$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

החזון הסומאלי של גוגל: לארי פייג' בעקבות אריק קרטמן

מנכ"ל גוגל רוצה חלק מהעולם בו יוכל לפעול ללא הטרדות של חוקים ממשלתיים ורגולציה, אפל מואשמת בכך שיזמה את קונספירציית הספרים הגדולה, המיזם האחרון של ארון שוורץ וה-CIA ברגע מביך במיוחד

יוסי גורביץ 12:1216.05.13

קו הקריפיות נחצה סופית

 

אריק שמידט, המנכ"ל לשעבר והיו"ר של גוגל, אמר פעם שהחברה בוחנת בעקביות את הרעיונות שלה כדי לברר שהם לא חוצים את קו הקריפיות. מותר לתהות אם משקפי גוגל גלאס עברו את הבחינה הזו (ואם כן, מה היא שווה). אבל המנכ"ל הנוכחי של החברה, לארי פייג', בעליל לא ערך בחינה כזו למה שפלט אתמול (ד').

 

גוגל עורכת בימים אלה את כנס המפתחים השנתי שלה, I/O, ופייג' ערך שיחה פתוחה עם משתתפי הכנס. במהלך השיחה הלא ערוכה, הוא אמר את הדברים הבאים: "יש הרבה דברים מלהיבים שניתן לעשות, שהינם בלתי חוקיים או אסורים על ידי הרגולטורים. וזה טוב; אנחנו לא רוצים לשנות את העולם. אבל אולי אפשר להקצות לכך חלק מהעולם". הוא השווה את החלק העתידי הזה לפסטיבל האמנות הרדיקלי Burning Man ואמר: "אנחנו צריכים מקומות בטוחים שבהם נוכל לנסות דברים מבלי שנצטרך להפעיל אותם בעולם כולו". 

 

תנו לו חרב וכובע של פיראט. פייג' תנו לו חרב וכובע של פיראט. פייג' צילום: בלומברג

 

איק. מנכ"ל אחת החברות הגדולות והמשפיעות בעולם רוצה חתיכה מהעולם שלא תהיה כפופה לחוקים, כדי שהוא יוכל לעשות שם מה שבראש שלו. מה כבר יכול פייג' לרצות, צריך לתהות, שלא עומד בחוקים המקובלים?

 

ובכן, המדור שמח להציע לפייג' שני אתרים אפשריים. הראשון הוא רפובליקה במזרח הים התיכון, ששמחה לתת לחברות ענק לעשות מה שהן רוצות ולא רק שהיא נמנעת מלגבות מהן מסים, היא משלמת להן עבור התענוג. כדאי לפייג' לעשות את זה עכשיו, לפני שבניית טירת המדען המטורף תיתקל בקשיים נוסח המון זועם עם קלשונים ולפידים. השמועות אומרות שההמון כבר מתחיל להתאסף. 

 

אופציה שניה היא כמובן הים הפתוח: גוגל כבר הוציאה בעבר פטנט על צי של ספינות, שיוחזק מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינות ועליו יוצבו השרתים שלה. הספינות יהיו קרות יחסית ויונעו על ידי כוח הגלים. אם כבר להעביר לשם את השרתים, למה לא את מטה החברה? בכך תהפוך גוגל לתאגיד הראשון שיוציא את עצמו אל מחוץ לשליטתן של ממשלות, שבבואן לכפות עליו משהו יצטרכו להפעיל כוח ימי ואווירי.

 

ליברטריאנים שחולמים על שוק חופשי שאין בו התערבות ממשלתית שוכחים שהתערבות ממשלתית היא הדבר היחיד שמאפשר להם לצבור הון מבלי שיגיעו שודדים ויטבחו אותם עבורו. רוצים מדינה בלי ממשלה? לכו לסומאליה והיפכו לפיראטים או אילי מלחמה. שם חל חוק הטבע הנקי, בלי התערבות, והחיים הם רעים, ברוטליים ולמרבה השמחה (אנחנו מדברים על ליברטריאנים, כן?) גם קצרים. ולמר פייג' היקר: הנה, כך נראה החזון שלך.

