$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: המלחמה על זכויות היוצרים יוצאת משליטה

אמנה בינלאומית הופכת את אכיפת זכויות היוצרים לדראקונית הרבה יותר; בניגוד למיתוס המקובל, הטכנולוגיה אינה פוגעת בחיי החברה; וגוגל מאפשרת למשתמשים לגלות מה היא יודעת עליהם

יוסי גורביץ 12:4405.11.09

שמישהו יעצור את הטירוף

 

המסורת האתונאית מספרת על שליט קדום יחסית של העיר, דראקון שמו, שחוקיו לא שרדו בכתב אבל לא היה בכך צורך: כל העונשים היו עונשי מוות. משנשאל, כמסופר, מדוע הביא לעולם קודקס, חדשני כל כך, ענה דראקון שעונש המוות התאים בעיניו לעבירות הפחותות, ושלא הצליח לחשוב על עונשים חמורים יותר. מצד אחד, טוב לדעת שלא היו טוקבקים באתונה הקלאסית, כי אם הם היו מבטאים את היצירתיות הסדיסטית שלהם שם המצב היה חמור באמת, ומצד שני חבל ששורה של מדינות מתקדמות מאמצת את התפיסה החוקתית שלו.

 

שורה של מדינות – ארה"ב, האיחוד האירופי, יפן, אוסטרליה, קנדה ודרום קוריאה – עמלות על אמנה חדשה וחשאית למניעת זיופים (Anti-Counterfeiting Trade Agreement, או, בראשי התיבות שתלמדו לתעב, ACTA), שלסעיפים העיקריים בה אין שום קשר לזיוף. ACTA, על פי ההדלפות, מיועד לשנות מהיסוד את הדרך שבה הרשת עובדת, והוא יוצא מנקודת ההנחה של תעשיית ההקלטות: שכולם גנבים עד שיוכח אחרת.
כולם גנבים עד שיוכח אחרת. המחשה כולם גנבים עד שיוכח אחרת. המחשה צילום: shutterstock

 

השינוי המרכזי באמנה הוא שמעתה, ספקי רשת יהיו אחראים מלכתחילה לפעולות בלתי חוקיות שמבצעים המשתמשים שלהם. כלומר, תפקידם יהיה לבלום את משתמשיהם מלשתף קבצים או להפר זכויות יוצרים בכל אופן שהוא עוד קודם שהדבר קרה, ואם לא יעשו זאת – הם יהיו חשופים לתביעות. בפועל, הדרישה היא להפוך את הספק לשוטר.

 

כמו כן, האמנה דורשת מכל מדינה שחתומה עליה להעביר חוקי "תגובה מדודה", ששמם המקובל יותר הוא "חוק שלוש העבירות": חוקים שקובעים שאם משתמש נחשד פעמיים בשיתוף קבצים, אפשר יהיה לנתק אותו ללא כל הליך חוקי. החוק שהעבירה צרפת לאחרונה יהפוך לתקנה עולמית. תיקון מדאיג שלישי הוא איסור על פריצת הגנות על תוכנה, או ייצור כלים לפריצה כזו.

 

בואו נחשוב לרגע על המשמעות. כפי שציין הסופר קורי דוקטורוב, אם ספקי רשת ואתרים צריכים יהיו לוודא מראש שאין תוכן מוגן אצלם, אתרי שיתוף תמונות כמו פליקר, בלוגר או יוטיוב יחדלו להתקיים; העלות של החזקת לגיון של עורכי דין כדי לוודא שאף אחד לא הפר בטעות איזו זכות יוצרים תהיה יקרה מדי. כמו כן, ניתוק משתמשים הוא ענישה קולקטיבית: אם חבר אחד במשק בית הוריד איזה שיר, כל חברי הבית ינותקו מהרשת ומהגישה למגוון שירותים שכיום כבר מתחילים להיות מוכרים כזכות חוקתית.

 

ואם זה לא היה מספיק, אז בלוג הטכנולוגיה גיזמודו מזכיר לנו שמעצמות גניבת התוכן – סין ורוסיה – כלל לא משתתפות בשיחות. כלומר, כמו הממשלה של "כן, אדוני ראש הממשלה" – שמצוידת במנוע של מכסחת דשא ובבלמים של רולס רויס – ACTA תגרום נזק מקסימלי ותועלת מינימלית. נהדר.

 

יוצאים מהמרתף של ההורים

 

המיתוס המקובל על גיק, משתמש מובהק ומאמץ מוקדם של טכנולוגיה, הוא שמדובר באדם, בדרך כלל זכר, נטול כל קישורים חברתיים, ששורץ במרתף של ההורים שלו וחי על צ'יפס ומשקאות מוגזים וממותקים. בהתאם, נהוג היה להכליל ככאלה את משתמשי הרשת והסמארטפונים. התפיסה היתה ששימוש ברשת מגביל את המגע החברתי של המשתמש.

