שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

כנס "המהלך האסטרטגי": בכירי ההייטק מתמודדים עם טכנולוגיה משבשת

אבישי אברהמי מייסד WIX, אלחנן יגלום ממייסדי אובג'ט ואדי שלו מקרן ההון סיכון ג'נסיס נפגשו כדי לדבר על ההתמודדות בעולם של “חדשנות מזעזעת שוק”, אשר מאלץ חברות לשנות במהירות את האסטרטגיה

מאיר אורבך 11:2730.03.14
"כיום כולם מחפשים חדשנות טכנולוגית. הסינים מגיעים לכאן ומחפשים כאן חדשנות. חברות ותיקות שלא מתעסקות בזה נשארות מאחור, וגם אנחנו כבנקים עוסקים בזה הרבה", אמר יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, בכנס המהלך האסטרטגי שבו נציגי ענקיות הייטק נפגשו ביום רביעי עם בכירי הניהול בישראל. לדברי סרוסי, החדשנות המשבשת (disruptive) - חדשנות שמערערת שוק ויוצרת תחום חדש - “מגיעה כיום לעולם הפיננסי והיא מורגשת מאוד”.

אודי אהרוני, מנהל מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, אמר שלחברות רבות קשה היום להבחין בטכנולוגיות משבשות ועד שהן מבחינות בהן, זה מאוחר מדי עבורן כי טכנולוגיות אלו כבר הביאו לפגיעה קשה בעסקיהן.

 


 

אובג'ט: “לא הבינו מה אנו עושים”

 

מלבד סרוסי ואהרוני היו בכנס, שעסק בהתמודדות עם טכנולוגיה משבשת, גם חיים הורביץ, חבר מועצת המנהלים של טבע; אלחנן יגלום, יו"ר ועדת ההיגוי של סטרטסיס; אבישי אברהמי, יו"ר ומנכ"ל וויקס; וכן אדי שלו, שותף מנהל בקרן ההון סיכון Genesis Partners ובכירים נוספים. המהלך האסטרטגי נערך על ידי מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי ברקנאטי הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א בשיתוף חברת GIL-CSC, פועלים שוקי הון ובחסות "כלכליסט".

 

אלחנן יגלום, חבר בוועידת ההיגוי של סטרטסיס אלחנן יגלום, חבר בוועידת ההיגוי של סטרטסיס צילום: נמרוד גליקמן

 

בכנס השתתף באופן חריג אלחנן יגלום, אחד ממייסדי חברת אובג'ט, יצרנית מדפסות התלת ממד שהתמזגה בשנת 2013 עם חברת סטרטסיס האמריקאית, כאשר מרבית פעילות הניהול והפיתוח שלה הושארה בידיים ישראליות. יגלום סיפר שהוא ממקד את מאמציו בעולם הטכנולוגי דרך העיניים של החברה שלו.

 

"התחלנו את ההיכרות שלנו עם חברת סטרטסיס כבר ב-2003", אמר. "כבר אז חשבנו על מיזוג בין החברות. כל מנהלי החברה שהיתה מאוד משפחתית באו לביקור בארץ, וקיימנו שורה של מפגשים שבסופם סירב אביו של מנהל החברה כיום לרכוש אותנו בטענה שאנחנו מקיזים דם. כאשר שאלתי אותו מה כוונתו, הוא אמר שאנחנו מבזבזים הרבה כסף ולא מייצרים. הוא צדק מאוד, היינו אז בתזרים מזומנים שלילי, ללא כל עזרה בנקאית, וניסינו לשרוד".

 

בהמשך התייחס להתקדמות של חברתו עד להפיכתה לכזו שמובילה את תעשיית התלת ממד העולמי. "בתחילת דרכנו היה קשה מאוד להסביר לאנשים למה הם צריכים את המוצר שלנו, אבל כיום אין כמעט חברה תעשייתית שמתכננת מוצר ולא משתמשת בו. כל נעל שאדידס מייצרת מתחילה במדפסות שלנו, וגם האייפון תוכנן בעזרת המדפסות שלנו. אם בעבר היינו טכנולוגיה שהיא בבחינת לא הכרחית, הרי שכיום אנחנו טכנולוגיה מהותית וחיונית בכל מפעל וגוף המתכנן מוצר", אמר.

 

בסטרטסיס מועסקים כיום 1,800 עובדים, ועל פי יגלום, נמכרו עד לסוף 2013 75,818 מדפסות של החברה, שלה 550 פטנטים. הכנסותיה בשנת 2013 היו 487 מיליון דולר עם רווח של 82 מיליון דולר, כשתחזית ההכנסות של 2014 היא כ-670 מיליון דולר.

