שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות התקשורת

בלעדי לכלכליסט

משרד התקשורת מודה בכישלון חזון הסיבים ומגבש אותו מחדש

המשרד מקדם מאז תחילת העשור חזון לפריסה מלאה של סיבים אופטיים בכל רחבי המדינה. מאז, כ־5,000 בניינים במרכז הארץ חוברו לסיבים - וזהו. כעת מנסים במשרד לנסח לראשונה תוכנית כוללת לפריסת תשתיות תקשורת

יואב סטולר 06:5928.11.18

משרד התקשורת ינסה לגבש לראשונה תוכנית מסודרת לפריסת תשתיות תקשורת: ל"כלכליסט" נודע כי המשרד ייצא בימים הקרובים בקול קורא לחברות התקשורת לבחינת המדיניות בנושא.

 

 

 

 

במשרד יבחנו מחדש גם את יחסם לפריסת סיבים אופטיים. כיום נדרשות חברות התקשורת להגיע לפריסה מלאה של סיבים בכל רחבי הארץ, ובמשרד שוקלים כעת לעשות שימוש גם בטכנולוגיות חלופיות.

 

בניסיון לגבש תוכנית כזו, המשרד מודה בעוד כשל: במשרד התקשורת עוסקים בפריסת סיבים מאז תחילת העשור, אולם במהלך כל אותן שנים מעולם לא נוסחה תוכנית כוללת לתחום.

 

אולי משום כך, המאמצים בתחום עד כה הניבו תוצאות חלקיות. המדיניות שהפעיל המשרד עד כה התמקדה בעיקר בהפעלת לחץ על בזק, בעלת תשתית התקשורת הגדולה בישראל, שתפרוס סיבי תקשורת.

 

החברות שכבר פרסו סיבים בישראל הן בזק, פרטנר, סלקום ו־IBC - מיזם לפריסת סיבים על תשתית החשמל. הפריסה של חברות אלו יחד רחוקה מאוד מחזון הפריסה המלאה של משרד התקשורת - לא יותר מ־10% לפי נתוני החברות וכ־0% לפי ארגוני מחקר זרים.

 

קלף המיקוח של בזק

 

לפי הערכות, בזק פרסה סיבים לכ־60% ממשקי הבית בישראל, אולם סיבים אלו לא הופעלו מעולם, בין היתר בשל חזון הפריסה המלאה של המדינה. אם בזק תפעיל את הסיבים, הצעד יגרור קנסות בשל הפריסה החלקית. בבזק משתמשים בתלות של המדינה בתשתיות שלה כקלף מיקוח - ומתכננים ככל הנראה להפעיל את הסיבים רק בתמורה להטבות משמעותיות, כמו למשל הפחתת חובת הפריסה מ־100%, אימוץ טכנולוגיות זולות יותר באזורים מרוחקים או ביטול ההפרדה המבנית בקבוצה.

 

 

איוב קרא, שר התקשורת איוב קרא, שר התקשורת צילום: עמית שעל

 

פרטנר פרסה סיבים לכ־250 אלף משקי בית, סלקום לכ־120 אלף משקי בית ו־IBC לכ־150 אלף משקי בית. נכון ל־2017, היו בישראל כ־2.5 מיליון משקי בית. ויש עוד בעיה עם המספרים הללו: בחלק גדול מהמקרים שלוש החברות פרסו סיבים באותן שכונות ולעתים באותם בניינים - לרוב בשכונות חדשות במרכז הארץ. לפי הערכות, מדובר בכ־5,000 בניינים בלבד שנהנים מתחרות בתחום שברוב המוחלט של הארץ לא קיים. אחת הסיבות לכך היא שמשרד התקשורת לא מחייב את פרטנר וסלקום לפריסה באזורי הפריפריה.

 

לא ידוע עדיין מה מתוכנן במשרד ואילו הצעות יגיעו במסגרת הקול הקורא, אולם בחינה של נתוני ה־OECD מ־2018 בנושא מעלה תהיות קשות לגבי האופן שבו התמודדה הממשלה עד כה עם הנושא.

 

בכל המדינות שמובילות בפריסת הסיבים - ובהן דרום קוריאה, יפן, פורטוגל וספרד, עולה שוב ושוב ההשקעה ההמשלתית בנושא, בהיקפים שמגיעים לעשרות מיליארדי דולרים. השקעה זו כוללת תמריצים, הקלות, הלוואות ואף מקרים שבהם הממשלה הקימה בעצמה את התשתיות.

 

בישראל, לעומת זאת, ההשקעה הסתכמה בניסונות נשנים להחיות את מיזם IBC ובהפעלת לחץ על בזק.

 

אולי לא צריך 100%?

 

במדינות אחרות בעלות פריסה נרחבת, גם כוחות השוק הפרטי שיחקו תפקיד. בפורטוגל, למשל, החברות גובות מלקוחותיהן תשלום של 280 יורו עבור החיבור לתשתית מבוססת סיבים אופטיים.

 

בנוסף, דו"ח ה־OECD מעלה שאלות לגבי עצם החזון של משרד התקשורת לפריסה מלאה, כזו שתגיע לכל בניין ובית מגורים בישראל. לפי הדו"ח, רק 26.8% ממשקי הבית באירופה חוברו אל הסיבים - רובם באזורים עירוניים. כמו כן, מדינות באירופה שהחזיקו בתשתית תקשורת מבוססת נחושת מתקדמת, כמו ישראל, מתאפיינות בשיעורי פריסת סיבים נמוכה יחסית - בעיקר באזורי הפריפריה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x