 

זה היה נכון, אם בכלל, אולי ל-1985. מכון המחקר והסקרים Pew מגלה שהבידוד החברתי לא השתנה מאז: 6% מהאוכלוסיה עדיין מדווחים שאין להם עם מי לדבר על דברים החשובים להם. במהלך 24 השנים האחרונות חל צמצום מסוים ברשתות החברתיות של האמריקאים – בממוצע, יש להם שני חברים קרובים במקום שלושה – והאנשים הקרובים אליהם הם לעתים קרובות יותר חברי משפחה. אבל זו איננה תוצאה של שימוש בטכנולוגיה.

 

למעשה, השימוש בטכנולוגיה – במיוחד הסלולר וה-SMS – הביא לכך שאנשים נמצאים יותר בקשר עם ידידיהם מאשר אי פעם. הסבירות שאנשים החברים ברשתות חברתיות יבקרו בפאב גבוהה ב-40% מזו של אנשים שאינם מקושרים – אבל, בהתאם, הסבירות שהמרושתים יבקרו בכנסיה או באירוע דתי אחר נמוכה ב-36%.

 

או, בקצרה, אם אין לך חברים, אל תאשים את הרשת. זו לא היא, זה אתה.

 

כדור הרגעה מגוגל 

 

לזכותה של גוגל ייאמר שהיא מודעת לכך שהדימוי שלה משתנה בשנים האחרונות מ"אל תהיה רע" ל"דארת' ויידר". אי לכך ובהתאם לזאת, משום שבניגוד לחבורות מסוימות היא לא מאמינה בסובייטיות וחומות ברזל, היא השיקה שירות חדש: Google Dashboard.
גוגל. מהלך של שקיפות גוגל. מהלך של שקיפות

 

מה עושה לוח המחוונים? תפקידו, בגדול, הוא להרגיע את המשתמש. גוגל מציגה את המידע שלך, כפי שהוא נשמר בשלל שירותי גוגל: ג'ימייל, לוח שנה, מסמכי גוגל, יוטיוב – הכל כאן. אפשר למחוק חלק מהמידע, והשירות החדש – שמגיעים אליו מה-setting של גוגל הקרוב למקום מגוריכם – מאפשר לך להדק משמעותית את הגנות הפרטיות שלך.

 

שזה נחמד. באמת. אבל הבעיה עם גוגל איננה במידע שאתה חולק עם העולם; כל משתמש ג'ימייל יודע במה הוא מסתכן. הבעיה בגוגל היא כפולה: היכולת שלה לשלב את כל המידע הזה ולהשתמש בו לתועלתה, ומעקב שלה אחרי חיפושי הרשת שלך. כנגד שתי היכולות הללו, לוח המחוונים איננו מספק תשובה הולמת. מצד שני, זה כלי נחמד מאוד לגישה לכל שירותי גוגל, וככזה הוא מועיל.

 

עוד יום, עוד...

 

דיווחנו לפני כשבועיים על ערימה של מקרי מוות משונים של אחד המוצרים של אפל, כלי הגיבוי שלה Time Capsule. אז היה מדובר ב-409 מקרי התפגרות "בלבד", ועכשיו מדובר בכ-750. אז דיווח על כך הרג'יסטר, שמתעסק בעיקר בטכנולוגיה; עכשיו הדיווח הוא בגארדיאן, עיתון משפיע הרבה יותר.

 

אורך חייה הממוצע של קפסולת זמן פגועה הוא 18 חודשים. זה קצת מגוחך, בהתחשב בכך שהמכשיר אמור, לדברי סטיב ג'ובס, "להגן על כל התמונות, הסרטים והמסמכים הבלתי-ניתנים להחלפה שלך, ולוודא שקל מאוד להציל אותם, אם הם אובדים". התקלה היא בספק הכוח של המכשיר, והיא מחסלת את המכשיר על כל המידע שיש בו. יש אפשרות, לטכנאים בנפשם, להתקין ספק כוח חיצוני – אבל סביר להניח שזה מחסל את האחריות שלך.

 

משהסתבר שזה המצב, נשמעה צווחה עולה ויורדת שדרשה מאפל להחזיר מיד את כל המכשירים לחנות, ולפצות את הלקוחות. אפל נחרה בבוז והצביעה על כך ש-18 חודשים הם יותר מ-12 חודשים, שזה תוקף האחריות על הקפסולות. מצד שני, היא לא טרחה לפצות שלושה משתמשים בריטים שהקפסולות שלהם התפגרו תוך פחות משנה מרגע הרכישה, במקרה של אחד מהם בתוך כחודש. אפל, כמובן, לא טרחה לענות לשאלות של הגארדיאן.

