דו"ח טכנולוגי: אין רווחים, יש בועה
מחקר חדש מעלה ש-73% מחברות הטכנולוגיה שיצאו להנפקה בשנה וחצי האחרונות לא היו רווחיות, גם אם הציגו הכנסות גבוהות. וגם: הקרב הגדול של טוויטר - אלוהים נגד בירה
רווחים? מי צריך את זה
מספר החברות בתחום ההייטק שהונפקו ברבעון השני של 2012 היה זעום: רק 11 מהן הפכו מפרטיות לציבוריות - כולל הפלופ של פייסבוק, שכנראה הרתיע חברות אחרות מלהיכנס לבורסה. ואולי אלה 11 חברות מונפקות יותר מדי. על פי נתונים שפורסמו לאחרונה, 73% מחברות הטכנולוגיה שהונפקו מאז 2011 לא היו רווחיות. ערב הבועה הגדולה של 1999, זו שאליה הענף ממש לא רוצה לחזור, רק 27% מהחברות שיצאו להנפקה לא היו רווחיות.
רווח, מסתבר, מפסיק להיות שיקול קודם להנפקה. מנסים לומר לנו שזה לא חשוב כל כך, כי במדד אחר – הכנסות של 100 מיליון דולר – המצב דווקא הפוך. 60% מהחברות שהונפקו לאחרונה כבר קיבלו חצו את הקו הזה, בהשוואה ל-34% מהחברות של 1999.
שזה נחמד, אבל הכנסות הן לא רווחים. כלומר, אם זה היה ככה, מצבי הכלכלי היה הרבה יותר מוצלח. אבל משום מה, אני עדיין צריך להוציא כסף על שכר דירה, מסים, ארנונה, חשמל, מסים, מים, מזון וכן הלאה. לחברות יש אולי הכנסות גדולות הרבה יותר משלי, אבל גם ההוצאות שלהן גדולות הרבה יותר.
הבעיה העיקרית בתחום הטכנולוגיה היא שיש יותר מדי חברות שלא מצליחות להיות רווחיות, אבל אומרים לנו שיש להן פוטנציאל ושאנחנו צריכים לתת להם צ'אנס, ושהם ירימו הרים וגבעות. התוצאה היא, מה לעשות, בועה: חברות שזוכות להערכות שווי הרבה יותר גבוהות ממה שהן שוות באמת. וטיבן של בועות הוא שהן מתפוצצות, לעתים קרובות ישר בפניו של המשקיע הקטן.
הנפקת פייסבוק. הם דווקא היו רווחיים, מה שלא ממש עזר למניה צילום: איי אף פי למה או'דווייר חשוב
ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה, יצא לאחרונה להגנתו של ריצ'רד או'דווייר, שממשלת ארה"ב דורשת את הסגרתו. זו עוד מערכה שמנהלת הממשלה למען זכויות היוצרים, במקביל לפרשת מגה-אפלוד.
קים דוטקום, הבעלים של מגה-אפלוד, די נהנה מכל המהומה והוא ססגוני מספיק כדי למשוך את תשומת הלב של התקשורת. או'דווייר, סטודנט בן 24, לא מסוגל לספק את ההצגה שמספק דוטקום, אבל המקרה שלו חשוב משמעותית יותר.
מגה-אפלוד החזיקה בשרתים שלה כמויות עצומות של חומר המוגן בזכויות יוצרים. היא יכולה לטעון להגנתה, וכבר עשתה זאת, שהיא לא ידעה מה יש שם ושהיא צייתה לכל בקשה חוקית להסרת חומר שקיבלה. אבל או'דווייר אפילו לא החזיק מידע על שרת כלשהו: האתר שלו הכיל רק קישורים.
קישור איננו אחסון של תוכן, הוא רק הצבעה על המקום שבו ניתן למצוא את התוכן הזה. או'דווייר הבהיר באתר שלו שהוא אינו אחראי למידע שהוא מקשר אליו. כשהוא קיבל בקשות להסרת קישורים, הוא הסיר אותם. בכך הוא לא שונה בהרבה מגוגל. ממשלת בריטניה שקלה להעמיד אותו לדין, ונסוגה מכך אחרי שבית משפט זיכה אתר דומה, בקובעו שקישור איננו הפרת זכויות יוצרים. אם יתחילו להעמיד לדין אנשים על קישורים, אפשר יהיה לתבוע פחות או יותר את כל מי שהשתמש אי פעם באינטרנט.
