סגור
כנס טק אילת 2025 מימין חנן וקנין מנהל תחום פרייבט אקוויטי קבוצת הפניקס ו ליטל לשם שותפה מייסדת Protego Ventures וידאו
מימין: חנן וקנין, מנהל תחום פרייבט אקוויטי, קבוצת הפניקס; ליטל לשם, שותפה מייסדת Protego Ventures; יפתח שולמן, מייסד Redis (צילום: ריאן פרויס)
ועידת Tech1

"AI יוכל לקבל החלטות בשדה הקרב טוב יותר מלוחם"

לדברי יפתח שולמן, מייסד Redis, בוועידת Tech1 באילת, היתרון של ישראל הוא היכולת לקחת טכנולוגיה ולנסות אותה בשטח בתוך זמן קצר. ליטל לשם, שותפה מייסדת Protego: "תעשיית הדיפנס טק עברה שיפט משמעותי, בעיקר מאז 7 באוקטובר"

ליטל לשם, שותפה מייסדת Protego Ventures, היא יזמת ישראלית־אמריקאית שהחלה דרכה במערכת הצבאית והביטחונית והקימה את הסטארטאפ קרביין שבונה מערכות תקשורת בחירום. עד כה גייסה 150 מיליון דולר. יחד עם לי מוזר הקימה את פרוטגו, קרן שמשקיעה בחברות דיפנס טק.
יפתח שולמן הוא יזם שהקים את Redis. כלוחם לשעבר בסיירת מטכ"ל הבין שיש צורך לשנות את הדרך שלוחמים נכנסים לשדה הקרב ושיש לתת יותר מקום לטכנולוגיה. "אנחנו מקווים לעשות מלחמה בלי אנשים", הכריז שולמן בשיחה עם חנן וקנין, מנהל תחום פרייבט אקוויטי בקבוצת הפניקס, בוועידת Tech1 באילת.
וקנין: האם מכירות לצה"ל הכרחיות לפני שיוצאים לשוק הגלובלי?
לשם: "אנחנו מביאים טכנולוגיות שעובדות בשדה הקרב בשלבים שאחרי הוכחת יכולת. ההבנה שהטכנולוגיה כבר עבדה בשדה הקרב ופותרת בעיות אמיתיות בישראל היא ללא ספק משהו שנותן ערך לשוק הגלובלי. אבל זה לא מספיק. צריך לוודא שלטכנולוגיה ולמוצר יש היתכנות בארה"ב או בנאט"ו".
שולמן: "הסנדבוקס של ישראל הוא מדהים. יש יכולת לקחת טכנולוגיה ולנסות אותה בפרק זמן קרוב יחסית. זה יתרון גדול".
אילו שיתופי פעולה עובדים יותר נכון בשוק הביטחוני?
לשם: "תעשיית הדיפנס טק עברה שיפט משמעותי, בעיקר מאז 7 באוקטובר. החברות הישראליות בתחום הדיפנסהן סביב הפריימס, התעשיות הביטחוניות הגדולות. לפני כן, עולם ההון סיכון לא ראה בדיפנס טק כהזדמנות אלא כתעשיה מיושנת. הדיפנס טק היום השתנה לחלוטין, ולו רק מפני שהתעשיות הגדולות לא מספיקות לאמץ בצורה מספיק דינמית את החדשנות שנדרשת בשדה הקרב. לכן אותן חברות צריכות לחפש אפיקים אחרים".
שולמן: "אם רוצים לחשוב בגדול אז צריכים לחשוב על ניו פריימס ולנסות לעשות דברים לבד, וכמובן לבדוק אם אפשר לשתף איתן פעולה. היום אפשר לעשות דברים שהם 'משבשים' ויש נכונות לקבל אותם. צריך להתחיל לראות את הבעיות מחדש, ולגופים הגדולים הרבה יותר קשה. בוודאי יהיו שיתופי פעולה אבל המטרה היא לנסות להיות modern prime".
היום יש יותר פתיחות מצד המערכת הצבאית לקבל חברות מעבר לתעשיות הגדולות. האם זה יישאר כך?
לשם: "לפני שנה וחצי הפריימס ראו בנו יותר כמתחרה או איום. היום הם יותר רואים אותנו כשותפים אסטרטגיים לדרך, עוד חבר מתחת לאלונקה שהולך להזרים כספים לתעשייהזו ההזדמנות לקבל טכנולוגיות חדשות גדולה".
איך בוחרים חברה שתוכל להתחרות בשוק הרווי של הרחפנים?
לשם: "שוק הרחפנים מאוד חם כי זו בעיה אמיתית שמנסים למצוא לה פתרונות יעילים. מאז ההשקה של פרוטגו בדצמבר ראינו מעל 40 חברות רק בתחום הזה. בחרנו להשקיע ב־Xtend, שבונה מערכת הפעלה לרובוטיקה ויכולה לעשות אינטגרציה של התוכנה לכל רובוט. היום אקסטנד עובדת כמעט בכל היחידות הצבאיות".
שולמן: "הרוסים פירסמו ש־70% מהנזק הצבאי שקרה להם במלחמה עם אוקראינה היה בגלל רחפני קמיקזה שעולים 1,000 דולר. זה לגמרי משנה את שדה הקרב ואת האופן שבו מסתכלים על תקיפה והגנה".
מתי המערכות הביטחוניות יאמצו את ה־AI, ולא רק הלוחם והמפקד יעמדו בקצה תהליך קבלת ההחלטות?
לשם: "ה־AI לא יכול להחליף מפקדים. הוא יכול לסנן רעשים מבצעיים ולקצר תהליכים ולייעל אותם, אבל לא להחליף מוח של מפקד ואינטואיציות בשטח. במקומות מבצעיים צריכה להיות שכבת AI כדי לקצר ולייעל אבל לא 100% AI. יקח זמן עד ש־AI ילחץ על ההדק".
שולמן: "בעתיד, היכולת של AI לקבל החלטות בשדה הקרב תהיה הרבה יותר טובה משל לוחם".