 

אפל היא חלוצה בתחום ה-planned obsolescence, "שבקון מתוכנן", היינו בניית מכשירים כך שהם מלכתחילה לא יאריכו ימים. הערך של וויקיפדיה בנושא, למשל, מציין שהאייפוד נושא הגלגל מיועד להתפגר תוך 18 חודש. הממ. שוב המספר הזה. שהיה, כמסתבר, גם משך החיים הממוצע של ה-Airport Express הפגועים שלה. אולי הגיע הזמן לעוד תביעה ייצוגית – כזו שתעסוק גם בשאלה האם שבקון מתוכנן הוא חלק מהתכנית העסקית של אפל, או שזה סתם קורה לה פעם אחר פעם. או, בניסוח אחר, האם היא פושעת או רשלנית.

  

קצרצרים

 

הבלוגוספירה הטכנולוגית כמרקחה, לאחר שהסניף הבריטי של האתר cnet העז לכתוב דברי כפירה: לדברי האתר, האייפון הוא מהגרועים שבטלפוני העולם – הם בריטים, אז הם היו עדינים פחות וכתבו "הגרוע ביותר בעולם" – וזאת למרות שהוא מחשב נישא לא רע בכלל. איכות השמע והדיבור של המכשיר, הם מנפנפים בבגדי הקיסר העירום, לא מושפעת רק מאיכות ספקית הרשת, אלא גם מהחומרה שהאייפון מצויד בה. וזו, הם אומרים, גרועה במיוחד. גם השיחות שלו נוטות להתנתק ללא כל סיבה נראית לעין, ולעתים המכשיר סתם לא מצלצל כשיש שיחה. מוגש כשירות לציבור, לקראת בליץ היח"צ הצפוי עם השקת האייפון אצלנו.

 

מי שבוודאי לא ישתמש באייפון, או בסמארטפונים בכלל, הוא מרטין קופר, ממציא הטלפון הסלולרי (הכניסה לקישור שווה ולו רק בשביל התמונה): קופר טוען בעקשנות שהמכשירים החדשים מכילים הרבה יותר מדי פיצ'רים. "כשאתה יוצר מכשיר שעושה הכל", אומר החוקר ממוטורלה לשעבר, "הוא לא עושה שום דבר כמו שצריך". הוא ודאי צודק באשר למצלמות סלולריות. "הדגם של הסלולרי הראשון שקל יותר מקילוגרם, והסוללה שלו לא החזיקה יותר מ-20 דקות, וטוב שכך", הוא מחייך, "כי ממילא לא יכולת להחזיק אותו יותר". ב-1984 היו 300,000 משתמשי סלולר בעולם; כיום לרוב האוכלוסייה, יותר מארבעה מיליארד בני אדם, יש סלולרי.

 

להקת No Doubt הסכימה שיכניסו אותה למשחק הרוק Band Hero – ואז פצחה ביללות שבר, מלוות בכתב תביעה כמקובל, על כך שיצרנית המשחק אקטיוויז'ן בליזארד השתמשה בדמויות של חברי הלהקה באופן שמאפשר לשחקנים לבצע באמצעותם שירים של להקות אחרות. ביבבה המשונה של השנה, הם טוענים שהפכו אותם למופע קריוקי. מה לעזאזל חשבתם שיקרה? מה, הלהקה שלכם מורכבת כולה ממתופפים?

 

שילוב משונה בין פרויקט אמנות כתוכרע: כחלק מהתזה שלו באמנות, כתב מעצב האתרים זק גייג' משחק שנקראLose/Lose. המשחק, שלמרבה השמחה קיים רק בגרסת מקינטוש, מה שמקטין את סיכויי הנזק שלו, הוא משחק "פלישת חייזרים" קלאסי – עם שטיק. בכל פעם שמושמדת ספינת חייזרים, ה"משחק" מוחק קובץ רנדומלי של המשתמש. אם הספינה של השחקן נפגעת, Lose/Lose מוחק את עצמו. המטרה היתה להצביע על הקשר הרגשי הגובר והולך בין המשתמש וקבציו. חברת האבטחה סימנטק סיווגה את Lose/Lose כתוכנה מזיקה, וגייג' עצמו אמר שהוא "בהלם" מעצם העובדה שמישהו הוריד את המשחק ושיחק בו.

 

משרד ההגנה הבריטי עושה שירות משמעותי להיסטוריונים, ומעלה לרשת את תיקי השירות של חיילי הוד מלכותו בין השנים 1920-1914. המשמעות היא שתיקי השירות של חלק ניכר מהבריטים שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה – שביום רביעי הבא יציינו 81 שנים לסיומה – ניתנים לגישה מבלי הצורך לגרור את עצמך לארכיון המלחמה הקיסרי.  

 

  • · "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

בטל שלח
    לכל התגובות
    x