עתיד התעשייה
"עצמאות עולה כסף, וישראל חייבת להשקיע יותר בכחול לבן"
כך אמר בועז לוי, יו"ר התעשייה האווירית, בכנס עתיד התעשייה בישראל. לדבריו, "מאחורי כל מערכת שראינו במלחמה עומדים מהנדסים שעבדו עליה 20 ו־30 שנה"; על השימוש שנעשה ב־AI בפיתוח מערכות ביטחוניות אמר כי "יש בו מעט מאוד מלאכותי והרבה מאוד בינה"
"עצמאות עולה כסף, וישראל חייבת להשקיע יותר בכחול לבן", כך אמר בועז לוי, יו"ר התעשייה האווירית, בכנס עתיד התעשייה של כלכליסט והמכון הטכנולוגי HIT חולון. על רקע הדיון הגובר בצורך להבטיח את עצמאותה הביטחונית של ישראל לנוכח החשש מהגבלות עתידיות על אספקת מערכות ואמצעי לחימה מחו"ל, אמר לוי כי ישראל חייבת להמשיך להשקיע בתעשייה המקומית, בתשתיות ובהון האנושי כדי לשמור על יתרונה הטכנולוגי. לוי אמר את הדברים בשיחה עם כתב כלכליסט יובל אזולאי.
מערכות הנשק שראינו במלחמה האחרונה פותחו במשך עשרות שנים. מה יידרש מהמהנדסים שיפתחו את הדור הבא?
בועז לוי: "זו השאלה הכי מהותית שאפשר לשאול היום. אנחנו חווים מלחמה שונה מאוד ממה שהכרנו, ולצערי היא גם לא תסתיים בקרוב. לכן צריך לדבר על הטכנולוגיה שמעצבת את שדה הקרב, ועל מי שיפתח אותה. את המערכות שראינו במלחמה פיתחו מהנדסים שעבדו עליהן 20 ו־30 שנה. מי יפתח את הדור הבא? אילו כלים יהיו לו ואיך הוא יחשוב?
"אני לא כל כך אוהב את המושג 'חשיבה ביקורתית'. אני חושב שצריך לדבר על חשיבה הנדסית. בעולם שלנו לא מספיק לחשוב מה עושים ואיך עושים, אלא בעיקר למה עושים. שם נמצאת הגדולה של מי שמפתח את המערכות של העתיד. כשפיתחנו את מערכת החץ, בכלל לא היה צורך כזה בעולם. זה היה נראה כמו מדע בדיוני, והיום זו מציאות."
הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה אתם מפתחים מערכות?
בועז לוי: "ה-AI הוא עולם חשוב מאוד, אבל צריך לשים אותו בפרופורציה ולהוציא ממנו הרבה מילות באזז. בסוף יש בו מעט מאוד מלאכותי והרבה מאוד בינה. בלי נתונים, ה-AI לא יעזור לך בשום דבר. ככל שיש יותר חיישנים, ביבשה, באוויר, בים ובחלל, וכולם מזינים מאגר מידע אחד, אפשר להפעיל כלים שיודעים להפיק ממנו את המידע הנכון בזמן הנכון.
"אני לא רואה ב־ChatGPT את הסמל של המהפכה הזאת. אני רואה מאחוריו מהנדסים שיודעים להגדיר נכון מה הם רוצים לקבל. הגדרה נכונה מקצרת תהליכים שלקחו שנים לחודשים בודדים."
איך זה בא לידי ביטוי בפיתוח מערכות נשק?
בועז לוי: "היום אנחנו כבר לא רק אוספים תמונות מלוויינים, אלא יודעים לנתח אותן באופן אוטומטי, לזהות שינויים, להעביר את המידע בזמן אמת לטייס ולהגיד לו גם אם פגע במטרה. אלה דברים שכבר קיימים היום.
"השלב הבא הוא עולם הפיתוח. אם בעבר פיתוח פלטפורמה כמו מטוס דרש מאות ניסויים במנהרות רוח, בעתיד אפשר יהיה לבנות חלק גדול מהמודל על בסיס המידע שכבר נאסף, ולהשתמש בניסויים רק כדי לאמת אותו. המשמעות היא קיצור דרמטי של זמני הפיתוח והוזלה של העלויות. בסופו של דבר, הזמן הוא המשאב החשוב ביותר בתעשייה."
האקדמיה מכשירה את כוח האדם שיגיע לתעשיות הביטחוניות. היא עושה את זה נכון?
בועז לוי: "התפקיד של האקדמיה הוא לקחת אדם עם כישורים מסוימים וללמד אותו לחשוב. הכלי עצמו פחות חשוב. אני למדתי הנדסה לפני הרבה מאוד שנים, ובכל זאת יודע להשתמש בכלים שנולדו רק אתמול, כי לימדו אותי לחשוב הנדסית.
"כמובן שצריך להקנות גם מיומנויות, אבל בסופו של דבר אנחנו מצפים לקבל אנשים שיודעים לחשוב. אחר כך אנחנו מצמידים להם מהנדסים ותיקים, והחיבור בין הניסיון לבין הכלים החדשים מייצר את התוצאות הטובות ביותר. אם הייתי משנה משהו, הייתי מקדיש יותר זמן לחשיבה הנדסית ופחות זמן לפתרון משוואות דיפרנציאליות מסדר שני, כי את זה המערכות כבר יודעות לעשות מצוין."
תקציב הביטחון ממשיך לגדול. כמה עוד אפשר להגדיל אותו?
בועז לוי: "אני חושב שצריך לחלק את השאלה לשניים. אין ספק שהשמיכה קצרה, אבל מדינת ישראל נמצאת במלחמה, והמלחמה הזאת לא הולכת להיגמר מחר. כדי לשמור על העליונות של התעשייה האווירית בשדה הקרב צריך להמשיך לפתח יכולות חדשות, וזה עולה כסף.
"מי שמסתכל היום על ישראל בעולם מבין שהיא צריכה לפעול יותר לכחול לבן. ישראל צריכה להשקיע יותר בתשתיות. תשתיות הן לא רק ההון האנושי, אלא גם התשתיות שיאפשרו לנו לפתח את אותה עצמאות שכל המדינות בעולם שואפות אליה. כדי לעשות את זה צריך תקציבים. הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר והתעשייה צריכים לבנות מסגרת שתאפשר לנו להמשיך לפתח את היכולות האלה ולהבטיח את הביטחון של מדינת ישראל."