אבל אם בריטניה לא היתה מוכנה להעמיד לדין את או'דווייר, היא בהחלט מוכנה להסגיר את הסטודנט לארה"ב. במילים אחרות, מדינה א' רוצה להסגיר אדם למדינה ב', בשל מעשה שאינו פשע במדינה א', ושלא בוצע על אדמת מדינה בה. המלחמה בהפרות זכויות יוצרים מאמצת יותר ויותר את המנטרה "המטרה מקדשת יותר ויותר את האמצעים", והגיע הזמן להחזיר את החיה הזו לכלוב שלה.
אבל המכשיר הזה חדש!
פעם, בשנות השמונים, העקרון של אפל היה ליצור מחשבים טובים. סטיב ג'ובס גילה, כשחזר לאפל, שאין הרבה כסף במחשבים טובים. הרעיון של אפל בעשור האחרון – היא כבר לא קוראת לעצמה Apple Computer – הוא למכור גאדג'טים נוצצים בכסף טוב, אבל כאלה שלא יחזיקו יותר מדי זמן. זו הסיבה שאפל מתעקשת על אחריות של שנה בלבד, בעוד שחברות אחרות מספקות אחריות לשלוש שנים או יותר (ואפל גם הסתבכה בשל כך באיטליה). אבל אם המכשיר שלך שורד פיזית, אפל תדאג להכריח אותך לשדרג למרות זאת.
זו לא רק אפל, כמובן, אלא ההתנהלות הנפוצה בתחום המובייל: הגלקסי אס הראשון של סמסונג יצא לפני כשנתיים, וכבר אינו זוכה לגרסאות העדכניות של אנדרואיד. מיקרוסופט הודיעה על ווינדוס פון 8, ולא תשדרג אליה מכשירי המבוססים על גרסה 7.5 (שחלקם, כולל הלומיה 900 של נוקיה, יצאו רק השנה). ככה זה, והצרכנים בולעים את הגלולה בלי לזעוק.
אבל לקייט בוואן הבריטית נמאס. היא קנתה אייפד מהדור הראשון לפני שנתיים, ולמרות שהמכשיר עדיין מתפקד, אפל מספקת לו פחות ופחות שדרוגים. למשל, היא לא מציעה למכשיר את iPhoto, אף על פי שהמכשיר מסוגל לעמוד בו בלי יותר מדי בלאגן.
ועכשיו מגיע הקש ששבר את גב הגמל: האייפד של בוואן לא יקבל את הגרסה הבאה של מערכת ההפעלה iOS. הרמז לא יכול להיות בוטה יותר: רוצה את הגרסה העדכנית ביותר? קני לך מכשיר חדש. לא מתאים לך? נהפוך את המכשיר שלך למיושן. אם חברה כלשהי היתה מנסה למנוע מלקוח לשדרג את המחשב שלו, אומרת בוואן, היתה קמה צעקה גדולה ומרה.
בוואן לא תקנה עוד אייפד. זה צריך להיות הלקח של כולנו, אבל תראו! נוצץ!
אייפד מהדור הראשון. פחות ופחות שימושי
כנסיה או בירה?
מומחי כימות המידע של Floatingsheep.com החליטו לבצע ניסוי מעניין: הם מיפו את התרבות האמריקאית בעזרת ציוצי הטוויטר שמגיעים מכל אזור שם. ספציפית, הם ניסו לברר כמה ציוצים יתייחסו למילים "כנסיה" ו"בירה".
הם בחנו כ-10 מיליון ציוצים, שנאספו בין ה-22 ל-28 ביוני. מסתבר שהכנסיה מנצחת את המשקה האהוב, אם כי בהפרש קטן יחסית: 18 אלף ציוצים התייחסו אליה, בעוד שכ-14 אלף התייחסו לבירה. אבל המידע המעניין באמת מתקבל כשבוחנים את המקום שממנו מגיעים הציוצים האלה.