 

 

הקושרת הראשית

 

המשפט נגד אפל בפרשת הקשר להעלאת מחירי הספרים מתחיל לקבל כיוון רציני: אחרי שכל שאר הקושרות כבר הגיעו להסכמים עם משרד המשפטים, והן צפויות לפחות את הלקוחות של אמזון שאת מחירי הספרים שלהם הן ניסו להעלות, נותרה רק מתגוננת אחת. אפל.

 

במסמכים שהוגשו בימים האחרונים לבתי המשפט, מחדד משרד המשפטים האמריקאי את התביעה שלו. אפל, לדבריו, לא היתה רק אחת הקושרות, היא היתה הקושרת העיקרית. במסמכים נחשף מייל ששלח סטיב ג'ובס לטיפוס מפוקפק אחר, ג'יימס מרדוק. אתם עשויים לזכור את מרדוק כרוח החיה - או על כל פנים מי ששילם את המחיר - מאחורי מיזם האזנות הסתר של אבא שלו, רופרט מרדוק.

 

ראש הקושרים בפרשת מחירי הספרים. ג'ובס ראש הקושרים בפרשת מחירי הספרים. ג'ובס צילום: בלומברג

 

במייל, הציע ג'ובס למרדוק להפסיק לאפשר לאמזון למכור ספרים במחיר של 9.99 דולר לכותר, ולנסות לקבוע מחיר שינוע בין 12.99 ל-14.99 דולר. ג'ובס כתב למרדוק שכרגע אמזון מעניקה למו"לים 70% מהכנסות הספרים, אבל השיעור הזה צפוי לרדת בעתיד. יומיים לאחר מכן, חתמה הוצאת הספרים של המרדוקים, הרפר קולינס, על הסכם עם אפל.

 

ג'ובס לא הסתפק בקשירת קשר עם נוכלים אחרים: על חברת רנדום האוס הוא איים שאם היא לא תסכים למזימה שלו, הוא ימנע גישה מהספרים שלה לחנות הספרים של אפל. בכיר של אפל, אדי קיו, כתב לג'ובס אחרי שרנדום האוס נשברה, שהסיבה לכך שהיא הסכימה לתנאי הקנוניה היתה שקיו חסם את האפליקציה של רנדום האוס מהאפסטור.

 

אפל, מצידה, טוענת שבכלל לא מדובר בקשר נגד הצרכנים אלא בסך הכל בנסיון ל"יזמות" בשוק הספרים. גם אני הייתי אומר את זה אם הייתי במצבה. זה סוג המקרים שבהם אתה כמעט מצטער שג'ובס כבר לא איתנו: היה נחמד לראות אותו מגן על המזימה הזו בבית המשפט.

  

המתנה האחרונה של ארון שוורץ

 

המגזין המוביל ניו יורקר הודיע אתמול (ד') על כך שהוא מתחיל להשתמש בתוכנה בשם Strongbox, שתפקידה בחיים הוא להיות תחליף וויקיליקס: היא תאפשר למקורות של העיתון לשלוח לו מידע באופן בטוח.

 

ארון שוורץ, זכר גאון לברכה ארון שוורץ, זכר גאון לברכה צילום: פליקר (cc by ragesoss)

 

