החוק סביב זכויות הנהגים שלה?

"המאבק ללגליזציה של אובר לא נערך על מעמד הנהגים אלא מול ארגוני המוניות, שרצו לבלום אותנו לחלוטין, בדיוק כמו שהיה בישראל. הדרך בה פעלנו היתה האפשרות היחידה. האתגר בנושא הנהגים, וזה גם היכן שאובר טעתה בו, הוא שגישה אחת לא מתאימה לכולם.

 

"יש המוני נהגים בארה"ב שעובדים באובר X כמה שעות בשבוע והם בבירור פרילאנסרים. לעומת זאת בניו יורק יש נהגים שעוסקים בכך במשרה מלאה למחייתם והם בבירור עובדים. אובר אומרת שאף אחד אינו עובד שלה, והוועדים אומרים שכולם עובדים שלה. שניהם טועים. בפועל אובר היא דברים שונים עבור אנשים שונים והחקיקה צריכה לקחת זאת בחשבון".

 

נהגים מפגינים נגד אובר וליפט נהגים מפגינים נגד אובר וליפט צילום: בלומברג

 

 

להשפיע על פוליטיקאים באמצעות הנעת צרכנים

 

כיום טאסק ממנף את היכולות הפוליטיות שלו לניהול קרן הון סיכון שמשקיעה רק בחברות שניצבות בפני מכשולים רגולטוריים, ומסייעת להן לדלג מעליהם. עם חברות הפורטפוליו שלה נמנות מפעילת שירות הקורקינטים להשכרה בירד, זירת המסחר בקריפטו Coinbase וחברת טכנולוגיות הביטוח הישראלית למונייד, שקיבלה לאחרונה השקעה של 300 מיליון דולר בהובלת סופטבנק. לישראל הגיע טאסק כדי להקליט עונה שנייה לפודקאסט הטכנולוגיה שלו Firewall, שתוקדש כולה לראיונות עם סטארט-אפים ישראליים אותם ערך יחד עם מייקל אייזנברג מקרן אלף.

 

לדברי טאסק, ההבדלים בין ישראל לארה"ב משתנים לפי תחום הפעילות של כל חברה וחברה: "בסייבר הממשלה שלכם הרבה יותר מקלה מהממשלה האמריקאית, ובנסיעות שיתופיות זה ההפך המוחלט. כאן אני מחכה כמעט 10 דקות למונית", הוא אומר. "בישראל קנאביס קשה יותר מבאמריקה ולעומת זאת רחפנים זה נושא פשוט יותר כי מבינים את השימוש הצבאי בהם".

 

אפליקציית אובר בפעולה אפליקציית אובר בפעולה צילום: בלומברג

 

 

נשמע מדבריך שמה שיש לו שימוש צבאי כמו סייבר או רחפנים זוכה בישראל לרגולציה מקלה.

"בדיוק, אבל גם כלי רכב אוטונומיים זכו כאן להקלות שאין בארה"ב, ובקרוב יתחיל פיילוט מסחרי בתל אביב (טאסק מתייחס לתוכנית של פולקסווגן ומובילאיי - ה"ר). לפעמים במדינות קטנות קל יותר להתקדם. אני בטוח שלמובילאיי יש השפעה פוליטית גדולה יותר בישראל משלאובר יש אצלנו.

 

"בסופו של דבר הכל פוליטי ובישראל הפוליטיקה ממוקדת בביטחון, אז הגישה של המחוקקים היא פרואקטיבית כי הם חוששים לאבד את עבודתם. אבל כשזה מגיע לשיתוף נסיעות הם מפחדים מהוועדים וחוששים שיאבדו את כסאם אם יתנו לצרכנים את מה שהם רוצים".

 

הגישה של טאסק מקדשת צרכנות כמעט כזכות יסוד, ומציבה במרכז את הצרכן והמשתמש - שטאסק מגייס לקמפיינים שלו. "חלק גדול מהעבודה שלי זה לעצב מחדש החלטות שעושים פוליטיקאים, ולהסביר ולסייע להם להבין למה לעשות את מה שאני אומר יעזור להם ולמה לא לעשות את זה יפגע בהם. במקרים רבים הפעלת הצרכנים אפקטיבית כי כך הפוליטיקאים שומעים ישירות מהבוחרים שלהם".

 

אני שמה לב שאתה לא מכנה את מה שאתה עושה בשם "לוביזם".

"במקרים מסוימים זה לוביזם, אבל איך שאני רואה את הפוליטיקה, בעולם הישן היית מכיר מישהו שמכיר מישהו שהיה גורם לדברים לקרות, וזה כבר לא קורה היום וכשזה קורה אז מדובר בשחיתות. כיום יש לוביזם, רשתות חברתיות, תנועות שצומחות מהשטח (Grassroots), מדיה מסורתית והרבה חלקים לכל קמפיין. לוביזם הוא אחד החלקים אבל לא היחיד".

