דואר אדום ועידות

איך לשפר את התמונה בטלוויזיה

סדרת צעדים פשוטים ישפרו משמעותית את חוויית הצפייה שלכם: מבחירת החיבור האיכותי ביותר שבין הממיר או נגן ה-DVD למסך, דרך כיול הגדרות התאורה, הניגודיות והבהירות האופטימליות, ועד ליחס הגובה-רוחב הנכון

רן יניב הרטשטיין 17:4515.06.09

טלוויזיה

אם הוצאתם אלפי שקלים על מסך דק חדש וגיליתם שהתמונה נראית פחות טוב מאשר בטלוויזיה הגדולה הישנה, ייתכן שיש לכך פתרון פשוט.

מסך טלוויזיה אמנם נחשב למכשיר לא מסובך, אבל כל מסך מציע לפחות כמה הגדרות בסיסיות לשליטה בתמונה - בהירות, ניגודיות, צבע, ועוד. מסכים חדשים יוצאים מהמפעל עם ברירות מחדל שלא תמיד מתאימות לצפייה רגילה בטלוויזיה, ותנאי הצפייה עשויים להשפיע על ההגדרות האידיאליות.

בנוסף, אחת הבעיות העיקריות של צופי טלוויזיה במסכים דקים חדשים היא לא המסכים עצמם, אלא השידורים שמוצגים עליהם. בישראל, הערוצים המסחריים והציבוריים ורוב הערוצים של חברות הכבלים והלוויין משודרים ברזולוציה נמוכה (או הפרדה נמוכה), וביחס גובה:רוחב של 4:3. אבל כל המסכים הדקים החדשים נועדו להצגת שידורים ברזולוציה גבוהה (או הפרדה גבוהה), וביחס גובה:רוחב של 16:9, הידוע גם בתור "מסך רחב".

פירוש הדבר הוא שהטלוויזיה מותחת את התמונה בכל הכיוונים כדי למלא את המסך, ומסכים שפועלים ברזולוציה גבוהה יותר רק מדגישים את האיכות הירודה של השידורים הרגילים. כך שלמרבה האירוניה, ייתכן שככל שתשלמו יותר על המסך שלכם, תקבלו תמונה טובה פחות.

כאמור, רוב המסכים מציעים מגוון הגדרות שמאפשרות לכוון וכייל את התצוגה כך שתתאים לתוכן השידורים, ובדרך כלל אפשר לפתור את רוב הבעיות הבולטות ביותר. מלבד זאת, רוב המסכים מציעים מגוון חיבורים שונים, והשימוש בחיבור באיכות נמוכה עשוי לגרום לפגיעה באיכות התמונה.

כיול ההגדרות הבסיסיות של מסך הטלוויזיה בהתאם להעדפות שלכם ולסביבת הצפייה יאפשר לקבל תמונה טובה ומדויקת יותר.

למרבה האירוניה, ככל שתשלמו יותר התמונה עלולה להיות טובה פחות צילום: בלומברג

החיבורים

לפני תחילת הכיול, ודאו שכל הרכיבים, כמו ממיר הכבלים או הלווין ונגן ה-DVD, מחוברים למסך בחיבור האיכותי ביותר האפשרי. עבור ממירי הכבלים והלווין, החיבור האיכותי ביותר יהיה בדרך כלל SCART, בעל מחבר גדול במיוחד שנראה כמו מחבר של מחשב, שקיים גם ברוב מסכי הטלוויזיה.

אם חיברתם את ממיר הכבלים או הלווין בכבל SCART, מומלץ להגדיר את אופן השימוש בו במסך ההגדרות של הממיר. עבור הממיר של הוט, פתחו את תפריט מאפייני המערכת, בחרו את הגדרות וידיאו וטלוויזיה, ובשורה TV Output Signal בחרו את האפשרות RGB. בממיר של yes, פתחו את התפריט ובחרו את האפשרות הגדרות, לאחר מכן לחצו על אתחול מתקדם ועל הגדרת SCART, ובחרו את האפשרות RGB.

עבור נגני DVD וקונסולות משחקים, החיבור האיכותי ביותר יהיה בדרך כלל Component, עם שלושה מחברים בצבע ירוק, כחול ואדום, ובמקרים נדירים יותר, אך עדיפים, חיבור HDMI, עם מחבר שדומה למחבר USB. אם אלו לא זמינים, עברו לחיבור S-Video, שהמחבר שלו נראה כמו מחבר ישן של עכבר או מקלדת, ואם אפילו חיבור כזה לא קיים השתמשו בחיבור Composite, עם המחבר הצהוב.