 

"למדפסות התלת ממד שלנו יש שלוש פונקציות מרכזיות בארגון. הראשונה היא תכנון הקונספט, אשר דורש תכנון ראשוני, נותן לארגון כיוון היכן ללכת ובעיקר עובד כאן בשיטת ניסוי וטעייה; הפונקציה השנייה היא ייצור הפרוטוטייפ, אשר דורש דיוק מרבי; והפונקציה השלישית, שאמנם היא הכי קטנה כיום מבחינת הפעולות אבל גדלה הכי מהר, היא פונקציית הייצור השוטף. כיום חברת המטוסים איירבוס מייצרת כ-100 חלקים שונים למטוס במדפסות שלנו. בסיס הלקוחות של החברה כולל את כל הענקיות בתחום. נייק, דיסני ואחרות", אמר יגלום.

 

לדבריו, תחילת הדרך בחברה לא היתה קלה. "אחד המהנדסים שלנו אמר שאם אנחנו יודעים להשפריץ צבע, אולי אפשר גם להשפריץ פולימרים ובכך להוסיף ממד נוסף וכך קמה החברה. החברה התחילה לפעול אבל בקשיים מרובים. ב־2001 היינו על סף קריסה והחלטנו על שינוי גדול מאוד של העסק שהביא אותו בסופו של דבר להצלחה”, אמר.

 

יגלום ניסה להסביר מה הביא, בסופו של דבר, למרות כל הקשיים את החברה להצלחה. לדבריו, הכלל הראשון הוא לעבוד עם נבחרת טובה. "אני עם נבחרת נהדרת של אנשים", אמר. "השתדלנו לעשות כמה שפחות טעויות, אבל כאשר משהו הלך רע, הוא הלך רע. קשה מאוד לתכנן בסטארט-אפ. הרבה משקיעים עזבו את החברה. היתה לנו הערת עסק חי עד 2004 והיה לנו קשה מאוד לגייס ככה כסף, אבל היה צורך באמונה שאנחנו יכולים להצליח. עזבנו את המכונה, עשינו ארגון מחדש של החברה, העברנו את כל לקוחותינו לפלטפורמה החדשה והתחלנו מחדש. לאורך הדרך עברנו שני משברים קשים, ב-2001 וב-2008. לא הרמנו ידיים ולא השתוללנו והשקענו בתשתיות שלנו ובמחקר ובפיתוח".

 

“חברה אשר רוצה להצליח חייבת תמיד להתאים את שדרת הניהול שלה לגודל שלה. אני לא חושב שמנהל אשר יודע לנהל עשרה עובדים הוא מנהל אשר יודע לנהל גם מאות ואלפי עובדים, ולכך חברה צריכה להיערך", הוסיף.

 

WIX: "פיתחנו מהר לפני שייגמר הכסף"

 

מיד אחריו עלה לבמה אבישי אברהמי, מייסד חברת וויקס שמתמחה בהקמת אתרי אינטרנט בחינם. "הרעיון שמאחורי החברה שלנו הוא שאם מסמך אתה פותח בעזרת וורד, אז אתר אינטרנט אתה מקים עם וויקס", אמר. "החברה שלנו נוסדה בסוף 2006 וכיום יש לנו 42 מיליון משתמשים כשבכל חודש מצטרפים מיליון חדשים. אנחנו הפלטפורמה הגדולה בעולם לבניית אתרים ויש לנו כ-1.3 מיליון אתרי מובייל ו-600 עובדים.

 

אבישי אברהמי, מייסד Wix אבישי אברהמי, מייסד Wix צילום: נמרוד גליקמן

 

"כאשר נכנסנו לעולם הזה של בניית אתרים, רצינו לחשוב שונה מאחרים. מרבית האנשים שהקימו אתרים בתחום הקימו אותם לאנשים שלא מבינים כלום ברשת. אבל אנחנו גילינו שאם מישהו לא מבין כלום ברשת, הוא לא ייכנס אליה. אם אנשים כבר רוצים להקים אתר באינטרנט, הם רוצים לא משהו פשוט אלא משהו ייחודי להם וזה מה שהקמנו. כיום אחד הדברים שאנחנו הכי גאים בהם הוא שאין אף אתר אחד של וויקס שדומה לשני. יצאה לנו מערכת שמאפשרת לך לבנות בקלות רבה אתר ייחודי מאוד לך".