ציוצי "כנסיה" נרשמו בעיקר בדרום הישן - האזורים שמכונים היום "חגורת התנ"ך". לא מפתיע. "בירה" הופיעה בעיקרה באזורים ליברליים, וגם זה לא צריך להפתיע יותר מדי. גם העובדה שמחוזות "כנסיה" ומחוזות "בירה" מצטופפים זה ליד זה די הגיונית.
מה שמעניין יותר הוא שהציוצים מתארים די במדויק את דפוסי ההצבעה בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2008 - הדמוקרטים עם הבירה, הרפובליקנים עם הכנסיה. לא ברור מהן ההשלכות של המידע הזה על הבחירות הקרובות, והאם כדאי לאובמה להצטלם לצד חביות תוססות.
יצביע לאובמה? צילום: shutterstock
קצרצרים
"זה פשוט עובד", נוהגת אפל לומר על המכשירים היקרים והמפונפנים מתוצרתה (היא מעדיפה "קסומים ומהפכניים", כמובן). אלא ששורה של אפליקציות ל-iOS ולמק החלו לקרוס להנאתן בתקופה האחרונה. הבעיה, לפחות על פי חלק מהמפתחים, היא בהצפנה של האפסטור. בינתיים, אל תעדכנו שום אפליקציה קריטית, כי יש סיכוי שהיא לא תעבוד. The Verge, שדיווח על התקלה, הודיע שהוא פנה לאפל בבקשת תגובה. כמה חמוד ונאיבי מצידו.
פנאפלים ברחבי העולם חוגגים את העובדה שכרגע, נמכרים רק 17 מחשבי PC לעומת כל מק. כלומר, שנתח השוק של המק הוא בערך שישה אחוזים. בשנת 2004, כשמיקרוסופט היתה בשיאה ואפל לא התקרבה למימדיה היום, נמכרו יותר מ-50 מחשבי PC על כל מק.
בשקט-בשקט, קבור בתחתית עמוד 9 של דו"ח של צוות שאף אחד לא שמע עליו קודם לכן, מודה ממשלת ארצות הברית שהיא מתחילה לספוג את הנזק של סטוקסנט, התולעת שלפי הדיווחים היא פיתחה עם ישראל כדי לפגוע בתוכנית הגרעין של איראן. מסתבר שהתולעת תקפה "מתקן חיוני לתשתיות" של ארה"ב, אם כי הדו"ח כמובן לא מציין מהו. איך היא הגיעה לשם ומה רוצה התולעת, לא ממש ברור - ויש סיכוי סביר שאף פעם לא נדע. זה מה שקורה כשמשחקים עם צעצועים מסוכנים.
אם לגוגל לא היו מספיק צרות, היא מרגיזה עכשיו את מפלגת הלייבור בבריטניה. האופוזיציה בממלכה מאשימה את הממשלה בכך שהיא נשענת על קואליציה בת שלושה חברים: "השמרנים, הליברל-דמוקרטים (המפלגה השניה בקואליציה – יצ"ג), וגוגל". הלייבור טוען שלענקית הרשת יש השפעה עצומה על מקבלי ההחלטות בממשלה, ושמדיניותה של בריטניה נבנית לצרכיה של גוגל. כשמוסיפים לזה את הביקורת הרחבה בבריטניה על כך שגוגל מעדיפה לא לשלם מסים, החברה שפעם טענה שהיא "לא עושה רע" מוצאת את עצמה מושמצת כמו המגזר הבנקאי היום וכמו הקרטלים התעשייתיים הגדולים בעבר.
סרגיי ברין, מייסד גוגל. עכשיו גם האופוזיציה הבריטית נגדם צילום: בלומברג
לעמק הסיליקון ולמגזר העסקי הישראלי יש לפחות מכנה משותף אחד: בשני המקומות, במקרים רבים חבר המנהלים הוא בעיקרו חותמת גומי של המנכ"ל. פה זה נובע מכך שאין פה תרבות תאגידית – והמלעיזים יאמרו, תרבות בכלל. שם זה נובע מהדוקטרינה הממאירה שאם מישהו מונה למנכ"ל, הרי שבכך הוא גם מקבל כוחות נבואיים. כנראה שנצטרך עוד סקוט תומפסונים ומארק הרדים לפני שהתפיסה הזו תשתנה.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