חיבור SCART. האיכותי ביותר לממירי לוויין או כבלים צילום: cc-by-Joe Anderson

תנאי הצפייה

כדי לוודא שהכוונונים שתעשו יתאימו לתנאי הצפייה הרגילים שלכם, שבו במיקום ובתנוחה הרגילים, ודאגו לתאורה הרגילה שבה אתם צופים בטלוויזיה.

ככלל, רצוי להימנע ככל האפשר ממקורות אור שמגיעים ממול המסך - אלו יגרמו לתמונה בהירה מדי ולהשתקפויות. התאורה האידיאלית היא ממקור אור חלש ומפוזר שנמצא מאחורי המסך או לצידו. אם אתם צופים בטלוויזיה בדרך כלל בשעות היום, בצעו את הכיול ביום. אם אתם מרבים לצפות בלילה, בצעו את הכיול בשעות החשיכה.

מרחק הצפייה האידיאלי תלוי במידה רבה בהעדפותיכם האישיות, ובמגבלות הפיזיות של הסלון או החדר שבו נמצאת הטלוויזיה. ככלל, נסו לשבת במרחק שאינו קטן מרוחב המסך כפול שתיים, ושאינו גדול מרוחב המסך כפול חמש. לדוגמה, אם רוחב המסך הוא מטר אחד, שבו במרחק של שניים עד חמישה מטרים.

בעת הכוונון, שמרו לצידכם את הוראות השימוש במסך, כדי שתוכלו לאתר בקלות את ההגדרות השונות.

הגדרות בסיסיות

כמעט כל מסך כולל הגדרות כלליות של "מצב תמונה" (Picture Mode, או Picture Setting, או Mode), שמאפשרות לבחור מכמה הגדרות קבועות מראש של כל מאפייני המסך השונים, ובדרך כלל שולטות גם במאפיינים שאי אפשר להגדיר ישירות. בין ההגדרות תמצאו אפשרויות שכדאי להשתמש בהן לצפייה באירועים מסוימים, כמו Cinema‏, Sports ועוד, ובדרך כלל גם הגדרות בסיסיות כמו User או Normal.

מסכים רבים מאפשר להגדיר את טמפרטורת הצבע (או Color Temperature). הערכים מוצגים לעיתים כטמפרטורות ממש (ביחידות של קלווין, לא לפי יחידות הצלזיוס המשמשות בתחזית מזג האוויר), לעתים בשמות כמו "חם" או "קר", ולעיתים כערכים כלליים של "נמוך", "בינוני", וכו'.

ברוב המקרים, מומלץ לכוון את שתי ההגדרות האלה לאפשרויות הניטרליות ביותר - טמפרטורת צבע בינונית (או 6500K), ומצב תמונה רגיל (או Normal, או User). אם אתם צופים בטלוויזיה בסביבה חשוכה יחסית, בחרו את אחד ממצבי הקולנוע - Cinema או Theatre.

לבסוף, נסו לאתר מנגנונים "חכמים" או "אוטומטיים" לכוונון התמונה, ובטלו אותם.

תאורה אחורית (Backlight)

במסכי LCD שמציעים את האפשרות הזו, ההגדרה הראשונה שמומלץ לבדוק היא עוצמת התאורה האחורית (או Backlight). כפי שהשם מרמז, הגדרה זו שולטת בעוצמת התאורה שנמצאת מאחורי המסך.

עוצמה גבוהה מדי תגרום לאזורים כהים להראות בהירים מדי, וכן תקצר את חיי המסך ותבזבז חשמל. עוצמה נמוכה מדי תגרום לתמונה כולה להראות עמומה וחסרת חיים. יש לכוון את עוצמת התאורה האחורית בהתאם לתאורת הסביבה - בחרו ערך נמוך יותר מהאמצע בחדרים חשוכים, וערך גבוה יותר מהאמצע בחדרים מוארים. בכל מקרה, נסו לצפות במסך למשך זמן ממושך לפני שתמשיכו, כדי לוודא שעוצמת התאורה האחורית שבחרתם לא גורמת לעומס רב מדי על העיניים.

מסכים מסוימים מציעים אפשרות נפרדת לתאורה חסכונית יותר, בשם Power Saver או Low Power, שתחסוך בחשמל ותאריך את חיי המסך. נסו להפעיל אותה ולבדוק את ההשפעה. אפשרות זו לא זמינה במסכי פלזמה.

בהירות (Brightness)

בניגוד לשמה, הגדרת הבהירות (או Brightness, או Black Level במסכים מסוימים) קובעת את מידת הכהות של האזורים השחורים והכהים בתמונה. ערך גבוה מדי יגרום לתמונה שרופה, ואילו ערך נמוך מדי יגרום לאובדן של פרטים באזורים כהים.