 

אתה פועל לרוב בארה"ב ובישראל, אבל מה לגבי סין, מדינה שיש לה חוקים משלה?

"ישראל, ארה"ב והאיחוד האירופי נמצאים על אותו מישור. סין היא בעולם משלה משום שאינה דמוקרטיה. הפעילות שלי מבוססת על היכולת לגרום לפוליטיקאים להיראות טוב או רע, אבל כשאין בחירות דמוקרטיות זה לא משנה וכל השיטה שלי לא עובדת".

 

בעשור ומשהו האחרונים דובר הרבה על עולם גלובלי, אבל המציאות הנוכחית מסמנת שאנחנו צועדים שוב לחלוקה של מזרח ומערב. אתה חושב שחברות מהמזרח יתמקדו בשווקים שלהן וחברות מערביות במערב? היסטורית, חברות טכנולוגיה אמריקאיות לא מאוד הצליחו בסין.

"קשה להתמודד עם ממשלה טוטליטרית. יש מדינות דמוקרטיות במזרח, אז יש מקומות שאפשר לפעול בהן היטב כמו בקוריאה או יפן. אבל את צודקת, לא רואים ענקיות סיניות רבות שעושות צעדים משמעותיים בשוק האמריקאי, ולהפך. התחום הכי מעניין בהקשר זה לדעתי הוא הקריפטו, שהוא בהגדרתו מטבע מבוזר ומהווה אתגר חדש לחלוטין למדינה ריבונית".

 

"אני לא חושב שמטבעות הקריפטו הקיימים ישרדו"

 

בעולם טכנולוגיה שמקדש את קונספט הדיסראפשן, מתקיימים חילופי משמרות תכופים שבהן המשבשת של היום הופכת במהירות למשובשת של מחר. "זה משהו שקורה לא מעט עם שירותים טכנולוגיים", הסכים טאסק. "אתה מנהל מאבק לטובת שיבוש מסוים והוא מפסיד במהירות לשירות אחר שבא אחריו. הייתי בבורסה בהנפקה של אובר וברגע שהפכנו לחברה ציבורית חשבתי שזה כבר לא מעניין אותי.

 

"במובן מסוים זה הסדר הטבעי של הדברים. חברות ענק הן אטיות, עמוסות בירוקרטיה וחוששות מסיכונים, אבל סטארט-אפים רבים שואפים להנפיק ולהפוך לחברת ענק - ואז הם אלה שיזכו לשיבוש מצד חברות צעירות יותר"

 

זה גם אתגר. האם היה לך מקרה כמו של פייסבוק, שבו חברה שהיתה לקוחה שלך הפכה למפלצת שחשבת שיצאה משליטה?

"יש מקרים שבהם אתה נלחם בשביל משהו שמקבל חיים משלו ואתה סבור שהוא בעייתי, כמו שירות הקורקינטים בירד. אני משקיע בחברה, אבל אני לא חושב שהסוגיות הרגולטוריות סביבה נפתרו לגמרי ועדיין יש תקלות. גם העובדה שאובר מתפקדת לא אומר שאין שם בעיות. הפכנו את השירות לחוקי, כך שאנחנו אחראים להצלחה אבל גם לבעיות.

 

"יש מקרים שבהם אנחנו מראש לא נכנסים לתחום. למשל, יש טעם בהפעלת רחפנים לצרכים מסחריים או צבאיים, אבל אין היגיון בהפעלת רחפנים אישיים כתחביב ואני לא חושב שהם יישארו איתנו לזמן רב. ייתכן שגם הקרפיטו הוא כזה, אני לא יודע. זה תחום שלדעתי יעבור אבולוציה משמעותית וישתנה מאד. אני לא חושב שהמטבעות הקיימים ישרדו אבל הרעיון עצמו כן".

 

הון סיכון הוא כמובן הימור, אבל לרוב משקיעים בתחום אומרים לי שהם לא ישקיעו במשהו שהם לא מאמינים בו לגמרי. אתה לעומת זאת משקיע בקריפטו ואומר שאתה לא בטוח שיש לו עתיד.

"אני מאמין בקריפטו ובכך שיש לו עתיד, אבל מי שאומר את זה בוודאות כלשהי משקר. אנחנו משקיעים בבורסות קריפטו במקום במטבעות כי אני מאמין שהתפיסה שאנשים רוצים חלופה למטבעות היא הגיונית. לאנשים לא בהכרח נוח עם הרגולציה של הממשל הפדרלי לכל פעולה מוניטרית, אבל איזה מטבע ישרוד? אין לי מושג.

"יש גם מקרים שבהם אנחנו מצליחים לקבל אישור חוקי למשהו, ואז הוא יוצא במהירות מהאופנה. למשל אנחנו עובדים על קידום הימורים בספורט, אבל אני חושב שהספורט הדיגיטלי הולך לרמוס את כל התחום הזה תוך כמה שנים".

