שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
התעשייה

לא מושפעים מהמצב: ההייטק הישראלי שובר שיא גיוסים ברבעון השלישי

על פי חברת המחקר IVC חברות ההייטק המקומיות גייסו מתחילת 2015 סכום של 3.2 מיליארד דולר - המהווה 95% מהיקף כלל הגיוסים בכל השנה שעברה; הרבעון השלישי של השנה הצטיין בגיוסי ענק עם עלייה של 67% בסך העסקאות שהיקפן עלה על 20 מיליון דולר

אסף גלעד 13:1921.10.15

זירת ההייטק הישראלית הוכיחה תמיד שהיא מנותקת מנושאי בטחון וכלכלה מקומיים ותלויה בעיקר במצב הרוח בכלכלת הטכנולוגיה העולמית. כך קרה שזירת ההייטק המקומית, ובעיקר חברות ההייטק הפרטיות שבה, גייסה מאז תחילת 2015 סכום שיא של 3.2 מיליארד דולר, 95% מכלל הסכום שגייסה בכל שנת 2014. לשם השוואה, בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הקודמת גייסו החברות 2.3 מיליארד דולר בלבד.

 

בשנת 2013 עמד הסכום על 1.5 מיליארד דולר, כך ששנת 2015 רושמת שיאים חדשים להייטק הישראלי. אם ימשיכו הגיוסים בקצב שכזה, סך הגיוסים צפוי להסתכם בכ-4-4.5 מיליארד דולר לתעשיית ההייטק בכל השנה, סכום שלא יסתפק רק בתואר של היקף הגיוסים הגדול ביותר בכל הזמנים, אלא גם יגלם גידול של כשליש ביחס לשנה הקודמת.

 

הרבעון השלישי של 2015 הסתכם ב-1.1 מיליארד דולר שגויסו על ידי 165 חברות היי-טק ישראליות. זוהי ירידה שולית בהשוואה ל-1.14 מיליארד דולר שגויסו על ידי 181 חברות ברבעון הקודם. קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC לא מופתע מהממצאים ומציין כי, "הרבעון השלישי בשנה נוטה להיות נמוך באופן יחסי לאחרים מבחינת גיוסי ההון, לכן ציפינו לראות ירידה מסויימת לעומת השיאים של הרבעון הקודם, אך נראה שגיוסי ההון עדיין ממשיכים להסגר במרץ, כך שהירידה הנוכחית הינה שולית לכל היותר. אנו מצפים ברבעון הרביעי להמשך מגמת הצמיחה, וסבורים ששנת 2015 עשויה להסתיים עם גיוסים בסך מצטבר של עד 4.4 מיליארד דולר שיוזרמו לחברות ההיי-טק הישראליות".

 

מתחם ההייטק ברמת החייל בתל אביב מתחם ההייטק ברמת החייל בתל אביב צילום: עמית שעל

 

הרבעון השלישי הצטיין גם בגיוסי ענק, ביחס לרבעונים שלפיו. סיבובי גיוסים שגודלם 20 או 30 מיליון דולר לחברת סטארט-אפ צומחת הפכו לכלל ולא ליוצא מן הכלל. IVC מדווחת על עלייה של 67% במספר העסקאות שהיקפן 20 מיליון דולר ומעלה. ברבעון גוייסו 20 עסקאות שכאלה בהיקף כולל של 703 מיליון דולר, 64% מכלל ההון שגוייס ברבעון. בין הסבבים האלה ניתן לציין את אופטימל פלוס שגייסה 42 מיליון דולר; אוריגמי לוג'יק שגייסה 25 מיליון דולר; ארגוס שגייסה 26 מיליון דולר ופאנדבוקס שגייסה 50 מיליון דולר. ואלה הם רק דוגמאות מחודש ספטמבר.

 

שימנה מסביר כי: "לאור הנתון שסבב הגיוס הגדול עמד בממוצע על 35 מיליון דולר ברבעון האחרון, נראה שחברות ישראליות בשלבי צמיחה מתומחרות בטווח התחתון של עסקאות צמיחה בהשוואה לנעשה במדינות אחרות. אנו רחוקים מסבבי חצי המיליארד שרואים בעמק הסיליקון, והגם שפה ושם נתקלים כאן בסבבים נדירים של 100 מיליון דולר, בסך הכל תמחור העסקאות הגדולות בישראל הינו סביר בהחלט, כדאי, ומשקף ערך אמיתי ולא שווי מדומה".

 

חלקן של קרנות ההון סיכון יורד דרמטית

 

למרות שהיקף ההון מכלל הגיוסים המשתייך לקרנות הון סיכון הגיע לשיא של 908 מיליון דולר, חלקן של קרנות ההון סיכון הישראליות ממשיך להתדרדר. התוצאה של כל זה היא שפחות ופחות ישראלים שותפים להצלחה של ההייטק הישראלי. שיעור ההשתתפות של קרנות הון סיכון ישראליות מגיע ל- 12% בלבד, נמוך משיעור של 14% בממוצע ברבעונים הראשונים של השנה וביחס ל- 16% בממוצע ברבעונים הראשונים של 2014. עם זאת, יש בכך בכדי להעיד על הגידול החד בהזרמת ההון מכיוונם של משקיעים זרים ולא בהתדלדלות ההון בישראל.

 

ברבעון השלישי של 2015, חברות מדעי החיים גייסו 327 מיליון דולר, והובילו את הגיוסים עם 30% מסך ההון שגויס. חברות אינטרנט הגיעו אחריהן עם נתח של 26%, כאשר הנתח של חברות התוכנה ירד חזרה לממוצעים של 24% בהשוואה לנתח יוצא דופן בגודלו של 44% ברבעון השני של 2015, כאשר הסקטור הוביל את כל הגיוסים.

 

עופר סלע, שותף היי-טק ב- KPMG סומך חייקין סבור כי, "בעוד שנת 2015 עומדת להיות שנת שיא בסכומי ההשקעות בטכנולוגיה, החלק היחסי של ההשקעות בחברות תוכנה הוא נמוך משמעותית מזה שבארה"ב, בה ענף התוכנה הרבה יותר דומיננטי בחלקו מסך ההשקעות. אחד הגורמים לכך הינו המחסור בקרנות פרייבט אקוויטי בשוק המקומי וזה מביא למספר מועט של חברות תוכנה שמתכוונות ומכינות את עצמן להנפקה ציבורית בנאסד"ק. תקרת הזכוכית שנוצרת בישראל מבחינת גודל חברות התוכנה, מצערת מאוד בהתחשב ביכולות הטכנולוגיות הקיימות בתחום זה ובעוצמה היחסית של ישראל בתחום זה בעבר. "הפתרון מצוי אצל המשקיעים המוסדיים בישראל שצריכים "לרדת מהגדר" ולהשתתף בהשקעות בחברות טכנולוגיה, במיוחד אלו שנמצאות בשלב ההתרחבות הבינלאומית. הסיכון בהשקעות מסוג זה ניתן לניהול, מכיוון שמדובר בחברות עם מוצר מוכח ומכירות משמעותיות"

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x