בהירות גבוהה מדי תגרום לשמים בהירים להראות לבנים, ואילו בהירות נמוכה מדי תגרום לאזורים כהים לאבד פרטים ולהראות כמו כתמים שחורים. לכוונון הבהירות, התחילו מהערך הגבוה ביותר והנמיכו אותו עד שפרטים קטנים באזורים הכהים בתמונה יתחילו להיעלם. השתדלו לכוון את הבהירות לערך הנמוך ביותר שאפשר מבלי לאבד פרטים באזורים הכהים.

צפו בקטעים כהים או בקטעים שבהם יש אזורים כהים עם פרטים רבים. לדוגמה, במהדורת החדשות, ודאו שאתם יכולים להבחין בקפלים ובפרטים השונים בחליפות הכהות של המגישים. בסרטי טבע, ודאו שאפשר להבחין בפרטים בסצינות תת-מימיות.

שני סרטי "באטמן" הראשונים של טים ברטון הם מועמדים מצוינים לצפייה בעת כוונון הבהירות. נסו להבחין בפרטים הקטנים בעיצוב הבניינים האפלוליים של גותהם. בסרט "הנסיכה הקסומה", צפו בסצינות של ביצת האש ונסו לשמור על פרטי העצים, או על קירות המערה בבור הייאוש. גם סרטים בשחור לבן יכולים להתאים לכוונון בהירות.

ניגודיות (Contrast)

אחותה של הבהירות. גם הניגודיות (Contrast, או White Level, ולפעמים גם Picture Level) סובלת משם מבלבל: היא קובעת את מידת הבהירות של האזורים הלבנים והבהירים בתמונה. אם המסך שלכם לא מציע הגדרה נפרדת לעוצמת התאורה האחורית, תוכלו לכוונון אותה על ידי שינוי הניגודיות.

בדומה לבהירות נמוכה מדי שמעלימה פרטים כהים, ניגודיות גבוהה מדי תגרום לפרטים קטנים באזורים הבהירים להיעלם. ניגודיות גבוהה מדי גם יוצרת עומס רב מדי על העיניים ומקצרת את חיי המסך. כיוון הניגודיות לערך נמוך מדי יוצר תמונה חסרת חיים ונטולת פירוט. לכוונן הניגודיות, התחילו מהערך הנמוך ביותר והגבירו אותו עד שפרטים באזורים הבהירים יתחילו להעלם. השתדלו לכוון את הניגודיות לערך הנמוך ביותר שאפשר מבלי לאבד פרטים באזורים הכהים, ובאופן כללי השתדלו להישאר באזור האמצע.

בעת הכוונון, צפו בסצינות בהירות במיוחד אך עשירות בפרטים. נסו להבחין בעקבות בשלג בסרטי טבע, או בכפלים וקמטים של חולצות לבנות דקות או שמלות חתונה. ב"בחזרה לעתיד" 1 ו-2, צפו בסצינות המרדף על הסקייטבורד כדי לוודא שהשמים נראים כחולים והעננים לא נראים כמו אזורים לבנים חלקים. ב"מלחמת הכוכבים 2 (מתקפת המשובטים)", הסצינות הראשונות על כוכב קמינו הן לבנות כמעט לגמרי - שימו לב שאפשר להבחין בעיטורים על הרצפות והקירות בעת הפגישה עם נשיא הכוכב, ובטקסטורה שעל עורו.

צבע (Color)

הגדרת הצבע (או Color, או Saturation) עושה בדיוק מה ששמה מרמז - היא קובעת את עוצמת הצבעים. היא בדרך כלל משפיעה יותר מהכל על הגוונים האדומים.

הגברת הצבע לערך גבוה מדי גורמת לתמונה להיראות לא מציאותית ומרוחה. ערך נמוך מדי גורם לתמונה להיראות, מן הסתם, חסרת צבע - ובסופו של דבר יוצר תמונה בשחור לבן. לכוונון הצבע, הגבירו את הערך עד הסוף, ושימו לב שצבעים עזים "דולפים" או "נוזלים" אל תוך רקע בהיר (במיוחד צבעים אדומים). התחילו להוריד את ערך הצבע עד שהצבעים כבר לא דולפים אל תוך הרקע, אבל עדיין נראים חמים וחיים.

