עתיד התעשייה
"הבינה המלאכותית רק מעצימה את הצורך במיומנויות"
פרופ' עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, אמר את הדברים בכנס עתיד התעשייה של ישראל. לדבריו: "בעשור האחרון יש צורך ברצף חינוכי מהגן ועד התעשייה. מהנדס לא יכול להיות מצוין אם אין לו חשיבה ביקורתית ויצירתית, ומשקל המיומנויות הולך וגדל לעומת הידע. זו התזה העיקרית שלי"
"יש לי תפיסת עולם מגובשת לגבי חינוך מהנדסים. תפיסת העולם שלי מונעת מאיכות ולא מבוססת על כמות. אני קורא לזה הכשרה ולא חינוך. אני לא קורא לזה הכשרה יישומית, אני קורא לזה חינוך רלבנטי. בציר בין התעשייה לאקדמיה אני מאמין באקו-סיסטם. מערכת החינוך, הצבא, האקדמיה — כל הגורמים הללו צריכים לעבוד ביחד. בעשור האחרון יש צורך ברצף חינוכי מהגן ועד התעשייה. מהנדס לא יכול להיות מצוין אם אין לו חשיבה ביקורתית ויצירתית, ומשקל המיומנויות הולך וגדל לעומת הידע. זו התזה העיקרית שלי", כך אמר פרופ' עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, שהציג בכנס "עתיד התעשייה" במכון הטכנולוגי בחולון HIT את הצורך במעבר מהקניית ידע להנחלת כישורים בעידן ה-AI.
לדברי פרופ' מויאל, "אין לעולם תוכנית סדורה. כל יזם מפתח טכנולוגיה משלו, כל תחומי החיים משתנים, הכלכלה מוטת STEM. שוק התעסוקה משתנה ואני מדבר בעיקר על הצורך במיומנויות שהחשיבות בהן הולכת וגוברת. הידע נותר חיוני, אבל בעידן של שינוי מתמיד וזמינות מידע עולה חשיבותן של מיומנויות המאפשרות להשתמש בידע באופן מושכל, יצירתי ואפקטיבי — והקניית מיומנויות על הרצף החינוכי. בעבר האקדמיה אמרה שזה לא התפקיד שלה להקנות מיומנויות, אלא להקנות ידע, ותפקידה של התעשייה הוא להקנות מיומנויות. היום זה כבר לא נכון. אם לא נטפל בזה באופן נכון כבר היום, בעתיד נישען הישענות יתר על ה-AI".
כשמדברים על מיומנויות יש ערב רב של מונחים, הוסיף פרופ' מויאל. "אסופת כל הידע, המיומנויות, הגישות והיכולות נקראת כישורים. ידע אנחנו יודעים להעביר מזה מאות שנים, ואני רוצה לשים דגש על מיומנויות שצריך להכניס אותן לרצף החינוכי. הן נדרשות לתפקוד מיטבי בחברה מודרנית. זה מנוע צמיחה אישי ולאומי, צריך את זה להשתלבות בהצלחה בשוק העבודה. לאקדמיה יש תפקיד לא רק במוסדות האקדמיה, אלא ברגע שיש לך יכולת למידה עצמית — זה יעזור להשתלבות בשוק העבודה ולהשבחת הלמידה. כישורים הם מנוע צמיחה אישי ולימודי".
פרופ' מויאל הוסיף ואמר כי המשאב היחיד של ישראל זה ההון האנושי, וחשיבות המיומנות הולכת וגדלה. "כשמדברים על מיומנויות יש מיומנויות קוגניטיביות — חשיבה ביקורתית, יצירתית, ויכולת קבלת החלטות — ויש מיומנויות לא-קוגניטיביות, שהן עבודה בצוות רב-תחומי, יכולת תקשורת אפקטיבית והתמדה. המיומנויות אינן פועלות בנפרד, אלא משפיעות ותלויות זו בזו".
פרופ' מויאל דיבר על מבחנים בינלאומיים ומצבה של ישראל. TIMSS (כיתות ד'-ח') מודד ידע בית-ספרי כמו מתמטיקה ומדעים. PISA (בני 15) מודד מיומנויות לחיים ולעבודה כמו אוריינות קריאה ומתמטית ופתרון בעיות, יישום ידע בעולם האמיתי. שניהם הולכים ונוטשים את הידע, וכל ההערכה תהיה מבוססת מיומנויות. ומבחן PIAAC (מבוגרים בני 16-65) מודד מיומנויות לחיים ולעבודה, אוריינות קריאה ומתמטית ופתרון בעיות.
"במבחן PISA הממוצע שלנו פחות טוב. במתמטיקה אנחנו יודעים, וב-PIAAC אנחנו עם מספרים יותר נמוכים מהעולם, אבל התשואה לתואר האקדמי לא שונה מהעולם, ולכן המיומנויות צריכות להיות תוצר למידה מוצהר של התהליך החינוכי", אמר פרופ' מויאל.
מה דמות הבוגר שאנחנו חותרים אליה? "כל אחד חושב משהו אחר על מה זה חשיבה ביקורתית", אמר. "צריך להגדיר דמות בוגר שכל המוסדות יעבדו על פיה. המיומנויות צריכות להיות תוצר למידה של קורסים ותוכניות לימודים, וצריך שינוי בפדגוגיה והערכה על פני כל הרצף החינוכי. צריך למידה אחרת. יש אחריות למוסדות האקדמיים, על אף שהרגולטור הוא זה שקובע את החוקים. הסטודנטים סומכים עלינו שנכין אותם לחיים ולשוק העבודה.
"אם נצליח להגדיר דמות בוגר וכל התחנות ידברו אחת עם השנייה — זה יהיה נהדר. יש תוכנית בות"ת לגבי דמות בוגר. יש במשרד החינוך תוכנית של ישראל ריאלית שאני מעורב בה. אני רואה מגמות שזזות. בות"ת הוצאנו קול קורא למוסדות אקדמיים — 120 מיליון שקל בצפון ובדרום הארץ, שהמוסדות יקבלו סבסוד ויבואו חברות שיבנו בניין בתוך הקמפוס. תארו לכם שכל הגורמים: הגיל הרך, חטיבות ביניים, תיכון, צה"ל, אקדמיה ושוק התעסוקה — ישבו ביחד ויבנו דמות מתואמת ברמה הלאומית".
"הבינה המלאכותית רק מעצימה את הצורך במיומנויות. ככל שהטכנולוגיה מבצעת יותר משימות, כך גדל ערכן של מיומנויות אנושיות כגון חשיבה ביקורתית, יצירתיות, שיקול דעת, למידה עצמאית ויכולת הסתגלות", אמר פרופ' מויאל. "אין לנו תפיסת עולם משותפת. חייבת להיות חשיבה ביקורתית — בחינה מקיפה של נושאים, רעיונות ואירועים בטרם גיבוש דעה או מסקנה לגביהם. אני חותר לשינוי הפדגוגיה, זה לא יכול להיות פרונטלי. זה חייב להיות מהלך לאומי. האתגר הלאומי אינו להקנות מיומנויות בנקודות שונות לאורך הדרך, אלא להבטיח שהן יפותחו באופן מותאם לאורך כל הרצף החינוכי. זה חייב להיות מתודי ויסודי, כחובתנו לדור הצעיר להקנות לו הכנה לחיים ותפקוד מיטבי בחברה, להצלחה בשוק התעסוקה, ללמידה לאורך החיים, לפריון וצמיחה כלכלית ולחוסן לאומי".