התוכנה, שהניו יורקר יפיץ במסגרת רשיון תוכנה פתוחה, נבנתה על ידי ארון שוורץ המנוח, והיא כנראה הפרויקט האחרון שלו. בשנים האחרונות הממשלות הרשו לעצמן לעקוב אחרי עיתונאים כאילו אין מחר: בישראל היתה לנו פרשת גלאס-ברקוביץ', שבמהלכה עקבו הרשויות אחרי פלט שיחות של עיתונאים כדי לגלות מי חשף את העובדה שמתנהלת עוד חקירת שחיתות כנגד אריאל שרון; בארה"ב מתפוצצת בימים אלה שערוריה חדשה, שבה מתברר שהממשלה עקבה אחרי עיתונאים של סוכנות הידיעות AP, ואספה את פלט השיחות שלהם, משום שלטענת הממשלה התחקירים של AP (ספציפית, אלה שעוסקים במלחמה החשאית שמנהל ממשל אובמה בתימן) "סיכנו את בטחון הציבור". ב-AP טוענים שפרסמו את התחקיר רק לאחר שבכיר בממשלה הבטיח להם שהמידע שנחשף לא מסכן אף אחד.

 

כל זה מלמד אותנו שעיתונים צריכים יכולת להתחמק מהישג ידן של הממשלות. אחרי הכל, תפקידם של העיתונאים הוא לבקר את הממשלה ולספק מידע על מה שהממשלה לא רוצה שהציבור יידע - וכל ממשלה מנהלת דברים שהיא מעדיפה שמשלמי המסים לא ידעו עליהם. בשנים האחרונות, טכנולוגיית המעקב איפשרה לממשלה להשיג את היד העליונה; סטרונגבוקס מאפשרת לאזן את שדה המשחק. כך צריך. 

 

המרגל שירה לעצמו ברגל

 

הרשויות של הקלפטוקרטיה הרוסית דיווחו בימים האחרונים כי עצרו ביום שני את ראיין פוגל, מזכיר שלישי במחלקה הפוליטית של שגרירות ארה"ב במוסקווה, בזמן שהלז ביצע ניסיון שלומיאלי במיוחד בריגול. נראה שמאז ה-11 בספטמבר כל החשיבה הטכנולוגית של ה-CIA עברה לתחום המלחמה בטרור, והמרגלים ממשיכים להשתמש בטכנולוגיה שאבד עליה הכלח. הבריונים של ה-FSB (היורשת של המחלקה השניה של הק.ג.ב.) עצרו את פוגל ומצאו עליו טלפון נוקיה ישן (זה כבר מחשיד), נייר כסף, סכין, מצפן, פאות, משקפי שמש והרבה כסף במזומן. 

 

"אני לא מוצא אותו, תביא לי טלסקופ נלסון" "אני לא מוצא אותו, תביא לי טלסקופ נלסון" צילום: Shutterstock

 

כמו כן, הציגו אנשי ה-FSB מסמך שלכאורה נכתב על ידי פוגל ושיועד לסוכן שהוא ניסה לגייס, שמסביר לו איך לפתוח חשבון ג'ימייל. המכתב מפציר בו לרכוש לפטופ חדש במזומן (ה-CIA יחזיר לו את הכסף, מובטח), לקחת אותו לאינטרנט קפה, ולפתוח שם חשבון ג'ימייל. אחרי פתיחת החשבון, מתבקש השפיון המתחיל לשלוח מייל עם המידע שלו ל- unbacggdA@gmail.com.

 

אוי. זה היה יכול להיות מצחיק במיוחד, אלמלא העובדה שיש איזה מסכן שנמצא עכשיו במרתף עינויים של ה-FSB. פוגל עצמו כבר חזר לארה"ב, אחרי שהוכרז כפרסונה נון גראטה. 

 

קצרצרים

 

1. היכולת של גוגל להוציא דיבה באמצעות החיפוש המשלים שלה מרשימה למדי: כדי לקבל דוגמית, הקלידו "גדעון סער ה" והביטו בתוצאות שגוגל מציעה לכם. לכמה אזרחים גרמנים נמאס מהמצב שבו הם מואשמים על ידי אלגוריתם במה שהם לא עשו, מה גם שחיפוש גוגל הוא כעת כלי ראשוני בבדיקת מידע על מבקשי עבודה. הם עתרו, בתי המשפט בערכאה הנמוכה דחו את העתירה, אבל בית המשפט העליון קיבל את העתירה. הוא פסק שעל גוגל להסיר מונחים מעליבים מהחיפוש המשלים, אם כי היא צריכה לעשות זאת רק אחרי שמישהו התלונן ופירט את הבעיה. גוגל הביעה אכזבה ולארי פייג' התחיל לחפש טריטוריה חסינה מחוקי דיבה.