 

כדי להסביר מדוע החברה שלו שונה מאשר כל מה שמוכר לאחרים, השווה אברהמי את וויקס לעולם האופליין. "בעולם שמחוץ לרשת אתה יודע כמה עולה לך לייצר ויודע איך למדוד את זה. עולם האינטרנט עובד הפוך. אתה לא יודע כמה זמן ייקח לפתח, זה יכול להיות עם טעויות רבות ואין דרך למדוד מפתחים בצורה יעילה. עולם הייצור שלנו לא מדיד לחלוטין”, אמר.

 

מנגד, הוסיף, “את עלויות השיווק והאפקטיביות שלהן אפשר למדוד עד הסנט האחרון. החברות צריכות להתנהל בדיוק הפוך. בעולם האוף ליין הפצה היא עניין של ערוצי שיווק, ובאינטרנט זה תלות של כמה כסף אתה מוכן לשים כשבתוך שניות אתה מופץ בהרבה יותר ערוצי הפצה”.

 

"נאלצנו להתמודד עם מצב שבו כל התורה העסקית משתנה ביום אחד. כדי להתחיל את הדרך שלנו, רצינו לבדוק באיזה עולם הכי נצליח ולכן שחרננו שש גרסאות שונות של המוצר שלנו לעולמות שונים. בניית אתרי אינטרנט, כרטיסי ברכה, אתרי מייספייס ועוד. את רוב התגובות קיבלנו על אתרי אינטרנט ואתרי מייספייס. בחרנו באתרי אינטרנט כי הרבה אנשים, אחרי שהקימו אתר שלנו, רצו אפשרויות נוספות והיו מוכנים לשלם על כך. הבנו שיש לנו הזדמנות גדולה", אמר אברהמי.

 

בספטמבר 2008 קיבלה החברה את הלקוח המשלם הראשון שלה, ובאותו זמן החל המשבר הכלכלי הגדול ומשקיעי החברה דרשו מאברהמי לפטר מחצית מעובדיו או להראות לו איך הוא יכול לשרוד בלי לגייס לכסף.

 

"החלטנו לפתח במהירות את המודל שלנו ולאפשר לנו, עד הרגע שבו ייגמר לנו הכסף, ליצור מנגנון של הכנסות מתוך האתרים שלנו, שיאפשר לנו להתחיל לחיות ללא גיוס כסף. בנינו מודל שהיה אמור להביא אותנו להכנסות בתוך שבעה חודשים, הרגע שבו אמור להיגמר לנו הכסף, וכך היה", אמר אברהמי.

 

משבר נוסף עברה החברה כאשר סטיב ג'ובס הכריז על כוונתו להפסיק לתמוך באתרי פלאש, שהיו לחם חוקה של אפל וגם של וויקס. בוויקס היו צריכים לקבל החלטה האם להמשיך להאמין בפלאש או לעבור לפתח ב-HTML 5, ואף שחברי הוועד המנהל רצו להישאר בפלאש, החליטו בחברה לבחור אחרת.

 

"הבנו שאם אנחנו רוצים להיות חברה שמשנה עולם, אנחנו חייבים להמשיך בדרך שלנו, שאנחנו בוחרים בה, ולא ללכת על מה שיבטיח לנו במיידי רווחים והכנסות. באפריל 2012 הוצאנו את הגרסה החדשה שלנו שהגיעה בתוך זמן קצר לנראות של מיליארד אנשים בעלות של חצי מיליון דולר בלבד. בעולם האמיתי להגיע לנראות כזו זה כמעט בלתי אפשרי ובטוח שלא בסכומים האלה", הוסיף.

 

ג’נסיס: "אנו חייבים החזרים למשקיעים"

 

אדי שלו, מייסד קרן הון הסיכון ג'נסיס, אחת הקרנות הוותיקות בישראל, הסביר שמרבית קרנות ההון סיכון לא יכולות להרשות לעצמן להשקיע בטכנולוגיות משבשות שאינן מביאות לתשואה בתקופה קצרה, והוא אמר שהן יכולות לכל היותר להשקיע בחברה אחת או שתיים כאלה.

 

אדי שלו, מייסד קרן ג'נסיס אדי שלו, מייסד קרן ג'נסיס צילום: נמרוד גליקמן

 

בתגובה לדברי יגלום, שאמר שלחברה שלו היתה הערת עסק חי, אמר שלו שלכל החברות שבהן הוא משקיע יש הערה כזו וזה גם המצב אצל הרבה חברות סטארט־אפ בתחילת דרכן.

 

"אנחנו בקרנות ההון סיכון חיים בשותפות מוגבלת שחייבת להביא בתוך 13–15 שנה החזרים למשקיעים שלנו. שותפוית בעולם הפרייבט אקוויטי חייבות לדעת שהן צריכות את כל ההשקעות שלהן למכור או להנפיק", הוסיף שלו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x