התמקדו במיוחד בצבעים אדומים, ונסו לאתר סצינה שבה יש אובייקט אדום על רקע בהיר. בסרט "סופרמן חוזר", שימו לב לסצינות שבהן הגלימה האדומה של סופרמן מתנופפת מול העננים הלבנים (מומלץ להשתמש בסרט החדש ולא בסרטים מהסדרה המקורית, שצולמו באיכות נמוכה יותר). ב"משפחת טננבאום", ודאו שהצבע האדום מחליפות האדידס של צ'אז ובניו לא גולשים לתוך הפסים הלבנים על השרוולים.

שיטה טובה אחרת לכוונון הצבע היא באמצעות גווני עור בהירים של שחקנים שאתם מכירים. כוונו את הצבע כך שגוני העור של השחקנים ייראו טבעיים, ולא סמוקים או חיוורים מדי. בפרקים של "אלו הם חיי", נסו לאזן בין העור הבהיר לשיער האדום של קלייר דיינס.

יחס גובה:רוחב (Aspect)

בישראל, הבעיה הגדולה ביותר של המסכים הדקים והרחבים היא הפער בין ממדי התמונה המשודרת לממדי המסך - שמחייב תמיד פשרה כלשהי שפוגעת בחוויית הצפייה.

כאמור, רוב השידורים בארץ מותאמים לצפייה במסך ביחס גובה:רוחב של 4:3, ואילו יחס הגובה:רוחב של רוב המסכים הדקים החדשים הוא 16:9. כדי להתמודד עם הפער הזה, רוב המסכים מציעים מספר מצבי תצוגה שונים, תחת תפריט בשם Aspect Ratio או Aspect Ratio Control, או שם דומה.

יצרניות שונות מציעות מצבי תצוגה שונים עם שמות שונים, אבל אלו האפשרויות העיקריות:

תצוגה רגילה במצב 4:3, שפשוט מציגה את התמונה המקורית בלי למלא את כל שטח המסך, ומשאירה פסים שחורים בצדדים. מצד אחד, שטח רב מהמסך נותר מבוזבז, ובמסכי פלזמה הרגישים לצריבת תמונה עלול להישאר סימן של הפסים השחורים גם בעת צפייה על מסך מלא. מצד שני, התמונה המקורית מוצגת במלואה ובממדיה המקוריים, ללא עיוותים או חיתוכים.

תצוגת זום מגדילה את התמונה עד שהיא ממלאת את המסך כולו, וחותכת שתי חתיכות גדולות מהתמונה מלמעלה ומלמטה. היא אמנם ממלאת את כל המסך ולא מעוותת או מותחת את התמונה, אבל היא מעלימה חלק לא קטן ממנה. לדוגמה, בערוצי חדשות, תצוגת זום עלולה להסתיר את הכתוביות הנעות בתחתית או בראש המסך עם ידיעות חדשותיות או נתוני בורסה. כמו כן, ההגדלה גורמת לפגיעה נוספת באיכות התצוגה - בדיוק כמו הגדלה של תמונה מעבר לממדיה המקוריים במחשב.

תצוגה מתוחה מאפשרת למלא את המסך כולו, אבל מעוותת את התמונה וגורמת לאנשים להראות נמוכים ורחבים יותר. במקרים מסוימים מדובר אמנם בשיפור, אבל לרוב האפקט נראה קומי.

מסכים אחדים כוללים מצב מתיחה לא-לינארי - שמותח את קצוות התמונה יותר מאשר את המרכז. במצב זה יש פחות עיוות של מרכז התמונה, שבו נמצאת בדרך כלל ההתרחשות העיקרית ואליו מופנה רוב תשומת הלב. זהו אחד המצבים הנוחים ביותר לצפייה בתוכן ביחס גובה:רוחב 4:3 על מסך רחב, אבל אם אחת הדמויות על המסך פתאום תתחיל לזוז לכיוון הפינה, אל תתפלאו אם תרגישו כאילו אתם נמצאים בתוך מבוך מראות.

נוסף לכל אלו, כמעט כל מסך מציע לפחות מצב משולב אחד, עם שילוב כזה או אחר בין מתיחה וזום. המצבים המשולבים השונים הם בדרך כלל הפשרה הטובה ביותר: חפשו אותם בשמות כמו Smart‏, Panoramic‏, Wide‏, Just או שמות דומים.

עבור מי שקונים מסך בעיקר לצפייה בטלוויזיה, מצבי התצוגה השונים יכולים להיות אחד המרכיבים המשפיעים ביותר על חוויית הצפייה הסופית. בעת קניית טלוויזיה מומלץ לערוך בירור יסודי של אפשרויות התצוגה שהמסך המועמד לקנייה מציע, ולבדוק את הביצועים עם שידורי טלוויזיה רגילים.