עתיד התעשייה
"פתחנו השנה שלושה גנים מדעיים-טכנולוגיים, ובשנה הבאה יהיו כבר תשעה"
נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון, פרופ' אדוארד יעקובוב, אמר את הדברים בכנס עתיד התעשייה בישראל. הוא מתייחס לירידה בציונים הבינלאומיים ומסביר מה המכון עושה כדי לחזק את הסטודנטים - כבר מגיל הגן. " כל זה בא כדי לחבר את החינוך לאקדמיה, להכשיר סטודנטים יותר טובים"
פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון, בשיחה עם שחר אילן, כלכליסט, במסגרת כנס עתיד התעשייה של כלכליסט ומכון טכנולוגי HIT, חולון. אילן פתח בכך שבכנס מדברים הרבה על המחסור בהון אנושי, אבל בהייטק יש קיפאון במספר העובדים ויש גידול דרמטי באבטלה. אנשים מפחדים שלא תהיה להם עבודה בעידן הבינה המלאכותית.
"המצב דינמי", אומר יעקובוב. "אנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק. הסעיף הראשון בתוכנית האסטרטגית שלנו מדבר על תוכניות לימודים רלוונטיות לשוק העבודה. השנה כתבנו במדעי המחשב מחדש את תוכנית הלימודים, ואני לא חושב שנעצור בזה. כל שלושה-ארבעה חודשים נעשה בדיקה עם חלק מהאנשים בתעשייה. אנחנו מקימים ועדה שתבדוק כל כמה חודשים מהם הדברים הרלוונטיים ומהם אלה שלא. וזה לא מספיק. צריכים להכניס הרבה קורסים מבוססי פרויקטים, והחלום שלנו הוא לאפשר לכל סטודנט במכון, בכל תחום, לצאת מהמכון עם שני פרויקטים בתעשייה שהוא יעשה בזמן הלימודים. זה כרטיס ביטחון לכל סטודנט, וכשהוא יצא לשוק העבודה הוא כבר לא יהיה ג'וניור.
"במכון אנחנו שואפים להיות האקדמיה של התעשייה. החלום הוא להקים במכון קמפוס של תעשייה, כך שכבר מהיום הראשון כל סטודנט ידע שיש לו גם שיעורים, גם פגישות, גם פעילות בתעשייה. אני משוכנע שהנתונים סטטיים לרגע הזה. אני מסתכל על אינטגרל, על המגמות, אני משוכנע שנשרת את הסטודנטים בצורה מיטבית. לאחרונה אני שומע שיש מגמה שחלק מהחברות הגדולות מחזירות אנשים שפוטרו. אני באקדמיה כבר 53 שנה, והיו לאורך השנים עליות וירידות, חלק מהתחומים עברו שינויים, אלה החיים. אבל האקדמיה תמשיך לשרת את המדינה, לחזק את החברה והכלכלה ומערכת הביטחון, ואני משוכנע שהסטודנטים מבינים את זה".
מה עם התקווה להפוך לאוניברסיטה יישומית?
"המועצה להשכלה גבוהה קיבלה כמה החלטות מרחיקות לכת לחיזוק המדינה. זה יחבר עוד יותר את החוקר לפרקטיקה. השם אוניברסיטה — פרופ' דודי שוורץ אמר שהתרגום של אוניברסיטה לעברית זה מכללה. אז אוניברסיטה היא הרוח שמאפשרת להכניס שינויים, להיות יחד עם התעשייה והחברה. אנחנו מוסד אוניברסיטאי במובן שאנחנו מלמדים לחשוב. לא לחשוב רק בתוך הקופסה ומחוץ לקופסה, אלא לפעמים בלי קופסה.
"שנית, להיות יצירתיים. אני מאמין שבהמשך גם המועצה להשכלה גבוהה תציע למוסדות לקבל סטטוס של אוניברסיטה יישומית, אני חושב שזה יתגשם. העיקר הוא לא השם אלא המהות — לא רק לתת לדור העתיד שבא ללמוד תחושה של ביטחון, אלא להבטיח שהוא יוכל למצוא את עצמו במקום מכובד".
פרופ' מויאל דיבר על ציונים נמוכים בינלאומיים. אתה מרגיש ירידה ברמת הצעירים שמגיעים?
"50 שנה אני שומע שכל שנה אלה שבאים פחות טובים, בכל המדינות. יש בעיות במערכת החינוך, ואני משוכנע שיחד איתה ניתן לפתור אותן, וחשוב לפתור. אנחנו במכון לא יושבים בחיבוק ידיים. יחד עם עיריית חולון פתחנו השנה שלושה גנים מדעיים-טכנולוגיים, ובשנה הבאה יהיו כבר תשעה. סיכמנו שפותחים בית ספר יסודי מדעי-טכנולוגי. כל זה בא כדי לחבר את החינוך לאקדמיה, להכשיר סטודנטים יותר טובים. יש הרבה מה לעשות יחד עם מערכת החינוך. השנה יזמנו שיתוף פעולה עם אוניברסיטת אריאל, לאפשר לסטודנטים שלנו לעשות תעודת הוראה במתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב. נכון שיש בעיות. 90% מהתלמידים בחולון מסיימים עם תעודת בגרות, אבל מסתבר שרובם על 3 יחידות מתמטיקה, ולכן אנחנו מאוד מברכים את ההחלטה של משרד החינוך להמיר שני קורסים במתמטיקה לבגרות. אפשר לעשות את זה גם בפיזיקה, כך שנקבל את התלמידים מוכנים".
אנחנו מותקפים על ידי רחפנים, בעשור הקודם הותקפנו על ידי בלונים. האם אנחנו בעצם לא גוליית טכנולוגי?
"זאת הסיבה שפתחנו גני ילדים מדעיים-טכנולוגיים, כדי שאלה שעכשיו בגן יהפכו את הלא אפשרי לאפשרי. אם נאמין שזה דבר חשוב, אני משוכנע שנפנה לדור הצעיר היצירתי ונמצא פתרון. אנחנו צריכים לספק פתרונות אוטונומיים רובוטיים טובים יותר למערכות ביטחון, כי זה חיוני. המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה חזקה מותנה במידה רבה במערכת ההשכלה הגבוהה, שיודעת לתת פתרונות אמיתיים למדינה, לכלכלה ולתעשייה. זה הזמן להביא לאקדמיה תלמידים בגיל צעיר, להציג את הבעיה, ואני משוכנע שהם יוכלו לפתור במהרה".
