מהפכת ה-AI
"סטודנטים יידרשו לרכוש כלי חשיבה ולא כלי ידע"
פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן, אמר בשיחה במסגרת שבוע ה-AI של כלכליסט וגוגל כי מהפכת ה-AI לא משפיעה רק על מקצועות כמו מדעי המחשב או הנדסה, אלא גם על מקצועות רכים כמו משפטים, ראיית חשבון ותקשורת. אולם לדבריו, מקצועות אלו לא ייעלמו אלא יתעצבו מחדש
"מה שיידרש מהסטודנטים בעידן ה-AI זה לרכוש כלי חשיבה ולא כלי ידע" - כך אמר פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן, בשיחה עם אליחי וידל מכלכליסט במסגרת שבוע ה-AI של כלכליסט וגוגל. השניים שוחחו על האקדמיה בעידן של שינויים מואצים בעקבות הבינה המלאכותית.
כיצד אחד המוסדות העתיקים בעולם - האקדמיה - מתמודד עם מהפכת ה-AI?
"לא רק שזה אחד המוסדות העתיקים בציוויליזציה המודרנית, אלא זה גם אחד המוסדות השמרניים ביותר. יש אמירה שהאקדמיה היא המוסד הכי שמרני אחרי הכנסייה הקתולית, אז זה מזיז את הגבינה להרבה מאוד גורמים בעולם האקדמיה ומחייב חשיבה מחוץ לקופסה".
לדבריו, "יש שתי אסכולות. הראשונה, שאני משייך את עצמי אליה, היא אסכולת האלרמיסטים (מהמילה Alarm - מנ"ש), שאומרת שהמהפכה של הבינה המלאכותית היא שינוי שהאנושות לא חוותה מעולם, גם לא במהפכה התעשייתית, האינטרנט או הסייבר. האקספוננציאליות של התהליך הזה, ההיקף שלו והשינוי הרוחבי - זו חוויה שלא חווינו מעולם, ולכן חייבים לנסות ולהיערך אליה. האסכולה השנייה היא אסכולת ה'לא כצעקתה', שטוענת שזה שינוי רציני וגדול, אבל כבר ראינו דברים כאלה, ושהוא רק מחזק את הציוויליזציה ואת האנושות".
גנור הוסיף: "אני לא עושה הנחות לעצמנו. גם באקדמיה בארץ ובעולם יש הרבה אנשי 'לא כצעקתה' שאומרים שאנחנו לא באמת יודעים לאן התהליך הזה מושך אותנו וצריך לחכות. כלומר, נראה את השינוי ואז נתאים את עצמנו אליו. זו טעות נוראית. אתה לא יכול להמתין בגלל האקספוננציאליות של המהפכה, היא תקדים אותך. אתה חייב היום לעשות משהו מאוד קשה: לנסות להעריך איך ייראה עולם התעסוקה בעוד שלוש שנים. למה? כי זה הזמן שבו מי שנכנס היום בשערי האוניברסיטה יסיים. אתה חייב להכשיר את הסטודנטים לשוק תעסוקה שעוד לא קיים. זו משימה שכרוכה בספקולציה".
לדבריו, "היתרון הוא שגם המעסיקים לא יודעים איפה הם יהיו בעוד שלוש שנים. הם רוצים לזרום איתי, לנסות יחד להבין ולהתאים את עצמנו כבר לעולם הזה. עצם העובדה שהסטודנטים יודעים שהנהלת האוניברסיטה מודעת, חושבת ומנסה להתאים את עצמה כדי שהם יהיו אטרקטיביים, מרגיעה אותם".
איפה אתם פוגשים כיום את ההתנגשות בין העולם החדש לישן?
"אני קורא לזה פרדוקס הג'וניור. אנחנו פוגשים את זה בנקודת הג'וניור. סטודנט מסיים לימודים ומגיע לריאיון קבלה ראשון, ויש בעיה. אנחנו רואים את זה באופן מובהק במדעי המחשב. חברת סטארט-אפ שבעבר היתה צריכה לקחת 30 מהנדסי ג'וניור, לוקחת היום ארבעה, כי ה-AI עושה את העבודה של הג'וניור טוב ויעיל יותר, ויש ויכוח אם גם זול יותר או לא".