 

הפופולריות של ספורט דיגיטלי בקרב בני נוער והשילוב שלו עם הימורים יוצר בעיה מסוג חדש.

"באמת צריך טכנולוגיה מתאימה לאימות גיל. שוק היעד הוא בעיקר גברים בני 25–18, אבל השוק יתבגר והנערים של היום יהפכו לבני 18 ובני ה-26 לא בהכרח יפסיקו לשחק ולהמר בגיל 32, אז השוק ימשיך לגדול. גם הפוטנציאל גדול יותר מהימורי ספורט רגילים, כי לא צריך קבוצות ומתקנים ואפשר פשוט להמר על שני בחורים שמשחקים פיפ"א".

 

אז אתה מחכה לקהל יעד של ילדים שיגיע לגיל 18 ויוכל להמר. המשמעות היא עיצוב תרבות שמכוונת מראש להימורים.

"נכון. אני מאמין שאם תתייחס לאנשים כמו לילדים ותנטר כל פעולה שהם עושים זה לא יעבוד. תסתכלי על אלכוהול לעומת סמים, זה לא שאין בעיות סביב אלכוהול אבל אנשים לא יורים זה בזה בגללו. אני טוען שעדיף לנו לנקוט בלגליזציה של סמים. לשלוט בתופעה ולמסות אותה יהיה יותר אפקטיבי לחברה מלהתעלם ממנה. אנשים תמיד הימרו ותמיד ימהרו, אז עדיף שנשלוט בזה".

 

נלחם ברגולציה, אבל לפעמים דווקא רוצה אותה

 

עד כמה לדעתך ממשלות צריכות להיות מעורבות בחקיקה שמסדירה התפתחויות טכנולוגיות? הזכרת את תחום הרכב האוטונומי.

"הממשלה צריכה למצוא את האיזון בין הקלה על החדשנות ובין הענקת בחירות לצרכנים, ולא לבלום שינויים ולחשוש מגופים כמו איגודי נהגי מוניות. היא צריכה להיות מתירנית מספיק בשביל לאפשר, אבל קשובה מספיק בשביל לאסור למשל רכיבה על קורקינטים בכביש או לאכוף חבישת קסדות.

 

"המעניין הוא שיש תעשיות קיימות, כמו אובר והמוניות המסורתיות שרבות על נתחי שוק, ויש תחומים כמו קריפטו, בינה מלאכותית, רחפנים או ספורט דיגיטלי, שאין בהם חוקים בכלל כי הם לא היו קיימים בעבר. במקרים כאלו אנחנו מגלים לא פעם שאנחנו דווקא כן רוצים רגולציה. בקריפטו למשל יש כל כך הרבה הונאות שאם הממשלה לא תפעל להבדיל בין הטובים לרעים אף אחד לא יתקרב לשם, ואני שמח שה-SEC נכנסת לתחום".

 

אתה מעדיף שסטארט-אפ יתחיל לפעול במדינות שבהן קל יותר להגיע להסכמות או דווקא לפצח קודם את המקומות המאתגרים יותר?

"זה תלוי, לפעמים צריך לפרוץ קודם כל לשווקים הקלים יותר כדי ליצור תקדים ולהביא אנשים להתחיל לאמץ את המוצר. במקרים אחרים כדי שחברה תצליח היא צריכה להיות בשווקים גדולים כמו ניו יורק, לוס אנג'לס ושיקגו, כך שצריך קודם כל לכבוש אותן. לפעמים אפשר לטעון שצריך להתחיל מניו יורק כי העולם רואה כל מה שקורה שם, ואז לנצח שם זה בעצם לנצח בכל מקום אחר. כמעט בכל השקעה אנחנו בוחנים קודם את תוכנית ההשקה בשוק, בודקים את החוקים הקיימים, את גישת המחוקקים במדינה לחדשנות, את מי ומה הסטארט-אפ משבש ומה יחסי הכוחות בשוק".

 

 

 

למעשה אתה מנהל את המאבק הראשוני, הארוך והיקר עבור החברות שלך. לא עדיף להיות החברה שמגיעה אחריה כשהשוק כבר בשל?

"אני מעדיף להיות אובר מלהיות ליפט, אבל כשהרצתי את הקמפיין נשאנו על גבנו את עיקר המשקל. כשפגשתי את מייסד ליפט ג'ון זימר לראשונה חשבתי שהוא הולך לשנוא אותי כי לו ולטראוויס יש יחסים קשים. ישבנו באותו שולחן בארוחה ואז ניגשתי ואמרתי 'היי, אני השטן'. הוא השיב לי 'לא, אתה עושה את כל העבודה עבורי'. כדי למנוע מקרים כאלו אנחנו מנסים לבסס רגולציות שתפורות ספציפית לחברה שלנו. לפעמים זה לא אפשרי אבל כשאפשר אז כן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x