  

החיפוש של גוגל מעליב מפורסמים החיפוש של גוגל מעליב מפורסמים צילום מסך: Google

 

2. ממשלת בחריין, שעסוקה במרץ בדיכוי האוכלוסיה שלה, העבירה לאחרונה חוק שקובע שמי שילעג לשליט המדינה, אחד חמאד בן עיסא אל ח'ליפה, יילך לכלא. עכשיו נראה שהממשלה (שהיא סונית שכופה את עצמה על רוב שיעי, כמקובל במזרח התיכון) מתכוונת ברצינות: שישה צייצנים נכלאו לתקופה של שנה משום שהעזו לומר על אל ח'ליפה רק מעט מדברי הגנאי שהוא וחנפיו ראויים להם. עוד שלושה צייצנים נכלאו על דברי בלע אחרים.  

 

3. פייסבוק ירתה בעורפה של אפליקציה חביבה למדי (והמדור לא אומר את זה הרבה על אפליקציות, ודאי לא על אפליקציות פייסבוק) בשם Social Roulette. מדובר במשחק שבו יש לך סיכוי של 1:6 לקבל הזמנה למחוק את חשבון הפייסבוק שלך. אמרתי "למחוק"? התכוונתי לומר "להקפיא". פייסבוק לא באמת מאפשרת למחוק את החשבון שלך. האפליקציה הציעה, כחלק מהשירות שלה, למחוק את כל מה שכתבת או פרסמת אי פעם. מאחר והמהלך הזה פוגע ביכולת של פייסבוק למכור את המוצר שלה, קרי המידע שלך, פייסבוק נקטה במהלך מובהק של הגנה עצמית וחיסלה את האפליקציה. הסיבה הרשמית למחיקה: האפליקציה "יצרה חוויית משתמש שלילית". באמת, פייסבוק? את באמת רוצה לדבר על חוויית משתמש שלילית? 

 

4. אשה מפלורידה הגישה תביעה כנגד אפל והיא מנסה להפוך אותה לתביעה יצוגית. לטענתה אפל בנתה את כפתור ההפעלה של האייפון 4 כך שיפסיק לתפקד שנה אחרי שהמכשיר נכנס לפעולה. משתמשים שגילו שהכפתור לא פועל נאלצו לגרור את עצמם לסניף הקרוב של אפל ולהשליש לחברה 149 דולר עבור התענוג. אני ארצה לראות יותר הוכחות לזה, אבל הטענה הזו משתלבת היטב עם התעקשותה של אפל בשלל מדינות שלא להעניק אחריות לשנתיים למרות שהחוקים של המדינות הנ"ל דורשים זאת. האם אפל לקחה את העקרון של שבקון מתוכנן (Planned Obsolescence) אל מעבר לקו הפליליות? שאלה מעניינת. האם לאזרח קטן יש אפשרות לתבוע תאגיד בגודל של אפל בטענה כזו ואשכרה להגיע לשלב הראיות? שאלה עוד יותר מעניינת. 

 

5. אתם צרכנים מודעים, שלא רוצים לממן תאגידי אופל, אבל אין לכם את היכולת או הזכרון להתמודד עם שטף המידע הנדרש לחרם אפקטיבי, ודאי בשווקי הגובלינים שאנחנו מכנים סופרמרקטים? יש פתרון. אפליקציה ל-iOS, שגרסה שלה צפויה להגיע בקרוב לאנדרואיד, מאפשרת למשתמש לסרוק ברקוד ולראות את המבנה התאגידי שמאחורי המוצר. האפליקציה מיועדת במיוחד למוצרי מזון ולמי שחושש ממזון מהונדס גנטית. היא נקראת בפשטות Boycott (חרם).

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x