לדבריו, "זה לא נעצר במדעי המחשב. יש היום נהירה מלימודי מדעי המחשב ללימודי הנדסה. אני אישית מעריך שהתחום הבא שבו נראה את משבר הג'וניור יהיה הנדסה, כי כמו מדעי המחשב אלה לימודי סיילו שמכשירים למשימה שברמת הג'וניור. היום ה-AI נכנס ומסוגל לעשות את זה טוב יותר מהג'וניורים".
גנור תיאר את היחסים בין האקדמיה, שוק העבודה והטכנולוגיה כמשולש: "הקודקוד הוא מהפכת הבינה המלאכותית האקספוננציאלית, קודקוד שני הוא עולם התעסוקה והשלישי הוא עולם האקדמיה. זה חוק הכלים השלובים, יש פה השפעות הדדיות. אני לא יכול להכשיר סטודנטים שלא יהיו רלוונטיים לשוק התעסוקה. שוק התעסוקה משפיע עליי ואני משפיע על השוק".
יש תחומים שיהיו פחות או יותר רלוונטיים עבור סטודנטים?
"רואים את זה בכל עולם הג'וניורים. דיברתי על שני מקצועות טכנולוגיים - מדעי המחשב והנדסה - אבל זה קורה גם במקצועות הרכים, כמו משפטים, ראיית חשבון ותקשורת. משרדי עורכי דין שלקחו בעבר עשרות סטאז'רים מסתפקים היום בשלושה או ארבעה, כי ה-AI עושה את העבודה טוב יותר".
לדבריו, אין פירוש הדבר שהמקצועות האלה ייעלמו. "זה אומר שהם משתנים לנגד עינינו. הם מתכווצים, אבל דברים חדשים נפתחים. היום צריך עובדים שיש להם אוריינות AI, שיודעים להשתמש ב-AI כמכפיל כוח. נכון שאולי התחרות גדולה יותר, אבל אם תיתן להם את הכלים הנכונים, הרי שבנקודת הג'וניור ובריאיון העבודה הראשון הם יבלטו יותר מאחרים, ולכן סיכויי הקבלה שלהם אולי אפילו יעלו לעומת מה שהיה לפני שנתיים-שלוש".
אתם כאקדמיה מחויבים לקודים אתיים. מה המקום שלכם כמי שצריך להבטיח את זכויות הג'וניור והמועסק?
"זו שאלה שמטרידה את כל העולם. אנחנו רואים את המתח שבין אתיקה לבינה מלאכותית כבעיה חסרת תקדים. המהפכה של ה-AI אקספוננציאלית, ולכן אין לנו יכולת לעצור רגע, להביא אנשי אקדמיה ומומחי אתיקה, לשבת, לחשוב ולפתח. אנחנו יושבים, חושבים ומפתחים - והמהפכה כבר עוקפת אותנו מסביב".
לדבריו, "משימת הרגולציה צריכה להיות על כתפי ממשלות ולא על כתפי האקדמיה. הממשלות היו צריכות לעבוד על זה אתמול, לא היום. נדרשת מעורבות ממשלתית ממלכתית וחקיקה בינלאומית".
אנחנו במקום שבו המדינה והמוסדות הממלכתיים שמעליכם מבינים את זה?
"לא. ואם מבינים, הם לא עושים את מה שצריך. אני מפנה אצבע מאשימה לא רק לממשלת ישראל, אלא לכל הממשלות בעולם ולארגונים בינלאומיים שמאגדים ממשלות. צריך להתייחס לזה כמו לשיבוט הגנטי ולגרעין, וזה אפילו מסוכן יותר בגלל מהירות ההתפתחות הטכנולוגית".
לסיכום, מה העצה שלך לסטודנטים - אילו מקצועות יהיו חשובים בחמש השנים הקרובות ועל מה כדאי לוותר?
"באוניברסיטת רייכמן אנחנו עושים ממש עכשיו פיילוט עם תואר חדש שנקרא הקובייה ההונגרית. זה תואר רב-תחומי במדעי החברה. אנחנו מאפשרים לסטודנטים שלנו שבאים ללמוד כל תחום - תקשורת, משפטים, מדעי המחשב - ללמוד יחד עם זה דו-חוגי את התואר הרב-תחומי, כי הוא ייתן כלי חשיבה של דיסציפלינות שונות".
לדבריו, "מה שיידרש בעתיד זה לרכוש כלי חשיבה ולא כלי ידע. חשיבה מדיסציפלינות שונות. תהיה מומחה בתקשורת, אבל תבין פסיכולוגיה, תבין משפטים ותבין תחומים נוספים. זה העולם שאליו אני חושב שאנחנו צועדים".
